חולה שאין בו סכנה והצום לא יביאו לידי סכנה, צריך לצום, ואסור לאכול ולשתות אף כל שהוא, כיון שחצי שיעור אסור מן התורה. ולכן אף אם יש כאבי ראש חזקים אסור לאכול או לשתות כל שהוא, אך מותר לקחת כדורים ללא מים, ואם אינו יכול לקחת ללא מים – יכול לקחת עם מים מרים.
חולה שיש בו סכנה שהצום מזיק לו ועלול להרע את מצבו, אינו צם, וכן בריא שעקב הצום נכנס לסכנה [בדר"כ ברוב המחלות די בשתייה לשיעורין, וכפי שהתבאר בדיני אכילה ושתייה לשיעורים].
דוגמאות מצויות לסכנה המצריכה אכילה/שתייה
סחרחורת/שחור בעיניים/חולשה - אדם שמרגיש שעומד להתעלף, כגון שרואה שחור מול העיניים או סחרחורת חזקה שאינה חולפת, או שחש חולשה המקשה עליו לקום מהמיטה, צריך לשתות לשיעורים. ולאחר שהתחזק, הדבר תלוי במצבו.
אם מצב ההכרה מעורפל - ישתה כרגיל עד שישוב לאיתנו.
[אחרי הקאה - יכול לשטוף את הפה, כיון שהיא רחיצה כדי להסיר לכלוך].
התייבשות - אדם שמרגיש התייבשות עד כדי חולשה (מתבטאת בדופק מהיר/זיעה קרה/חולשה כללית) - חייב לשתות מיד, ולרוב די בשתיה לשיעורים או שתייה עם הפסקים.
אם ההתייבשות מתבטאת בכהות חושים/שינוי צבע הפנים/טשטוש בראייה/תחושה מעין התחלת עילפון - ישתה כרגיל, וילך לבי"ח.
אך אם סיבת החום אינה ידועה, והוא בסביבות 38.5° - ישתה לשיעורים.
עילפון - אדם שהתעלף ביו"כ והתעורר [לא משנה מדוע התעלף] - יכול לשתות לשיעורים, ואם לא מספיק לו יכול לשתות כרגיל.
אם לא חזר לעצמו תוך זמן קצר, אוכל ושותה לשיעורים.
חיוורון - מי שהחוויר בגלל הצום, אם לרוב בני אדם נראה שהוא צריך לאכול - יאכילוהו, אף כשאין שם רופא שיאמר כך.