סיון תשפ"ג
ראיתי את הספרים שאלות ותשובות "אבני דרך" י"ח כרכים, שנתחברו ע"י הגאון רבי אלחנן פרינץ שליט"א ובו נתלבנו הרבה הלכות, אשר נכתבו מתוך עמל ויגיעה רבה ובהיקף גדול ובבקיאות גדולה, לאסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא.
בענין הנידון בספרו כרך יח סימן צד, האם יש חיוב לשים מזגן בסוכה במקומות החמים שאי אפשר לשהות בסוכה ללא מזגן.
כתבו הראשונים שאין פטור מצטער אמור אלא במי שהעמיד תחילה סוכתו במקום הראוי לו לקיום מצות סוכה באכילה ושינה, אלא שנולד לו צער אחר כך בתוך ימי הסוכות, אבל אם מתחילה העמיד סוכתו במקום שאינו ראוי לישב שם בלא צער, אין לו פטור מצטער. וכן פסקו הטור, השולחן ערוך והרמ"א (סימן תרמ סעיף ד).
בטעם הדבר נחלקו הראשונים, יש שכתבו שהטעם משום שסוכה שאינה ראויה למגורים אינה נחשבת דירה כלל, ומשום כך הרי זה כמי שלא בנה סוכה שחייב לטרוח לקיים מצות סוכה ככל שאר המצוות, ויש שכתבו שהטעם משום שהתורה הגבילה את פטור מצטער, שלא ייאמר במי שהכניס עצמו למצב הצער.
ואכן מצינו חילוקים בלשון הראשונים בעניין זה: היראים (סימן תכא) והמרדכי (סוכה פ"ב סימן יב) כתבו שכל שאין הסוכה ראויה לאחד מאופני הישיבה אינו יוצא בה כלל. כלומר, סוכה שאינה ראויה לאכילה אינו יוצא בה אף בשינה, וכן להיפך, שאינה נחשבת דירה כשאינה ראויה לאחד מאלו.
ואילו הרא"ש (סוכה כו) כתב על מה שהתיר רבא לר' אחא בר אדא לישן חוץ לסוכתו משום שהצטער מהריח [עיי"ש], וז"ל "ומיירי באכסניא, דאי בביתו היאך עשה סוכה מתחלה בדבר שהיה מצטער לישן בה ויפטר משום מצטער", עכ"ל. וכעין זה לשון הטור (שם) "ודוקא שבא לו הצער במקרה אחר שעשה שם הסוכה, אבל אין לו לעשות סוכתו לכתחלה במקום הריח או הרוח ולומר מצטער אני", עכ"ל.
ובביאור חילוק לשונותיהם נראה שהיראים למד שהטעם שאין פטור מצטער באופן שבנה סוכתו מראש במקום צער באכילה או בשינה, הוא משום שסוכה במקום שכזה לא חשיבא דירה כלל [וכלשונו 'כיון שאינו יכול לעשות בה כל צרכי אכילה ושתיה ושינה בלא צער, מתחילה לא הוי סוכה'], אולם הרא"ש והטור למדו שאף שסוכה העשויה במקום צער נחשבת דירה, אעפ"כ לעניין הפטור שפטרה התורה את המצטער מן הסוכה, הגבילו שאין פטור זה אמור במי שהכניס עצמו למצב הצער.
ולהלכה פסק השולחן ערוך כדעת הרא"ש שפטור מצטער הוגבל ואינו אמור במקום שהכניס עצמו לצער זה בבניית סוכה במקום צער, ואילו הרמ"א פסק כדעת המרדכי שסוכה הבנויה במקום צער אינה נחשבת כלל כדירה, ולכן לא יוצאים בה יד"ח.
