אופן קביעת המזוזה

ברכה על קביעת מזוזה

על קביעת מזוזה מברכים בשם ומלכות "אשר קידשנו במצוותיו וציוונו לִקְבֹּעַ מזוזה", בין אם קובע בעצמו ובין אם קובע עבור אחר, וכגון שמינוהו שליח לקבוע.

תנאים לקביעה בברכה

כדי שיוכלו לברך על קביעת המזוזה דרושים כמה תנאים, שאם חסר אחד מהם, קובעים בלי ברכה, ואלו הן:

תנאי א' – שהחדר ישמש למגורים [אך במשרדים או בחנויות או במסעדות שלא פעילים 24 שעות, קובעים ללא ברכה].

תנאי ב' – שתהיה גם צורת הפתח וגם דלת.

תנאי ג' – שגודל החדר יהיה לפחות 2.32 אורך על 2.32 רוחב. יודגש שגם אם החדר ארוך מאוד – אם הוא צר ואין בו רוחב של 2.32 מטר- יש לקבוע מזוזה בלי ברכה. גם במזוזה שבפתח הבית דרושים כללים אלו, ולכן אם החדר הסמוך לפתח הבית קטן מהשיעור הנ"ל, יש לקבוע מזוזה בלי ברכה.

כיצד מברכים כשקובעים כמה מזוזות

אם קובעים כמה מזוזות, וכגון בבית חדש, יש לברך על פתח שוודאי חייב בקביעה בברכה, ולכוון לפטור בברכה זו את שאר הפתחים, ואין להפסיק בדיבור שלא מעניין הקביעה עד שיסיים לקבוע את כל המזוזות. טעה ודיבר בין המזוזות, אינו חוזר ומברך.

אם מכבדים אנשים נוספים והם נמצאים באותו מעמד, יקפידו שאחד יברך ויכוון להוציא את כולם ידי חובת הברכה, והם יכוונו לצאת ולא יפסיקו בדיבור עד שיקבעו את מזוזתם. אם הקובעים האחרים לא שמעו את הברכה – יברכו לעצמם ובתנאי שבחדר בו הם קובעים את המזוזה מתקיימים התנאים האמורים.

בית המזוזה ואופן גלילתה

יש לגלול את קלף המזוזה מהסוף להתחלה, כך שכשיפתחוהו יראו תחילה את "שמע".

יש להשתמש בבית מזוזה שקוף, או שיהיה חור בבית המזוזה באופן שיוכלו לראות את השם "שד-י" שמופיע על גבי הקלף מבחוץ. אך אין להשתמש בבית מזוזה כזה במקום שרגילים להחליף בו טיטולים או שמניחים בו שקיות זבל של טיטולים, כיוון שאסור שמקום הערווה או טינוף יהיה מגולה מול המזוזה. ולפיכך בחדרי הבית הפנימיים בד"כ צריך להשתמש בבתי מזוזה אטומים.

דינים נוספים בקביעת מזוזה, וממתי מתחייבים במזוזה:

מרגע שהכניס דברים לדירה, צריך לקבוע מזוזה, אע"פ שעדיין לא עבר לגור בה. אולם נכון שיאכל שם, ואז יקבע את המזוזה בברכה.

יש לציין כי מרגע שהתחייב במזוזה, צריך לקובעה מיד, ואין להמתין עם קביעתה כדי להזמין את משפחתו או את רבו לטקס קביעת המזוזה. עוד יצוין כי אסור להוריד את המזוזה אפילו לזמן קצר, וכגון שרוצה לערוך "טקס קביעת מזוזות" וכדומה.

קובעים מזוזה בין ביום ובין בלילה.

לכתחילה עדיף שגבר יקבע את המזוזה ולא אשה, אולם במקום הצורך אפשר שאשה תקבע.

מקום קביעת המזוזה

הצד בו יש לקבוע את המזוזה

בחדר שגדול כשיעור לקביעה בברכה, קובעים את המזוזה בצד ימין של העומד, כשפניו לכיוון פנים החדר. אך אם החדר קטן מהשיעור, אזי לפעמים יש לקבוע את המזוזה בצד ההפוך, ויש בזה פרטי דינים רבים, וע"כ ישאל לחכם, ונכון להראות לו את חדרי הבית [ולפחות בתמונות].

במרפסת פתוחה [כלומר, שאינה ראויה לשינה] – רבים נוהגים כדעת הבית מאיר והחזו"א לקבוע את המזוזה בצד ימין של העומד במרפסת ופניו לכיוון פנים הבית, ואפילו אם המרפסת גדולה מהשיעור [אמנם באופן זה קובעים ללא ברכה]. אך אם המרפסת סגורה בתריסים ובחלונות וניתן לישון בה, דינה ככל חדר מחדרי הבית שקובע לימין הנכנס למרפסת הסגורה.

