בני אשכנז נוהגים שלא לאכול בשר ולא לשתות יין מראש חודש אב (כולל ראש חודש עצמו), עד לאחר תשעה באב, חוץ משבת, ורבים מבני עדות המזרח נוהגים שבראש חודש אב אוכלים בשר ושותים יין, וממוצאי ראש חודש אין אוכלים בשר ושותים יין.
נוהגים שלא לאכול גם תבשיל שהתבשל עם בשר [ורבים מבני ספרד מקילים בזה], ולכן תפוחי אדמה שהתבשלו עם בשר אין לאוכלם אף בפני עצמם, כיון שאין בו שישים נגד הבשר. אמנם יש להקל ליתנם לקטנים. ואפשר שמותר לכתחילה לטעום ואף לבלוע את התבשיל, ואם אין בו טעם בשר מותר.
בירה, ליקר, וויסקי ושאר משקאות חריפים שאין בהם יין – מותרים בשתיה, אבל מיץ ענבים – אין לשתות [וכן אין לשתות משקלה קל בטעם ענבים, כאשר כתוב על הבקבוק "מכיל פרי" וברכיבים מופיע שהוא מכיל ענבים, אך אם אינו מכיל פרי, מותר].
ילדים עד גיל שלוש אפשר להאכילם בשר. ומגיל שלוש עד גיל שיודעים להתאבל על ירושלים – נחלקו הפוסקים האם מותר ליתן להם בשר, ודעת המשנה ברורה להחמיר בזה. ותבשיל שהתבשל עם בשר יש להקל לתת לקטנים.
יולדת תוך ל' יום ללידה – מותרת באכילת בשר עד ז' אב, ומז' אב ואילך נוהגות להימנע. וכן הדין במינקת [שכשאינה אוכלת בשר, חלב התינוק אינו טוב], שמותרת לאכול בשר, וה"ה במעוברת שזקוקה לאכול בשר, וה"ה בחולה קצת [אף שאינו חולה שאין בו סכנה שנפל למשכב, אלא רק מיחושים].
עוגות שיש בהם יין וטעמו ניכר – יש מחמירים שלא לאכלם בימים אלו.
בערב שבת, לצורך בדיקת תבשילי השבת, מותר לטעום בשר ולפלוט, ויש המתירים אף לבלוע את הנצרך לטעימת התבשיל, מבלי לברך. אך אכילה ממש של בשר ותבשילי הבשר שהוכנו לשבת אסורה, ולילדים יש להקל במקום הצורך.
בהבדלה במוצאי שבת, רבים נוהגים שהמבדיל שותה את כוס היין או את המיץ ענבים בעצמו, כיון שקשה לדעת מה הוא גיל הילד שיש לו לשתות את הכוס [והמבדיל יכול לשתות את כל הכוס].
לבני אשכנז אסור לאכול את הבשר ותבשילי הבשר שנשארו משבת [אפי' בסעודת מלווה מלכה], ובני ספרד המקלים בזה יש להם ע"מ לסמוך [ובפרט בסעודת מלווה מלכה. ובתבשילים של בשר רבים מבני ספרד מקלים בכל תשעת הימים]. ולקטנים עד גיל מצוות יש להקל אף לבני אשכנז.