[אמרו חז"ל בברכות (לב:) ארבעה דברים צריכים חיזוק, ואלו הן תורה וכו', ופירש"י צריכין חיזוק, שיתחזק בהן אדם תמיד בכל כוחו].
דברי פתיחה
לאחרונה הרבה חוזרים ושואלים את רבינו שליט"א כיצד זוכרים את הלימוד, ומהי צורת הלימוד, ודרכי החזרה, ורבו השואלים בזה את דבר רבינו שליט"א בעיצות והנהגות והדרכות, מהי הדרך הנכונה אשר ישכון בה האדם, ולאור זאת זכינו בס"ד להביא הנהגות והדרכות בדרכי הלימוד כפי ששמענו וקבלנו מרבינו הפוסק הגאון הגדול רבי עמרם פריד שליט"א.
חיוב ושננתם
איתא בגמ' במסכת קידושין (ל.) "ת"ר ושננתם, שיהו דברי תורה מחודדים בפיך, שאם ישאל לך אדם דבר, אל תגמגם ותאמר לו, אלא אמור לו מיד וכו' ".
ופירש רש"י שם (ד"ה יהו מחודדין בפיך) חזור עליהם ובדוק בעומקם שאם ישאלך אדם לא תצטרך לגמגם אלא שתוכל לומר מיד.
הלומד ואינו חוזר כזורע ואינו קוצר
ולכן חובה עלינו לחזור על מה שאנחנו לומדים כדי שנזכור את מה שלומדים וגם אמרו חז"ל (סנהדרין צט) הלומד ואינו חוזר כזורע ואינו קוצר.
כי הרי הלימוד בתחילתו הרי הוא קשה ביותר כמאמרם ז"ל בתנחומא (פרשת נח) ע"ש, ואם לא חוזרים צריך להשקיע שוב.
חזרה כנגד הטבע
הטבע של האנשים שהם רוצים להספיק עוד ועוד, וקשה לחזור על מה שכבר למדו וכבר אמרו חז"ל (עירובין נ"ד) "ידעי רבנן להאי מלתא ועברי עלה", אבל זו הדרך לידיעת התורה וגם ע"י שזוכר מה שלומד מביא יותר לידי חשק ללמוד.
אך אם לא חוזרים לא זוכרים, ואין כל כך סיפוק אך אם חוזרים יש סיפוק כי זוכרים את מה שלומדים.
לימוד מסכת מסכת
וגם הדרך לדעת את כל התורה כמו שאמרו חז"ל(ויקרא רבא י"ט) שאני למד שתי הלכות היום שתים למחר עד שאני לומד את כל התורה כולה.
כך הדרך ללמוד מסכת ולחזור עליה 7 פעמים ואז להמשיך למסכת הבאה עד שיגמור את כל התורה כולה.
אם קרית לא שנית אם שנית לא שלשת
עוד מבואר בגמ' בברכות (יח.) שר' יונתן הקשה לר' חייא מהפסוק "והמתים אינם יודעים מאומה" והשיב לו ר' חייא ״אם קרית לא שנית אם שנית לא שלשת אם שלשת לא פירשו לך״ וכתב רש״י שם לא שנית לא חזרת עליו פעם שנית כדי שתתבונן בו.
ומבואר שרק ע״י שחוזרים כמה פעמים מבינים טוב את הגמ', לפעמים חושבים שמבינים ואחרי שעושים חזרה רואים שלא באמת מבינים.
דרך הלימוד בארבע פעמים
ובמדרש תנחומא פרשת יתרו פרק ט״ו ובילקוט שמעוני באיוב פרק כ״ח ״אז ראה ויספרה הכינה וגם חקרה״ כשהיה הקב״ה אומר למשה רבינו ע״ה לפני כן היה אומר בליבו ארבע פעמים עיי״ש.
זה הכוונה ״ראה״ שבהתחלה זה רק לראות את הדברים אח״כ זה ״ויספרה״ זה רק סיפור, אח״כ זה ״הכינה״ שהדברים יותר מוכנים אח״כ זה ״חקרה״ שיותר חוקר ומתעמק בדברים. מבואר שדרך הלימוד הוא ללמוד ארבע פעמים וזה עדיין לא מוגדר כחזרה אלא כלימוד הראשוני ורק יותר מארבע פעמים אז מתחיל חזרה.
