שאלה: מה מברכים על מרק אטריות/גריסים (באופן שברכתם מזונות, וראה במקור)/קניידלך, כשאוכל את מי המרק לבדם [ללא האטריות, הגריסים או הקניידלך].
תשובה: אם יש במרק אטריות או מעט קניידלך, באופן שאינם נותנים טעם חזק במים, ברכת מי המרק שהכל [אף באופן שהם התבשלו יחד עם המרק], אך על מי מרק גריסים [שהדרך ליתן הרבה גריסים כדי שיתנו טעם חזק במים] מברכים מזונות.
מקור: נחלקו הראשונים [עי' שבולי הלקט (סי' קנט) ופסקי רי"ד (ברכות פרק ו), ושלטי גיבורים (שם, דף כה בדפה"ר בשם הריא"ז, והו"ד במג"א סי' רה סק"ו)] האם כשם שמי המרק שהתבשלו עם ירקות ברכתם אדמה (וכפי שהתבאר בגיליון הקודם), כך גם במי מרק שהתבשלו עם לביבות שברכתן מזונות נאמר דין זה (כ"ד השבה"ל והרי"ד הנ"ל), או שבמי לביבות שברכתן מזונות אין דין מי שלקות, מפני שאין דרך לבשלן כדי לתת טעם במים (כ"ד הריא"ז בשלט"ג הנ"ל).
וכתב המג"א (הנ"ל) שהדבר תלוי במח' הרמב"ם והרא"ש (שהובאה בגיליון הקודם), דלדעת הרמב"ם (הל' ברכות פ"ח ה"ד) שברכת מי מרק ירקות כברכת הירקות רק כאשר הבישול נעשה גם עבור אכילת מי המרק, לדעתו יברכו על מי מרק לביבות שהכל, כיון שאין המטרה שהלביבות יתנו טעם במי המרק.
אך לדעת הרא"ש (שו"ת, כלל ד' סי' טו) שמברכים על מי מרק ירקות אדמה, רק כאשר תכלית הבישול היא עבור הירקות, לדעתו יברכו על מי מרק לביבות מזונות, כיון שתכלית הבישול היא עבור הלביבות.
ולמעשה יש לחוש לב' הדעות [כמבואר בב"י ובדרכי משה (סי' ר"ה ס"ב) שהביא את ב' הדעות ולא הכריע, וכן הוא במג"א (שם סק"ו)], ולכן לכתחילה אם יכול יפטור את מי מרק הלביבות בדברים אחרים שברכתם מזונות ושהכל, ואם אין לו מה לפטור יברך שהכל (מג"א שם, ומשנ"ב שם סקי"א).
עוד נתבאר בגיליון הקודם שדין ברכת מי שלקות כשלקות הוא דווקא כאשר שמורגש היטב הטעם במי המרק, ולכן על מרק אטריות לכו"ע יברכו שהכל, כיון שהאטריות לא נותנים כ"כ טעם במים, וכן הדין במרק עם מעט קניידלך [ובמרק עם הרבה קניידלך, הדבר תלוי אם הקניידלך נותנים טעם חזק או לא], אך על מי מרק גריסים נראה שלכו"ע יברכו מזונות, מפני שתכלית הבישול היא גם עבור מי המרק וגם עבור הגריסים [וא"כ אף לרמב"ם יברכו מזונות], וכן משום שכך היא הדרך לבשל גריסים במרק כדי שיתנו טעם חזק במים [וא"כ אף לריא"ז ברכתו מזונות, ושאני מברכת מי מרק לביבות, דהתם אין הדרך לעשות כן].
בעניין ברכת הגריסים – על גריסי פנינה [-הגריסים המעוגלים] מברכים מזונות, כיון שהגרעין לא שלם, והם מבושלים. וכן על גריסים רגילים [שהוסרה קליפתם והגרעין נשאר שלם] ברכתם במרק או בצ'ולנט מזונות כשהם נדבקים. אך אם לא נדבקו ברכתם ספק וראוי לאוכלם רק בתוך הסעודה.
מרק ובו אטריות / שקדי מרק / קרוטונים / קניידלך / גריסים / ירקות
שאלה: מרק ובו שקדי מרק או אטריות או כל כיוצא באלו. האם יברך רק על שקדי המרק / האטריות / הירקות וכיוצ"ב או גם על המרק [והיינו באופן שמעוניין גם במרק וגם בשקדי המרק / באטריות / בירקות וכיו"ב].
