בס"ד שבט תשפ"ג
ראיתי את החוברת הנפלאה והמיוחדת "לאות על ידך" שי"ל ע"י "אהל שרה" אשר ידועים לשם ולתפארת בהתמסרותם להרבצת התורה באופן מיוחד, וחוברת זו נכתבה בצורה בהירה וברורה ומבארת היטב את פרטי ההלכות.
והנה כשמגיע אדם לגיל שלש עשרה שבו הוא מתחייב במצוות, והמצוה הראשונה שלו הוא השמחה שזכה לקבל עול מצוות השם, והשמחה היא מצוות עשה דאוריתא כמו שנאמר "לעבדו בשמחה, ובטוב לבב מרב כל" (דברים כח מז), (חת"ס עה"ת סוף פרשת ויחי, נ' כ"ג).
וכן עושים סעודה ביום זה כי זה יום חג, שנהיה בר מצווה ביום זה, ומתחייב בתורה ובמצוות שמטרתם לזכך את האדם שעל ידם האדם מתעדן.
ואף ביום זה מצטווים על התפילין שמצוותה גדולה מאוד, ויש בה שמונה מצוות עשה, (מנחות מד) וזה אות ועדות לעם ישראל שאנחנו עבדים של הקב"ה ומקיימים מצוותיו וקיבלנו עלינו את נועם על התורה והמצוות.
ועוד אמרו חז"ל "ובתורתו יהגה יומם ולילה" רבי אליעזר אומר, אמרו ישראל לפני הקב"ה, רבונו של עולם רצוננו להיות יגעים בתורה יומם ולילה, אבל אין לנו פנאי, אמר להם הקב"ה, קיימו מצות תפילין, ומעלה אני עליכם כאילו אתם יגעים בתורה יומם ולילה. (מדרש שוחר טוב, תהילים פרק א).
הרי שמעלת מצוות תפילין היא כמעלת אדם שלומד יום ולילה ללא הפסקה כלל אף של שינה.
ואשרינו שזכינו להיות חלק מהעם הנבחר שבחר בנו הבורא יתברך להיות לו לעבדים ולעשות רצונו, וכמה שנתאמץ יותר ללמוד תורה ולשמור את המצוות, נעשה לו נחת רוח שלמטרה זו באנו לעולם.