הגובה בו יש לקבוע את המזוזה

כל השליש העליון של המשקוף כשר לקביעת המזוזה, מלבד הטפח העליון שהוא כעשר ס"מ. קבע מתחת לשליש העליון – קביעתו פסולה, ועל כן יש למדוד את גובה המשקוף לפני שקובע. ולדוגמא – אם המשקוף גבוה 2.10, יקבע מעל 1.40.

לכתחילה יש לקבוע את המזוזה בתחילת השליש העליון, אך כיוון שאי אפשר לדייק ולצמצם, יקבע מעט למעלה מסוף השליש העליון, שכן כאמור, מתחת לשליש העליון קביעתו פסולה. אם בית המזוזה ארוך מהקלף, אפשר שהוא יגלוש אף מתחת לשליש העליון, ובתנאי שהקלף עצמו יהיה כולו בתוך השליש העליון.

אם הפתח גבוה מאד [מעל 3 מטר], יש הסוברים שגם באופן זה קובע בתחילת השליש העליון, וכך נוהגים בני ספרד וחלק מבני אשכנז, אולם רבים מבני אשכנז נוהגים כשיטות הסוברות שיש להניחה באופן זה בגובה כתפיו, שהוא בגובה 1.40 מטר מהקרקע.

צורת קביעת המזוזה

לכתחילה יש לקבוע מזוזה בטפח הראשון של עובי הפתח. בני אשכנז קובעים את המזוזה קצת באלכסון, באופן שראש המזוזה פונה כלפי פנים הבית ורגלי המזוזה כלפי חוץ, ובני ספרד קובעים את המזוזה כשהיא עומדת ישר.

צורת הפתח שאין בה מקום למזוזה

את המזוזה יש לקבוע בתוך צורת פתח.

במקרים שאין מקום בתוך צורת הפתח וכגון שעובייה דק מאוד, לכתחילה יש להוסיף צורת הפתח צמודה לצורה הקיימת ובעצם מעבה אותה [כך שצורת הפתח תתרחב], ושם לקבוע את המזוזה. אם גם זה לא אפשרי, האשכנזים יכולים להקל ולקבוע את המזוזה על המשקוף מבחוץ. אמנם באופן זה קובעים ללא ברכה.

מזוזה במעלית

יש להחמיר לקבוע מזוזה במעלית ללא ברכה. לא יקבע את המזוזה במעלית עצמה אלא במשקוף החיצוני. בקומת הכניסה יקבע מימין הנכנס למעלית, ובשאר הקומות מימין היוצא מהמעלית לחדר המדרגות.

דינים הנוגעים לבדיקת מזוזות

בעניין חובת הבדיקה: גם בזמננו צריך לבדוק את המזוזות פעם בשלש וחצי שנים. אולם מזוזות של רבים, וכגון מזוזות חדר מדרגות, וכן המזוזות בכניסה לבניין ולמעלית, וכן מזוזות של בתי מדרשות, די לבדוק פעם בעשרים וחמש שנים.

לכתחילה יש לסמן על כל מזוזה ומזוזה שמוריד, לאיזה פתח היא שייכת, ולאחמ"כ יש להחזירה לאותו פתח [טעם הדבר, כדי שלא לגרום להורדת המזוזות בדרגות החיוב].

בעניין השארת הפתח ללא מזוזה בזמן הבדיקה: יש לדעת כי מאחר והמזוזות כבר עברו בשעת קנייתן הגהת אדם והגהת מחשב, על כן מן הדין כל אדם יכול לבדוק בביתו את המזוזות, ע"י שיבדוק שלא נמחקו האותיות. והנוהג כן ובודק בבית, יכול להשאיר את הפתח בזמן הבדיקה ללא מזוזה [אולם אם בודק לפני שהגיע זמן חיוב הבדיקה, כלומר שהבדיקה הקודמת הייתה לפני פחות משלוש וחצי שנים, אינו יכול להשאיר את הפתח ללא מזוזה, אלא ינהג כאמור להלן].

אדם שבכל זאת מעוניין למסור את מזוזותיו לבדיקה במכון, אין לו להשאיר את הפתחים ללא מזוזות בזמן זה [אפילו אם המזוזות יחזרו באותו יום], אלא עליו להחליפם במזוזות מגמ"ח בזמן הבדיקה [ואין מברכים בשעת שקובע את המזוזות מהגמ"ח, אלא אם כן לא בירך על קביעת מזוזות בבית זה, אלא הן נשארו קבועות מהדייר הקודם].

כמו כן, המחליף מזוזה במזוזה אחרת מהודרת, אם בירך על הראשונה, לא יחזור ויברך על השניה.

בעניין ברכה לאחר החזרת המזוזה מהבדיקה: אם כבר בירך בעבר על מזוזות אלו בבית זה [בעצמו או ששמע אחר שמברך], והמזוזות חזרו מבדיקה באותו יום – לא יברך כעת פעם נוספת, אולם אם מחזיר את המזוזות רק למחרת, או שמעולם לא בירך על מזוזות אלו בבית זה, או שהמזוזות נמצאו פסולות – צריך לברך כשחוזר וקובען.