ואולם לכאורה יש להעיר על כך מדברי מהר"ח אור זרוע (או"ח סימן קצד) שכתב שבכך שאמרה התורה לעשות סכך מפסולת גורן ויקב אף שאפשר שיכנסו בהם גשמים ויהיה האדם מצטער ופטור, וכן מכך שחתן פטור מן
הסוכה ואינו חייב לעשות סוכה גדולה הראויה לצרכיו, וכן מכך שרבא התיר לרב אחא בר אדא לישון מחוץ לסוכה משום סירחא דגרגישתא כמבואר בגמרא (סוכה כח ע"א), מוכח שכיון שסוכה דירת עראי היא, משום כך אין חובה לעשות אלא סוכה הראויה לדיור עראי, אבל אינה צריכה להיות ראויה לכל דיור, הרי שאף שצריכה הסוכה להיות ראויה לדיור מכל מקום אינה צריכה להיות ראויה לדיור חשוב ככל דירת קבע אלא כדירת עראי היא, וכן מבואר מדברי הרמ"א (סימן תרלט ס"א) שכתב שטעם המקלים שלא ללון בסוכה הוא משום שאין מקום בסוכת הרבים לכל אחד לישן עם אשתו, ובלא אשתו צער הוא לו, ופטור מללון בסוכה משום מצטער, ולכאורה יש להקשות מה טעם לא נחייבו לבנות סוכה לעצמו שתהיה ראויה לדיור עם אשתו.
ומוכח שאין חובת בניית הסוכה מחייבת אלא בניית דירת עראי. וכן מבואר מדברי הפרי מגדים (סימן תרלט ס"ק יג) שכתב שאשרי מי שמתקין תנור בסוכתו כדי שלא יפטר ממנה, ומשמע שאין חיוב מעיקר הדין להעמיד סוכתו באופן שתהיה ראויה לדיור בזמן הצנה, ואם כן לכאורה הוא הדין גם בזמן החום שרק חומרא והידור לעשות מזגן בסוכה.
אמנם נראה שיש לחלק בין תנורים בזמנם שהיו כבניין גמור בפני עצמו, שבניין כגון זה אין עושים אותו בדירת עראי ולא חייבה התורה אדם לבנות סוכה אלא כבניין עראי, אולם בזמנינו שמצוי מזגן נייד שבקל אפשר להביאו לסוכה ואינו בניין קבע, הרי שאין הבאתו מוגדרת דירת קבע ומי שאינו יכול לישון אף מעט בלא מזגן חייב להביא מזגן נייד לסוכתו כדי שתהיה ראויה לדיור שלו. ויש לדמות הדברים לדברי הביכורי יעקב (סימן תרמ ס"ק יג) והחתם סופר (סימן תרמ ס"ד) שאף שמי שכבו נרות שבסוכתו פטור מן הסוכה ואינו צריך לילך לסוכת חבירו משום שצער לאדם לישן בסוכת חבירו, מכל מקום מי שאין לו מקום בחצירו לבנות סוכה חייב לילך אצל אחרים לבנות לו סוכה שם, שאין בזה פטור מצטער, ומבואר שחייב אדם לטרוח לבנות לעצמו מקום הראוי לדיור, וכמו כן לעניין התקנת מזגן בסוכה.
העולה לדינא, המצטער מקור וחום שפטור מהסוכה – יש להסתפק אם מחויב להביא תנור חימום או מזגן [נייד]. ולכאורה נראה שאם הוא מקרה חד פעמי אינו חייב לעשות כן ואף יש לו פטור מצטער, אך אם הוא מצטער באופן קבוע נראה שאין לו פטור מצטער, ולדעת הרמ"א אף נחשב שכלל לא בנה סוכה, וחובה עליו להביא מזגן בסוכתו [ועיין בהערה לעיל בסמוך]. ונראה שאם בכל הלילות יכול לישון שם ובכל הימים אינו יכול [שבצהרי היום הסוכה מתחממת] חשיב כמצטער באופן חד פעמי, ויכול לישון בצהריים בביתו.
ושוב אחזור בשבח חיבוריו אשר יש בהם ידיעות גדולות ונכבדות בכל מקצועות ההוראה, אשר יש בהם תועלת גדולה ללומדי התורה לברר את ההלכה על בוריה, ויהי רצון שיזכה להמשיך לשקוד על התורה מתוך נחת ושלוה ולהוסיף עוד חיבורים רבים בכל מקצועות התורה.