דיני נזיקין - ניזוק ממסמר בולט ברה"ר
שאלה: המהלך כדרכו בתוך חנות, ונקרעה חליפתו שנתפסה במסמר בולט הקבוע בקיר, האם בעל החנות חייב לשלם
תשובה: בעלי החנות פטורים, כיון שבור פטור על כלים.
מקור הדין - שולחן ערוך חו"מ סימן תי. ונחלקו בזה הברכ"ש ב"ק סי' ב וחזו"א ב"ק סי' ב האם יש חיוב לצאת ידי שמים.
תשלום נזקים בשווה כסף
שאלה: אדם שהזיק חפץ לחבירו, האם חייב לשלם לו דווקא כסף, או שיכול לשלם גם בשווה כסף (חפצים שונים)
תשובה: אף אם יש למזיק כסף, יכול הוא לשלם לניזק בחפצים ואפילו אם הניזק רוצה דווקא כסף ממש. שומת ערכם תקבע לפי המחיר שיכול הניזק לקבל עליהם מיד כשמציעם למכירה.
מקור הדין - שולחן ערוך חו"מ סימן תיט. וטעם הדבר כיון שכל מטלטלין נחשבים כ"מיטב שדהו" כי יכול למוכרם בקלות, והתורה אמרה (שמות כא) "כסף ישיב לבעליו", ודרשו חז"ל (ב"ק ז ע"א) מזה שכתוב "ישיב" ולא כתוב ישלם - לרבות את כל צורות ההשבה.
הדרך לשער את סכום הנזק בחפצים
שאלה: שאלתי אוזניות מחברי וקלקלתי אותן. האם עלי לשלם לו כפי ערכן של אוזניות חדשות, או את שווי האוזניות המשומשות אותן שאלתי
תשובה: עליך לשלם את שווי האוזניות לפי ערכן בזמן הנזק.
ומשערים זאת לפי אורך שנות חיים ממוצע של אוזניות, כגון: אם אוזניות בדר"כ מחזיקות מעמד שנה, והם היו בשימוש חצי שנה, ישלם לו חצי המחיר.
וכן הכלל בכל חפץ שאין לו קונים שיקנוהו יד שניה, משערים כנ"ל, ואם יש לו קונים - משערים לפי שווי השוק במצבו הנוכחי.
מקור הדין - שולחן ערוך חו"מ סימן שפז', ועיין שו"ת הריב"ש (סי' תקו')
חולצה שנקרעה מחמת דחיפות הדדיות
שאלה: נערים שרבו בדרך שחוק ודחפו זה את זה, ונקרעה חולצתו של אחד מהם, האם חייב מי שדחף לשלם את הנזק
תשובה: א"א לחייב.
מקור הדין - שולחן ערוך חו"מ סימן שעח, ותכא.
דיני אבדה - מצא ארנק של עכו"ם
שאלה: מצא ארנק ומזהה בוודאות שהוא שייך לפועל בניין שאינו יהודי מאתר בניה סמוך, האם מחויב להחזירו לבעליו
תשובה: אין להחזיר אבידה לגוי, אלא אם כן יגרום הדבר לחילול השם, כגון שיכול המאבד לידע שיהודי מצא את אבדתו [כגון ע"י מצלמות אבטחה וכדו'] שאז יש להחזיר את האבדה.
גם באופן שאין חילול השם שהדין הוא שאין להחזיר אבידה לאינו יהודי, אם מטרתו במה שמחזיר לקדש שם שמים –שהגויים ישבחו את היהודים שהם בעלי אמנה, הרי זה משובח.
מקור הדין - סנהדרין עו, שולחן ערוך חו"מ סי' רסו סעיף א.
מצא כסף במקום שיש בו מצלמות
שאלה: מצא שטר של 200 ₪ בחנות שיש בה מצלמות, האם מוטל עליו חיוב של השבת אבידה, שהרי אפשר לברר בעזרת המצלמות מי הבעלים ולהחזיר לו, ולכאו' הבעלים לא יתייאש
תשובה: הכסף שייך למוצא, כיון שהבעלים מתייאש.
מקור הדין - עי' שולחן ערוך חו"מ סימן רס'.