ד"ת נבלעים בלב האדם רק ע"י חזרה
ומבואר בתנא דבי אליהו זוטא פרק י״ד ״הא למדת שאין דברי תורה נבלעים בלב האדם אלא במי שהוא מתאווה ועייף להם״, ומבואר שרק ע״י שהאדם משתוקק ואוהב ורוצה ללמוד אז זה נחקק ואיך נהיה אהבת תורה, אהבת תורה נהיית רק ע"י שהאדם חוזר על מה שהאדם לומד, וע"י שהוא זוכר, נותן לו חשק להמשיך.
בור סוד שאינו מאבד טיפה
איתא במסכת אבות (פ״ב משנה ח') חמשה תלמידים היו לו לר' יוחנן בן זכאי הוא היה מונה שבחם רבי אליעזר בן הורקנוס בור סוד שאינו מאבד טיפה.
והקשה החפץ חיים איזה מעלה זו ומה יש לשבחו בזה הרי זה מתנה מהקב״ה. וזה מעלתו הגדולה שהוא לא איבד טיפה מרוב חזרות שחזר.
ויישב החפץ חיים שזה הגיע ע״י אהבתו לתורה והגיע לזה ע״י זה שחזר פעמים רבות על מה שלמד .
כמות החזרות
והדרך לזכור הוא ע"י חזרה מרובה וידוע שצריך לחזור שבע פעמים, ארבע פעמים בשביל להבין (עי' עירובין נד) ועוד שלש פעמים בשביל לזכור, ובלא זה הרי הוא כעם הארץ.
ניצול הזמן לחזרות
אמרו חז"ל בדברים רבה (פ"ח אות ג')"רבנן אמרי הטיפש הזה נכנס לבית הכנסת ורואה אותן עוסקים בתורה והוא אומר להן היאך אדם למד תורה תחלה אומרים לו תחלה קורא במגילה ואח"כ בספר ואח"כ בנביאים ואח"כ בכתובים משהוא גומר את המקרא שונה את התלמוד ואח"כ בהלכות ואח"כ באגדות כיון ששומע כך אומר בלבו אימתי אני למד כל זאת וחוזר מן השער הוי בשער לא יפתח פיהו, א"ר ינאי למה"ד לככר שהיה תלוי באויר טיפש אומר מי יוכל להביאו ופקח או' לא אחד תלה אותו מביא סולם או קנה ומוריד אותו כך כל מי שהוא טיפש אומר אימתי אקרא כל התורה ומי שהוא פיקח מהו עושה שונה פרק אחד בכל יום ויום עד שמסיים כל התורה כולה אמר הקדוש ב"ה לא נפלאת היא ואם נפלאת היא ממך שאין אתה עסוק בה הוי כי המצווה הזאת ".
ומבואר מכל זה שהדרך להצלחה זה ללמוד עוד דף ועוד דף, ולנצל את השעות בהם בלאו הכי לא עושים כלום, ובהם ללמוד, וכך במשך הזמן באותן שעות ילמד ויחזור על מה שלומד שבע פעמים וכך יצליח מאוד.
אם אדם יודע שהתורה זה החיים שלו, ואין מה לחיות חוץ מזה אז ודאי שהוא יחזור ויזכור.
צורת סדר החזרה שבעה פעמים
צורת החזרה בשבע פעמים, אינה נעשית בפעם אחת, אלא צריך לחלק את החזרה.
ביום ראשון לומדים קטע מסוים או דף או סימן וכדו'.
ביום שני חוזרים על מה שלמדו אתמול ומוסיפים את הלימוד החדש.
ביום שלישי חוזרים על מה שלמדו אתמול ושלשום ומוסיפים את הלימוד החדש .
ביום רביעי חוזרים על מה שלמדו מיום ראשון ומוסיף את הלימוד החדש.
יום חמישי חוזרים על מה שלמדו מיום שני ומוסיפים את הלימוד החדש.
[כמו כן ניתן לחזור כל יום 4 פעמים על מה שלומדים באותו יום]
ימי שישי שבת מיועדים לחזרות על כל מה שלמדו השבוע [חזרה חמישית].
ביום ראשון חוזרים על מה שלמדו מיום שלישי ומוסיפים את הלימוד החדש.
אחרי חודש עושים עצירה ולומדים את מה שלמדו כל החודש [חזרה שישית].
בבין הזמנים עושים חזרה על מה שלמדו כל הזמן [חזרה שביעית]