דין אדם שלא שאל טל ומטר בחורף

שאילת טל ומטר בימות הגשמים מעכבת, ולכן אדם שטעה ולא שאל טל ומטר בימות הגשמים, צריך לחזור ולשאול, ודינו תלוי בזמן ובמקום בו הוא שם לב לטעותו.

דין אדם ששם לב לטעותו באמצע תפילת שמונה עשרה

דין בן אשכנז שלא שאל טל ומטר בחורף, ושם לב לטעותו באמצע תפילת שמונה עשרה

א. אם נזכר באמצע ברכת 'ברך עלינו' לפני שהזכיר השם שבחתימת הברכה – יחזור ויאמר 'ותן טל ומטר' ויגמור כסדר.

ב. אם נזכר לאחר שהזכיר השם שבחתימת ברכת השנים – ישאל בשומע תפילה קודם 'כי אתה שומע', ויאמר 'ותן טל ומטר לברכה על פני האדמה, כי אתה וכו".

ואם חושש שלא יזכור לומר ב'שומע תפילה' – יאמר בין ברכת השנים לברכת תקע 'ותן טל ומטר לברכה על פני האדמה'. וימשיך תקע וכו'.

ג. נזכר לאחר שהזכיר השם שבחתימת שומע תפילה לפני שסיים 'שומע תפילה' – יאמר 'למדני חוקיך' ואז יאמר 'ותן טל ומטר לברכה על פני האדמה, כי אתה וכו".

ד. נזכר לאחר שחתם 'בא"י שומע תפילה' לפני שהתחיל 'רצה' – יאמר 'ותן טל ומטר לברכה על פני האדמה' וימשיך 'רצה וכו".

ה. נזכר לאחר שהתחיל 'רצה' לפני שסיים את הפסוק 'יהיו לרצון' [השני, שלפני 'עושה שלום'] – חוזר לתחילת ברכת השנים [ואם טעה וחזר לברכת "שמע קולנו" ושאל שם טל ומטר, למעשה נראה שיצא ידי חובה].

ו. נזכר לאחר שסיים אמירת 'יהיו לרצון' [השני, וסיים בקשותיו, אפי' אם עדיין לא פסע] – חוזר לראש.

דין בן ספרד שלא שאל טל ומטר בחורף, ושם לב לטעותו באמצע תפילת שמונה עשרה

א. אם נזכר בתחילת הברכה [כגון לאחר שאמר "ברכנו השם אלוקינו בכל מעשי ידינו"] – ימשיך "את השנה הזאת" וכו'.

ב. נזכר באמצע הברכה, לפני שהזכיר השם שבחתימת ברכת השנים – יחזור למילים "ותן טל ומטר" ויגמור כסדר.

ג. נזכר לאחר שהזכיר השם שבחתימת ברכת השנים, לפני שהתחיל ברכת 'תקע' – דעת המשנ"ב שימשיך בתפילתו ויאמר ב"שומע תפילה" (וכאמור בסע' הבא), אך רבים מבני ספרד נוהגים לומר בין ברכת השנים לברכת תקע "ותן טל ומטר לברכה על פני האדמה" וממשיכים ברכת תקע, וטוב שיחזור ויאמר גם בשומע תפילה.

אם חושש שלא יזכור לומר ב'שומע תפילה' – יאמר בין ברכת השנים לברכת תקע 'ותן טל ומטר לברכה על פני האדמה'.

ד. נזכר לאחר שהתחיל ברכת 'תקע' – יאמר בשומע תפילה קודם 'כי אתה שומע', ויאמר 'ותן טל ומטר לברכה על פני האדמה, כי אתה שומע וכו".

ה. נזכר לאחר שהזכיר השם שבחתימת שומע תפילה לפני שסיים 'שומע תפילה' – יאמר 'למדני חוקיך' ואז יאמר 'ותן טל ומטר לברכה על פני האדמה, כי אתה וכו".

ו. נזכר לאחר שחתם 'בא"י שומע תפילה' לפני שהתחיל 'רצה' – יאמר 'ותן טל ומטר לברכה על פני האדמה' וימשיך 'רצה וכו".

ז. נזכר לאחר שהתחיל 'רצה' לפני שסיים את הפסוק 'יהיו לרצון' [השני, שלפני 'עושה שלום'] – חוזר לתחילת ברכת השנים [ואם טעה וחזר לברכת "שמע קולנו" ושאל שם טל ומטר, למעשה נראה שיצא ידי חובה].

ח. נזכר לאחר שסיים אמירת 'יהיו לרצון' [השני, וסיים בקשותיו, אפי' אם עדיין לא פסע] – חוזר לראש.

דין אדם ששם לב לטעותו לאחר תפילת שמונה עשרה

אדם שלא שאל טל ומטר בחורף, ושם לב לטעותו לאחר שסיים תפילת שמונה עשרה, עליו לחזור לראש התפילה.

אם שכח בשחרית, ונזכר קודם חצות [אפי' אם עבר סוף זמן תפילה], יתפלל בעת שנזכר.

אך אם עבר חצות – יתפלל פעמיים מנחה [ראשונה לשם מנחה, ושנייה לשם תשלומין].