המוצא מעות, מדוע לא חוששים בזה לאבידת קטן ואשה
שאלה: כידוע שהמוצא כסף ברחוב 'הרי אלו שלו' כיון שאדם עשוי למשמש בכיסו בכל שעה ושעה ולכן ודאי יודע שאבד ממנו הכסף ומתיאש (ב"מ כא, חו"מ רסב ס"ו), וקשה מדוע יכול המוצא לקחת את הכסף הרי יתכן שאבידה זו נפלה מקטן/בחור הסמוך על שולחן אביו, או מאשה, וכסף של קטן ואשה שייכים לאביו/בעלה, והם לא יודעים שהכסף נפל מהקטן או האשה ועדיין לא התייאשו, ונמצא שהוא 'יאוש שלא מדעת'
תשובה: סומכים על כך שרוב הכסף הנאבד - נופל מכיס הבעלים, וגם כאשר אשה מאבדת לפעמים הכסף שייך לה ע"פ דין. וראה בהרחבה בגליון אזמרה לשמך שביעית פרק יא.
מקור הדין - שולחן ערוך חו"מ סי' רסב ס"ו וכסף הקדשים שם סע' ה, נחלת צבי חו"מ רנט, חו"מ רע ס"ב ובהגהות רע"א שם.
מצא 5 ש"ח בעגלת סופר
שאלה: אדם שלקח עגלה מטור העגלות בסופרמרקט, ומצא 5 שקלים בחריץ העגלה, האם מותר לו לקחתם
תשובה: 'הרי אלו שלו'. ובעלי החנות אינם זוכים במטבע, כי אין ה'סופר' נחשב חצר המשתמרת.
מקור הדין - שולחן ערוך חו"מ סימן רס' ס"ו, וסי' רס ס"ה וש"ך שם ס"ק יח.
אבדה שבעליה לא נמצאו
שאלה: המוצא אבידה שיש בה סימן, והכריז ופרסם מודעה ואף אחד לא פנה אליו לדורשה, מה יעשה בה
תשובה: אם הוא חפץ שמצוי להשיגו בקל יכול לעשות בחפץ כרצונו, אך ירשום את פרטי המציאה (היכן מצאו ומתי, ופרטי החפץ וערכו) במקום משתמר עד שיבוא אליהו [כגון בתוך כריכה של ספר וכדו'], וכשיבוא אליהו יאמר למוצא למי לשלם את ערך האבידה, ואם החפץ אין בנמצא להשיג כמותו - יהא מונח עד שיבוא אליהו.
מקור הדין - חו"מ סי' רסז.
השתמשות בנוחיות של ביהכנ"ס
שאלה: ההולך בדרך ונצרך לנקביו, האם מותר להיכנס לבית הכנסת הנקרה בדרכו לצורך כך
תשובה: אם משאיר את המקום אחריו כשהוא נקי לגמרי מותר, ויכול אף להשתמש בנייר, אך אין לעשות כן בקביעות, ואף נכון שיתרום משהו לביהכנ"ס. אמנם אם ידוע שהגבאים מקפידים על כך - אסור.
מקור הדין - חו"מ סי' שנט, שו"ת שלמת חיים חו"מ סימן מה
'מחוסר אמנה'
שאלה: מתי ועל איזה אופן נאמר שיש משום 'מחוסר אמנה'
תשובה: המשלם על חפץ ועשה בו קנין, אינו יכול לחזור כלל.
אם שלם על מטלטלים ולא עשה בהם קנין וחוזר בו, יש בזה משום 'מי שפרע מדור המבול...'.
אם סיכם עם המוכר את כל פרטי המכירה והתשלומים, ועדיין לא שילם ואחד הצדדים חוזר בו, יש בזה משום מחוסר אמנה, [אך לא 'מי שפרע'].
אמנם באופן של 'תרי תרעי', כגון שנודע לאחד מהם שיש חפץ טוב/זול מזה שרוצה לקנות, או שיש קונה שישלם יותר, נחלקו הפוסקים האם מותר לחזור בו, ולמעשה מורים שמותר לחזור בו, ואין בו משום מחוסר אמנה [ולבני ספרד אסור לחזור בו].
יש נידון האם 'תרי תרעי' שמותר לחזור בו זה דווקא כשהשתנה המחיר (-השער) לאחר הסיכום, או אף כשהמחיר כבר היה קיים קודם לכן והיה מי שמוכן לשלם מחיר זה רק שהמוכר לא ידע עליו, כגון שסיכם עם קונה שיקנה ממנו דירתו בסכום מסוים של כסף, ולאחמ"כ בא קונה שמוכן לשלם סכום גבוה יותר. ולמעשה גם באופן זה נחשב כ"תרי תרעי" ויכול לחזור בו.