תשובה: הדבר תלוי בכוונתו, וכדלהלן:
אם עיקר כוונתו על האוכל: אינו מברך על המרק.
אם מעוניין גם באוכל וגם במרק: אם האוכל בכמות חשובה, אז נחשב שיש כאן שני מינים – אוכל ומשקה, והמשקה טפל לאוכל [דכך הוא הדין, שכשמעורבים אוכל ומשקה - האוכל נידון כעיקר והמשקה טפל לו, אף שבאכילה כוונתו על שניהם. אבל באופן שעיקר כוונתו על המשקה, וכגון מרק עם שקדי מרק, אם עיקר כוונתו על המרק, יברך ב' ברכות], ולכן נראה שיברך רק על האוכל. ודין זה אינו דווקא במין דגן המעורב במשקה ומדין 'כל שיש בו', אלא אף בשאר מיני אוכלים [וכגון מרק ירקות שברכתו שהכל (וכגון מרק תפו"א, וכפי שהתבאר בגיליון הקודם לחלק בין מרק תפו"א שברכתו שהכל כיון שאינם נותנים טעם חזק במים, למרק בצל/דלעת/סלרי וכד' שברכתו אדמה, כיון שיש במים טעם חזק של הירק), כשאוכל את הירקות עם המים] - לעולם המאכל עיקר לגבי המשקה, ויברך על המאכל בלבד ולא יברך שהכל על מי המרק [ואף שלא התבשלו שניהם ביחד].
אם עיקר כוונתו על המרק [כגון צלחת מרק שבה חתיכות ירק בודדות, או מעט שקדי מרק]: יש לחלק בין אם האוכל המועט הוא מיני ירקות, שבאופן זה יברך על המרק ברכתו הראויה לו ועל הירקות לא יברך. לבין אם האוכל המועט הוא מין דגן [כגון מעט שקדי מרק או אטריות מועטות, וכן כל כיוצא באלו כנזכר בכותרת] – שבאופן זה עליו לברך שתי ברכות, ברכה על המרק בפני עצמו וברכה עליהם בפני עצמם, כיון שדגן לא בטל אף שהוא מועט.
ובאופן זה שמין הדגן הוא מועט, יקדים לברך על המרק תחילה, או שיפטור את המרק בדבר אחר (עי' במקור).
מקור: יש לדון האם אוכל ומשקה מוגדרים כתערובת של שני מיני אוכלים [שדינם הוא שאם יש בתערובת דגן מברכים 'מזונות', ואם מעורבים שאר דברים הולכים אחר הרוב], או שמא דווקא שני מיני אוכלים מוגדרים תערובת אך אוכל ומשקה אינם נחשבים תערובת, ויש לברך עליהם שתי ברכות.
והנה כתב המג"א (סי' רה ס"ק ו) והו"ד במשנ"ב (שם ס"ק יא) בעניין 'לביבות' שברכתן מזונות [כגון אטריות, קניידלך ופתיתים] הנמצאות במרק, שאם הן בכמות חשובה מברך עליהן מזונות ואינו מברך על המרק שהוא טפל, ומשמע דאינו מצד 'כל שיש בו' אלא משום דלעולם האוכל עיקר לגבי המשקה. ואף אם האוכל לא היה מין דגן - לעולם האוכל עיקר לגבי המשקה. ומשמע שאוכל ומשקה נחשבים כתערובת.
וכתב עוד המג"א (שם) שאם האוכל מועט והמרק מרובה, מברך על המרק, אך כיון שהאוכל הוא מה' מיני דגן [אטריות, שקדי מרק, קרוטונים, קניידלך] - אף שהוא מועט – אין הוא בטל למרק וצריך לברך גם עליו.
עוד כתב שם המג"א (עפ"י גירסת מחצה"ש שם ורעק"א בסי' רח, ועי' נתיב חיים שם) שמאחר ויש ספק שמא גם באופן זה המאכל הוא העיקר, ואם יברך קודם מזונות על מין הדגן, יתכן שמי המרק נפטרו כבר בברכת הדגן, ולכן יקדים לברך 'שהכל' על המרק ואח"כ יאכל את המזונות [אף שאינו לפי דיני הקדימה בברכות].
ובחיי אדם כתב עצה נוספת, שיברך בתחילה 'מזונות' על האוכל, ואח"כ יפטור את המרק בדבר אחר [ובכך מרוויח שמברך כראוי לפי דיני הקדימה בברכות]. ועי' מג"א (סי' רח ס"ק ז) ובמשנ"ב (ס"ק כג).
