הלכות תפילה ב'

השלמת ברכת אמת ויציב לאחר התפילה

שאלה: טעה ודילג ברכת אמת ויציב והתפלל שמונה עשרה, האם יש להשלימה לאחר התפילה.

תשובה: אם לא עבר זמן תפילה יש לאומרה אחר התפילה[1], ואם נזכר אחר שעבר זמן תפילה אינו יכול לאומרה[2].

חלקי התפילה שיכול להשלימם לאחר תפילת שמונה עשרה

שאלה: אדם שהתפלל שמונה עשרה של שחרית בלבד, מה יכול להשלים מחלקי התפילה שקודם שמונה עשרה.

תשובה: [א.]. ברכות שלא עשני גוי, עבד ואשה: יכול לברך כל היום[3]. [ב]. שאר ברכות השחר: קודם חצות יכול לברך, ואחר חצות עיין הערה[4]. [ג]. ברכת על נטילת ידים[5], אשר יצר ואלקי נשמה: אינו יכול לאומרם לאחר שהתפלל שמונה עשרה[6]. [ד]. פסוקי דזמרה: יאמר בלא ברוך שאמר וישתבח[7]. [ה]. קריאת שמע וברכותיה: אם עבר זמן תפילה [ד' שעות], עד חצות יקרא קריאת שמע בלא הברכות, אלא אם כן היה אנוס ולא היה יכול לאומרם קודם לכן, שאז ישלים הברכות עד חצות[8].

שואל ומשיב | מתוך קובץ פסקי הלכות מרבינו שליט"א

א. הקורא פרשת ציצית ואינו יודע שצריך לזכור יציאת מצרים, או אפילו אם יודע ואינו חושב על זכירת יציאת מצרים לא יצא כלל ידי חובת זכירת יציאת מצרים.

ב. אם רואה ברקים או שומע רעמים בין הפרקים צריך לברך אבל באמצע הפרק נחלקו הפוסקים בזה ולהלכה אין לברך.

יש להקשות למה מפסיקים בין הפרקים לענות לברכת רעמים וברקים, הרי זה עוסק במצוה, ועוסק במצוה – פטור מהמצוה? ויש לישב שאלה זו בשני אופנים – א. יש לומר שעוסק במצוה פטור ממצוה אחרת אבל ברכות קריאת שמע וברכות ברקים ורעמים הכל נחשב מצוה אחת. ב. עוד יש לומר שבאמת אין חובה להפסיק לברכת ברקים ורעמים כי עוסק במצוה פטור מן המצוה, ורק מותר לו אם רוצה לברך ברכת ברקים ורעמים.

ג. כשאדם עומד להתפלל ילך לפניו ג' פסיעות ואין צריך לחזור לאחוריו וללכת לפניו, ולפי זה בבתי כנסיות שבדרך כלל אין אפשרות לפסוע קדימה ג' פסיעות אין צרך לפסוע לאחוריו ולחזור, אבל מנהג העולם ללכת לאחוריו.

ד. כשאדם מברך ברכות השחר או אומר פסוקי דזמרה או קורא קריאת שמע או מתפלל אין לאחוז בידו חפץ, נחלקו הפוסקים האם דוקא תפילין ספר וסכין או כל דבר.

ה. לפי האמור, מה שנוהגים הרבה שלוקחים בדרכם לתפילה תפילין בידם ומברכים ברכות השחר בהליכתם, לא יפה הם עושים.

ו. מי שבירך 'שהכל' וטעה ובירך מיד שוב את אותה הברכה פעם שניה, בפשוטו נראה שהברכה השניה היא הפסק בין הברכה הראשונה לאכילה וצריך לברך פעם שלישית.

[1] שלחן ערוך (סימן ס ס"ב): "קרא קריאת שמע בלא ברכה יצא ידי חובת קריאת שמע וחוזר וקורא הברכות בלא קריאת שמע ונ"ל שטוב לחזור ולקרות קריאת שמע עם הברכות" עד כאן לשונו. ואף שבאופן זה שאומרה אחר תפילת שמונה עשרה אין ברכה זו סמוכה לחבירתה (ברכה שקודם קריאת שמע) והיה ראוי לפתוח הברכה ב"ברוך", [וכמבואר ברש"י במסכת ברכות (מו ע"ב ד"ה ויש), ובתוספות (שם ע"א ד"ה כל), וכן הוא בטור (סימן רלו), שהטעם שברכת "אמת ויציב" אינה פותחת ב"ברוך" משום שהיא סמוכה לחבירתה וכאן הרי הפסיק בתפילת שמונה עשרה בין הברכה שקודם קריאת שמע לברכה זו]. מכל מקום אינו צריך לפתוח ב"ברוך" מאחר וכשאומרים ברכה זו במקומה היא סמוכה לחבירתה לכך אף כאשר משלימה אחר התפילה אינו פותחה ב"ברוך". [עיין רשב"א מסכת ברכות (יא ע"א) ובתשובה (ח"א סימן שיז וסימן שיח) ועיין עוד בצל"ח מסכת ברכות (יג ע"א על דברי התוספות שם (ד"ה היה)].