דין מזוזה שנפלה

מזוזה שנפלה, אפילו אם חוזר וקובעה מיד, יש לחזור ולקבעה בברכה [ובתנאי שמתקיימים בחדר כל התנאים של קביעת מזוזה בברכה, כמבואר לעיל]. יצוין כי אין צורך להתענות לאחר נפילת מזוזה.

מזוזה שנפלה ממקומה בשבת, אסור להחזירה למקומה משום בונה. כמו כן נחשבת היא מוקצה ואסור לטלטלה. ולכן אם יכול, ירים אותה במרפק או בפיו או בגופו. ואם לא יכול, ישאירה על הרצפה עד מוצאי שבת, ובמוצ"ש יקבענה.

מזוזה בכתב שונה ממנהגו

מזוזה הכתובה בכתב "בית יוסף" כמנהג בני אשכנז, כשרה גם לבני ספרד [אמנם לבני ספרד יש להקפיד שהפתוחה והסתומה יהיו כשיטת הרמב"ם ולא כשיטת הט"ז], אולם מזוזה הכתובה בכתב "וועליש / מור וקציעה" כמנהג בני ספרד, אינה כשרה לכתחילה לבני אשכנז.

ולכן בחדר מדרגות משותף לאשכנזים וספרדים, יש לקבוע מזוזה הכתובה בכתב "בית יוסף" כמנהג האשכנזים [וכאמור, יש להקפיד שהפתוחה והסתומה יהיו כשיטת הרמב"ם ולא כשיטת הט"ז]. כמו כן אין לאשכנזי לקבוע בביתו מזוזה הכתובה בכתב "וועליש / מור וקציעה" כמנהג הספרדים. אולם אשכנזי השוכר דירה, כיון שחיובו רק מדרבנן,  יכול לסמוך על מזוזות בכתב ספרדי, ואינו צריך להחליף את המזוזות לכתב בית יוסף.

המוכר את דירתו ולא התפרש בחוזה אם עליו להשאיר את המזוזות לקונה או שיכול לקחתם עימו, הולכים אחר המוחזק.

דין הסרת מזוזות בסיום הדיור

אסור להשאיר דירה ללא מזוזות, אפילו לרגע אחד. ולכן אדם שעוזב את דירתו [וכגון שמכרה לאחר או שעוזב בסיום השכירות], אינו יכול לקחת את מזוזותיו מהדירה ולהשאיר את הדירה ללא מזוזות, אלא עליו להחליפן מיד במזוזות של הדייר שנכנס, או במזוזות מגמ"ח, וכפי שיתבאר.

אולם אף באופן שיש חפיפה בין הדיירים, וכגון שמיד לאחר שהדייר שעוזב מוציא את מזוזותיו, הדייר שנכנס קובע את שלו, מ"מ אין לעשות כן (כמבואר בפת"ש יו"ד סי' רצא), אלא יש לעשות כאחד מג' האפשרויות הבאות:

[א] לאחר שהדייר החדש נכנס לגור בדירה, הוא יוריד את המזוזות הישנות של הדייר שעזב, ויקבע מיד את שלו.

[ב] הדייר שעוזב יחליף בעצמו מיד למזוזות של הדייר החדש, אך לא יעשה זאת בזמן העזיבה ממש, אלא יעשה זאת יום לפני שעוזב [וטוב יותר שלא יוריד את המזוזות הראשונות רק לצורך החלפתן, אלא גם יעשה להן בדיקה לאחר שהורידן]. כשקובע את המזוזות של הדייר החדש, לא יברך, אלא אם כן לא בירך מעולם על קביעת מזוזות בבית זה, אלא הן נשארו קבועות מהדייר הקודם. אם לא עשו כן ביום לפני העזיבה, בשעת הדחק ניתן להקל גם שעות בודדות קודם העזיבה.

[ג] הדייר שעוזב יוריד את המזוזות שלו [אפי' בזמן הסמוך לעזיבה], ובמקומן לא יקבע את המזוזות של הדייר החדש, אלא יקבע מזוזות מגמ"ח [ויקפיד לקבוע את מזוזות הגמ"ח עוד לפני שעוזב ממש את הדירה, כדי שבזמן הקביעה יהיו דיורים בדירה]. כשהדייר החדש ייכנס ויביא עימו מזוזות, יחזיר את המזוזות לגמ"ח ויקבע את המזוזות שלו. גם באפשרות זו, טוב יותר שבשעה שהדייר שעוזב מוריד את המזוזות שלו, לא יורידם רק לשם החלפתם, אלא גם יעשה להן בדיקה לאחר שהורידן. יצוין כי כשהדייר שעוזב קובע את מזוזות הגמ"ח, לא יברך, אלא אם כן לא בירך מעולם על קביעת מזוזות בבית זה, אלא הן נשארו קבועות מהדייר הקודם.