ומבואר במג"א הנ"ל שכאשר מעוניין במאכל ולא במרק - מברך רק על המאכל כיון שהמשקה טפל, וכאשר מעוניין במרק יותר מאשר מעוניין במאכל – מברך רק על המשקה, אא"כ המאכל הוא מזונות שאז מברך גם עליו.
אך לא נתבאר בדבריו מה הדין כאשר רוצה את שניהם בשווה. ומשמע שגם בזה המאכל עיקר, ועי' מג"א (סי' קסח ס"ק ל) ומשנ"ב (שם ס"ק סה). ולמעשה נראה יותר שמברכים רק על המאכל ולא על המשקה, ולכן אם יש במאכל הרבה שקדי מרק/אטריות/קרוטונים יברך מזונות, ולאו דווקא במיני דגן אלא גם בירקות.
מרק ירקות עם אטריות, האם מברכים גם על הירקות
נתבאר לעיל בנדון ברכת המרק כשיש אטריות/ירקות בתוך המרק, ויש לדון כשיש אטריות וירקות האם מברכים רק על האטריות מדין כל שיש בו או גם על הירקות.
כאשר יש במרק ירקות ואטריות – יברך רק על האטריות ויפטור בזה השאר. והיינו דווקא כאשר עולים בכל כף שאוכל גם אטריות וגם ירקות, ואף אם יש במרק חתיכות בודדות של ירק והן גדולות ועולות בפני עצמן. אך אם יש במרק הרבה חתיכות ירק כאלו – יברך גם על הירקות (ע"פ המבואר בסי' ריב).
ברכת מרק ירקות עם בשר
שאלה: מה מברכים על מרק ירקות עם בשר.
תשובה: ברכת הירקות והבשר: אם יש במרק חתיכות גדולות של ירק וחתיכות גדולות של בשר - מברכים על כל דבר בפני עצמו (משנ"ב סי' רה ס"ק יג בשם הפמ"ג), ואם הן חתיכות קטנות, הולכים אחר הרוב, אא"כ עיקר דעתו על אחד מהם והשני בא רק להטעים (עי' סי' ריב ס"ק א).
ברכת מי המרק כשאינו אוכל את הבשר והירקות: שהכל, כיון שטעם הבשר חשוב (וכפי שהתבאר בגיליון הקודם בנדון מרק ירקות עם אבקת מרק).
ברכת מי המרק כשאוכל את הבשר או את הירקות: אם אוכל את הבשר מברך שהכל, ופוטר את מי המרק. אם אוכל את הירקות –אם יש הרבה חתיכות ירקות, מברך עליהן אדמה ואינו מברך על המרק שהכל, מפני שהמרק טפל לירק [ואף אם יש שם חתיכות בשר קטנות, הן טפלות לירקות ואינו מברך עליהן]. אך אם יש מעט הירקות - מברך שהכל על המרק, ואינו מברך על הירקות, מפני שהירקות טפלים למרק, וכפי שהתבאר לעיל בנדון מרק ובו אטריות או שקדי מרק.
מקור: שו"ע (סי' רה ס"ב) ומקורו בטור בשם הרא"ש, ונתבאר בגיליון הקודם.
ויש לעיין במה שנתבאר שמברכים ב' ברכות על חתיכות הירקות והבשר [אם הן ניכרות], מאי שנא מסלט תפוזים ובננה שהולכים אחר הרוב (כמבואר בסי' ריב סק"א בשם הפמ"ג). וצריך לומר שסלט תפוזים מעורב יותר מאשר חתיכות הירקות והבשר במרק. ואכן אם הירק והבשר הן חתיכות קטנות, הולכים אחר הרוב.
ברכה אחרונה על מרק
אם אכל כזית מדברים שברכתם בורא נפשות [כגון בשר, ירקות] – מברך עליהם בורא נפשות, ויפטור בזה את מי המרק. אך על מי המרק לבד אינו מברך ברכה אחרונה, כיון שאינו שותה את המרק תוך כדי שיעור שתיית רביעית בבת אחת [אלא אם כן שותהו בכוס, שאז נחלקו הפוסקים האם מברך רק באופן ששתה תוכ"ד שתיית רביעית (-כמה שניות) או אפי' תוכ"ד אכילת פרס (- 4 דקות), ומספק אין מברכים אם לא שתה תוך כמה שניות, אך לכתחילה יש לפטרם בברכת מאכלים או בשתיית כוס מים לצמאו] (עי' סי' רי).