וכן אם שכח במנחה וכבר עבר זמן תפילת מנחה – יתפלל פעמיים ערבית [ראשונה לשם ערבית, ושנייה לשם תשלומין]. ואפילו אשה שטעתה במנחה ועבר זמן מנחה, תצטרך להתפלל פעמיים ערבית, אע"פ שבדר"כ לא נוהגת להתפלל ערבית.

אם שכח במנחה בערב שבת, ונזכר בטעותו לאחר שכבר נכנסה השבת, לא יתפלל פעמיים ערבית, כיון שבלאו הכי לא יזכיר שם טל ומטר.

דינים נוספים:

א. החוזר ומתפלל תפילת שמונה עשרה פעם נוספת, אינו חייב להתפלל תפילה זו בציבור, וכן אינו חייב להניח שוב טלית ותפילין בתפילה זו.

ב. עדיף שיחזור ויתפלל בעצמו תפילת שמונה עשרה מאשר שישמע מהשליח ציבור ויצא ממנו ידי חובה.

לדין המסופק אם שאל טל ומטר בחורף

דינו של המסופק אם זכר לשאול טל ומטר בחורף או ששכח לשאול, תלוי האם כבר הרגיל את לשונו במשך 90 תפילות לשאול טל ומטר כראוי.

ולכן, אם כבר עברו 30 יום מאז שהתחילו לשאול טל ומטר, אינו צריך לחזור על התפילה, כיון שיש חזקה ששאל טל ומטר כראוי. אך אם עדיין לא עברו 30 יום, אזי דינו תלוי ב-2 דברים – האם היה בדעתו במהלך התפילה או לפניה לשאול טל ומטר כראוי, וכן בזמן התעוררות הספק, וכדלקמן:

אם בשעת התפילה או לפניה היה בדעתו לומר, והספק נתעורר לו זמן רב לאחר התפילה – אינו חוזר.

אם בשעת התפילה או לפניה לא היה בדעתו לומר, והספק נתעורר לו מיד לאחר התפילה – חוזר לראש.

אך אם היה בדעתו לומר והספק נתעורר מיד לאחר התפילה, או שלא היה בדעתו לומר והספק נתעורר לו זמן רב אחרי התפילה – יחזור ויתפלל ויתנה שאם אינו מחויב לחזור ולהתפלל, תהא תפילתו נדבה. ובשבת, שאין תפילות נדבה, אינו חוזר ומתפלל.

דיני העצה להרגיל את הלשון לאמירה הנכונה ע"י אמירת 90 פעמים

מי שחושש שיבוא לידי ספק אם שאל טל ומטר בחורף כראוי או לא שאל, יש לו עצה:

לבני אשכנז לומר 90 פעמים את המילים – 'ואת כל מיני תבואתה לטובה, ותן טל ומטר לברכה על פני האדמה'. ולבני ספרד, לומר 90 פעמים את המילים "רופא חולי עמו ישראל, ברך עלינו" (ולדעת הכה"ח סי' קיד ס"ק ס צריך לומר משפט ארוך יותר, עיי"ש בדבריו).

אמירת מילים אלו 90 פעמים מועילה כ-90 תפילות, ולכן אם אחר כך יסתפק – אינו חוזר ומתפלל.

דין שאילת טל ומטר בחו"ל, וכן דין בני חו"ל בא"י

בני חו"ל לא מתחילים לשאול טל ומטר בז' חשוון כמו בני ארץ ישראל, אלא רק ביום השישים לתקופת תשרי, והוא משתנה משנה לשנה.

השנה, שנת תשפ"ו – בני חו"ל מתחילים לשאול טל ומטר בתפילת ערבית שבמוצאי יום ה', אור לט"ו כסלו.

דיני בן א"י הנוסע לחו"ל ובן חו"ל הנוסע לא"י

בן א"י שנסע לחו"ל לפני ז' חשוון [ועתיד לחזור תוך שנה] – יאמר בברכת השנים 'ותן ברכה', ובשומע תפילה יאמר 'ותן טל ומטר לברכה'.

בן א"י שנסע לחו"ל לאחר ז' חשוון [ועתיד לחזור תוך שנה] – יתפלל כפי שהתפלל בארץ ישראל.

בן חו"ל שנמצא בא"י בין ז' חשוון ליום השישים לתקופת תשרי [ועתיד לחזור תוך שנה], אף שהגיע לא"י קודם ז' חשוון – יאמר בברכת השנים 'ותן ברכה', ובשומע תפילה יאמר 'ותן טל ומטר לברכה'.

ביאור הדין ומקורו

נחלקו האחרונים האם הנוסע ממקום למקום [ובדעתו לשוב לביתו תוך שנה] ינהג כמנהג מקומו או כמנהג המקום בו הוא נמצא כעת.

דעת הברכי יוסף שישאל כפי המקום בו הוא נמצא, ודעת הפרי חדש שישאל כפי המקום ממנו הוא יצא. להלכה חוששים לדעת שניהם, ועל כן יזכיר ב'שומע תפילה'.

אמנם אם כבר התחיל לשאול טל ומטר במקום טרם שנסע [וכגון שנסע לאחר ז' בחשוון], לכו"ע ימשיך לשאול אף בהיותו בחו"ל.