1 – דיני המתנה בין בשר לחלב:
א. האוכל בשר, או מאכל פרווה שהתבשל עם בשר, צריך להמתין שש שעות לפני אכילת או שתיית מאכל חלבי.
ב. אדם שבלע בשר מבלי שלעס אותו, צריך להמתין שש שעות. אמנם אדם שרק לעס בשר מבלי לבלוע [וכגון שלעס בשביל תינוק וכדומה] – אם זה בשר בהמה, צריך להחמיר להמתין שש שעות, ואם זה בשר עוף, בני ספרד צריכים להמתין שש שעות, ובני אשכנז מספיק שיחכו שעה.
ג. אדם שמצא בשר בפיו בתוך שש שעות, ובלעו, לא צריך להמתין אחר בליעה זו שש שעות נוספות, ואפילו אם הוציאו מפיו, והכניס שוב ובלע, למעשה יש להקל שאין צריך לחכות מבליעה זו. כמו כן, אדם שתקוע לו בשר בין השיניים, ולא מצליח להוציאו, יכול לשתות חלב.
ד. מאכל פרווה שהתבשל בסיר שהתבשל בו בשר ולא ניקו אותו היטב, וכן מאכל פרווה שתחבו בו כפית מלוכלכת בבשר, לא צריך להמתין אחריו שש שעות לפני אכילת חלבי.
ה. אדם שמסופק אם עברו שש שעות מאכילת הבשר – אם ידוע לו שעברה לפחות שעה אחת מעת האכילה, יכול לאכול חלבי.
ו. אכל מאכל בשרי ורוצה להכין קפה, יכול להשתמש בסוכר אף אם יש בו גושים שייתכן שנוצרו מחלב.
ז. בירך על מאכל חלבי ונזכר שהוא בתוך שש שעות לאכילת בשר: אם עוד לא עברה שעה מאכילת הבשר, לא יטעם מהמאכל, אלא יגיד "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד". אך אם עברה כבר שעה, יטעם מעט מהמאכל החלבי כדי שלא תהיה ברכתו לבטלה.
ח. צ'יפס שטוגן בשמן שקודם לכן טיגנו בו שניצלים, יש להמתין שש שעות בין אכילת הצ'יפס לאכילת חלב.
ט. חימם פרווה ובשרי בו זמנית בשתי תבניות בתנור אחד, וכגון שהכניס לתנור שתי תבניות, אחת של תפוחי אדמה ואחת של בשר – אם אחת מהתבניות מכוסה לגמרי [בין התבנית הפרווה ובין התבנית הבשרית], אזי התפוחי אדמה נשארו פרווה, ואפשר גם לאוכלם עם חלב. אך אם שתיהן היו מגולות, הדבר תלוי במיקום התבניות – אם תבנית הבשר הייתה למטה ותבנית הפרווה הייתה למעלה, יש להמתין שש שעות לאחר אכילת הפרווה. אך אם תבנית הבשר הייתה למעלה או אפי' אם התבניות היו באותו גובה בתנור, די להמתין שעה בין אכילת הפרווה לאכילת חלב.
2 – דיני המתנה בין בשר לחלב בחולים וקטנים:
מעוברת [מעת שיודעת שהיא מעוברת], יולדת [תוך ל' יום ללידה] ומניקה [אפי' הנקה חלקית], וכן חולה [אפי' אם הוא לא נפל למשכב אלא הוא רק סובל ממיחושים קלים] – כל אלו אינם צריכים להמתין שש שעות, ודי שימתינו שעה אחת בין בשר לחלב, ובלבד שיברכו ברכה אחרונה על הבשר לפני אכילת החלב.
תינוק עד גיל 3, אינו צריך להמתין בין בשר לחלב, ודי שיאכל וישתה ביניהם [אם אפשר].
מגיל 3 עד גיל 6, יש להמתין שעה אחת [ואם יש צורך ממש, די באכילה ושתיה ביניהם].
מגיל שש ומעלה [שכבר הגיע לגיל חינוך] – ימתין שלוש שעות, ויעלה בהדרגה [כפי רגילותו בין סעודה לסעודה] עד להמתנת שש שעות.
3 – דיני המתנה בין חלב לבשר, ודין גבינות קשות:
א. האוכל מאכל חלבי, אינו צריך להמתין שיעור זמן כלשהוא לפני אכילת בשר, אלא יאכל [כל מאכל שהוא, למעט תמרים וירקות עלים] וכן ישתה [כל משקה שהוא], ודי בכך. כמו כן לא צריך לברך ברכה אחרונה קודם אכילת הבשר, אמנם יש מחמירים עפ"י הזוהר לברך ברכה אחרונה בין החלב לבשר.
יש שנהגו עפ"י הזוהר להמתין חצי שעה בין החלב לבשר, ויש לדעת כי גם לאחר חצי שעה עדיין צריך לאכול ולשתות משהו בין החלב לבשר. אמנם אם עברה כבר שעה מאכילת החלב, מותר באכילת בשר ולא צריך גם לאכול ולשתות ביניהם.
ב. רבים מהאשכנזים מחמירים להמתין שש שעות לאחר אכילת גבינה צהובה. אמנם אם הגבינה נמסה [כמו שמצוי בפיצה וטוסט], לא צריך להמתין, ודי שיאכל וישתה משהו לפני אכילת הבשר. חומרא זו נוהגת רק בגבינה צהובה, אך אחר גבינה בולגרית או משולשת או מלוחה או צפתית – לא צריך להחמיר.