והנה בספר תורת רבינו שמואל סלנט (ח"א סימן ב אות ב) כתב שבמקום שכבר התפלל שמונה עשרה לא יאמר ברכות ק"ש, והשלחן ערוך שכתב שחוזר וקורא הברכות בלא ק"ש כוונתו דוקא קודם שהתפלל שמונה עשרה אבל אחר שהתפלל לא, עיין שם. [ומה שהמגיה שם סייע לזה מתשובות ראב"י סימן מב (הובא בספרן של ראשונים) המעיין שם ימצא שאין בדבריו ראיה כלל, גם מה שהוכיח מהגר"א בביאורו לשלחן ערוך שם אינו מובן]. אמנם להלכה אין חילוק בזה וכמו שמתבאר מסתימת הפוסקים.

[2] שלחן ערוך (או"ח סימן נח ס"ו) ובמשנה ברורה (ס"ק כו) כתב דלדעת השולחן ערוך אסור לברך אחר ד' שעות אף אם לא בירך מחמת אונס, אמנם הפרי חיים (שם ס"ק ו) הכריע כדעת הרמב"ם (הלכות קריאת שמע פ"ג הי"ג) שזמנה כל היום [ובדעת הרמב"ם האריכו האחרונים, עיין בכסף משנה שם, ובמגן אברהם סימן נח ס"ק ז, ובשו"ת הרדב"ז (ח"ה סימן נו)]. ובמשכנות יעקב (סימן פ) כתב שעד חצות ודאי יכול לאומרה, ובביאור הלכה (שם ד"ה קוראה) כתב דאפשר שיש להקל כדבריו בנאנס משום שבמהרי"ל מבואר שהמנהג להקל בנאנס שיכול לברך, עיין שם. ועיין עוד מה שכתבנו להלן בתשובה העוסקת "חלקי התפילה שיכול להשלימם אחר ד' שעות".

[3] דרך החיים (דיני אונן סימן לב דין ד), ובנהר שלום (או"ח סימן עא ס"ק ב). ואף שלענין שאר ברכות השחר דנו האחרונים שאפשר שזמנם רק עד ד' שעות או על כל פנים עד חצות וכמו שיתבאר בסמוך, מכל מקום נראה שאלו הג' ברכות אין דינם כשאר ברכות השחר, וחיובם שייך לגוף היום וכמבואר בבית יוסף (או"ח סימן מו) שיסוד חיובם הוא על מה שנתחייבנו במצוות, (ועיין כף החיים שם ס"ק לב שביאר בענין אחר). וחלוק משאר ברכות השחר שנתקנו על צרכי העולם (לדעת השלחן ערוך (או"ח סימן מו ס"א) על גוף ההלכה מצרכים הללו ולדעת הרמ"א (שם ס"ח כהודאה על בריאתן).

ויסוד החילוק בין ג' ברכות הראשונות לשאר ברכות השחר עולה ממה שמצינו שדין ברכות השחר מחולק לשתי סוגיות, שבמסכת מנחות (מג ע"ב) שנינו: "תניא היה ר"מ אומר חייב אדם לברך שלש ברכות בכל יום וכו'", ולא הוזכר שם כלל החיוב של שאר ברכות השחר, ומאידך במסכת ברכות (ס ע"ב) דנה הגמרא בכל דיני ברכות השחר ואלו הג' ברכות לא הוזכרו כללף ומשמע מכך שג' ברכות הראשונות של ברכות השחר, אין דינם כשאר ברכות השחר אלא יש להם חיוב ספני עצמו וכמו שנתבאר.

[4] עיין משנה ברורה (סימן נב ס"ק י) שהכריע שלזמן ברכות השחר ישנם שלוש דרגות, [א]. לכתחילה צריך ליזהר שלא לאחר הברכות יותר מד' שעות. [ב]. בדיעבד יכול לברך הברכות עד חצות. [ג]. אין למחות ביד המיקל לסמוך בדיעבד ולברך אחר חצות, משום שיכול לסמוך על שיטת האחרונים (מאמר מרדכי סימן מו ס"ק י, נהר שלום סימן עא ס"ק ב), שזמן ברכות השחר בדיעבד הוא כל היום, ולהגר"א במעשה רב אפילו בלילה שלאחריו עד השינה [ובדעת המגן אברהם (סימן עא ס"ק א) עיין בביאור הלכה (סימן נב ד"ה כל הברכות) שנחלק בזה עם הדרך החיים].

[5] משנה ברורה (סימן ד ס"ק א) בשם החיי אדם.

[6] המשנה ברורה (סימן ו ס"ק יב) הביא שיטת הפרי חדש (סימן מו וסימן נב) שבברכת "מחיה המתים" שבשמונה עשרה יוצא ידי חובת ברכת "אלוקי נשמה" (ואפילו אם לא כיון לצאת, וכפי שמשמע במשנה ברורה (סימן נב ס"ק ט) שדוקא אם כיון במפורש שלא לצאת אינו יוצא ידי חובת "אלוקי נשמה" בברכה זו), ולפיכך מי שהתפלל תפילת שמונה עשרה כיון שהזכיר ברכת "מחיה המתים" אינו יכול לברך אחר התפילה ברכת "אלוקי נשמה" כיון שכבר יצא בברכת "מחיה המתים". ואף שהשערי תשובה (או"ח סימן ו אות ז) פקפק על דברי הפרי חדש וכן הוא במאמר מרדכי (סימן ד ס"ק ד), מכל מקום לא מלאן לבן לחלוק על זה. ועיין בהכרעת הביאור הלכה (סימן נב ד"ה ומ"מ).

ועיין עוד בערוך השלחן (סימן נב ס"ב) שחידש לפי זה שגם ברכת "מתיר אסורים" אינו יכול לברך אחר התפילה כיון שהזכירו ב"מכלכל חיים". ועיין עוד שם שכתב שכשאמר ברכת "יוצר אור" שוב אינו יכול לברך ברכת "הנותן לשכוי" עיין שם. ודבריו לא הובאו להלכה. ושמא משום שיש לחלק בין הדברים, שדוקא לגבי אם לא בירך "אלוקי נשמה" קודם שמונה עשרה יש לומר שאינו מברך אחר ברכת "מחיה המתים" משום שזהו עיקר הברכה ואינו רק הזכרה בעלמא.

[7] שלחן ערוך (או"ח סימן נב ס"א). וביאר המשנה ברורה (ס"ק ח) הטעם שאין משלים גם "ברוך שאמר" ו"ישתבח", משום שברכת פסוקי דזמרה לפניהם ואחריהם נתקנו דוקא קודם התפילה. אמנם הפסוקי דזמרה עצמם בלא הברכות לפניהם ואחריהם דעת יש להשלים, וכדעת השולחן ערוך מבואר בחיי אדם (כלל יט אות ה) ובשולחן ערוך הגר"ז (שם ס"א). אמנם הב"ח (סימן נב) כתב שאיןל השלים כלל פסוקי דזמרה אחר שהתפלל ואפילו בלא ברכותיה. ובערוך השלחן (שם ס"ד וס"ה) כתב ששב ואל תעשה עדיף. אולם החפץ חיים (מחנה ישראל פ"א ה"ח) כתב שראוי להשלימם אפילו אחר התפילה [ומה שכתב החפץ חיים רק בלשון "ראוי" אפשר שהיקל לאנשי המלחמה, אבל באמת יש חיוב לאומרם].

[8] משום שבעיקר הזמן של ברכות קריאת שמע אנו נוקטים שהוא עד ד' שעות וכדעת רב האי גאון (הובא ברא"ש מסכת ברכות פ"א סימן י) וכן הוא בספר האשכול (הלכות ק"ש ותפילה), וכן פסק השלחן ערוך (או"ח סימן נח ס"ו).

ולענין מי שנאנס ולא בירך, במשנה ברורה (סימן נח ס"ק כו) כתב שאפילו באופן זה הפסיד הברכות אחר ד' שעות, אמנם בביאור הלכה (שם ד"ה קוראה) כתב שבנאנס יש להקל לברך עד חצות [עיין שם שהוא משום שיש לצרף בזה שתי שיטות להקל, והיינו דעת המשכנות יעקב (סימן פ) שבדיעבד יכול לברך ברכות ק"ש עד חצות וכמו גבי תפילה, וכן דעת מהרי"ל (הלכות תפילה) בשם מהר"ש שהמנהג להקל בנאנס שלא להפסיד הברכות], ונראה שכן הוא הכרעת המשנה ברורה למעשה ואף שבס"ק כו לא כתב כן, משום שבסימן עא (ס"ק ד) כתב המשנה ברורה בפשיטות שיש להקל בנאנס עד חצות, וכן הוא בספרו מחנה ישראל (פ"ו ה"ב וה"ז).