אם המוכר או הקונה אינם שומרי תורה ומצוות נראה שהצד שכנגד יוכל לחזור בו אם ירצה, שהרי הם יחזרו בהם אם ירצו כל עוד לא נעשה קנין, ולכן אף הצד שכנגד שהוא שומר תורה ומצוות יכול לחזור בו (ע"פ בכורות יג: לגבי גוי).
חוק המדינה כיום שלקוח שקנה חפץ יוכל לחזור בו תוך שבועיים מיום הקניה (תחת מגבלות מסוימות), ולפי ההלכה אין הדין כן, אך אם נהגו באותו מקום כפי החוק - המנהג מחייב, ויהיה מותר לחזור בו, אך במקומות שלא נהגו כפי החוק ע"פ ההלכה אינו יכול לחזור בו (חו"מ סי' רטו ס"ח).
מקור הדין - שולחן ערוך חו"מ רד, הכרעת שו"ת חת"ס יו"ד סימן רמו, ושו"ת חת"ס חו"מ סי' קב, ט"ז יו"ד רסד ס"ק ה, שו"ת אבני נזר חו"מ יז.
היזק שאינו ניכר במחיקת קבצים
שאלה. מחק בשוגג קובץ/תוכנה/שיר מדיסק של חבירו, האם חייב לשלם על שחזור הקובץ או שנידון כהיזק שאינו ניכר שבשוגג פטור
ת. הגדרת 'היזק שאינו ניכר' שפטור הוא רק בנזק שלפי ההלכה אסור לעשותו רק שבמציאות אין הנזק ניכר, כגון 'המטמא והמדמע והמנסך' שהנזק אינו ניכר כלל במציאות, אבל כאן שהנזק הוא מציאותי וחסרון הקובץ ניכר, נחשב להיזק ניכר וחייב לשלם את השחזור אף שעלותו גבוהה ונעשה בשוגג.
מ. גטין נב, רמב"ם חובל ומזיק פ"ז ה"א, שו"ע חו"מ סי' שפה
היזק שאינו ניכר בבשר בחלב
שאלה: השתמש בשגגה בטוסטר החלבי של חברו לחימום נקניקיות בשריות ולאחמ"כ התבררה טעותו, וא"א להכשירו מכיון שהוא מצופה טפלון ואינו מגיע לחום הנצרך לליבון, האם חייב לשלם או שנחשב 'היזק שאינו ניכר' – שבשוגג פטור.
תשובה: חייב לשלם כפי שווי טוסטר משומש, כיון שההיזק נחשב ניכר. ואף שבפשוטו היה נראה שהנזק שאינו ניכר, שהרי נאסר בשימוש מחמת דין הלכתי, ולא נשתנתה צורתו.
אמנם כתב הפמ"ג (מובא בפת"ש חו"מ סי' שפה) שנחשב היזק הניכר כיון שאפשר להרגיש בטעם הבלוע בטוסטר באוכל המתחמם בו, ולכן אף שהנזק הינו הלכתי בלבד, כיון שניכר במציאות ע"י טעם - נחשב נזק הניכר, וחייב לשלם אף בשוגג.
דיני ריבית – לפרוע סכום גבוה עבור קניה
שאלה: נכד שקנה לסבו מצרכים ב-70₪, וכששילם לו סבו נתן לו 100₪, האם יש בזה איסור ריבית
תשובה: בסתם אדם יש בזה איסור ריבית בשעת פירעון, ואף אם רגיל להוסיף לו, אמנם לסבא ואבא יש אומדנא ברורה שהם נותנים בתורת מתנה ולא כתמורה להלוואה כלל, שהרי הוא בנם ונכדם, ולכן מותר להם להוסיף על התשלום.
מקור הדין - יו"ד קס סע' ד-ה, יז, ובהגהות יד אברהם שם, ויו"ד קסב סע' א
החזרת מוצר זהה מיצרן שונה.
שאלה: לווה מחברו סיגריה זולה, וכשבא להחזיר יש ברשותו סיגריה של חברה יקרה יותר, האם יש בזה חשש ריבית
תשובה: אם מחזיר לו רק כי זה מה שיש לו מותר, ואינו מחויב לקנות חבילה שלמה השונה מהסוג שרגיל אליו רק בשביל להחזיר, אבל אסור להתנות מראש שיחזיר סיגריה יקרה יותר, וכן אם לווה חפיסה שלמה, יחזיר אותו הסוג בדיוק. ונראה שאם לווה כמה סיגריות וכאשר יחזיר מחברה יקרה יותר - יחזיר שווי גבוה בהרבה ממה שלווה, יפחית בפירעון הסיגריות ממה שלווה באופן שיחזיר בערך אותו שווי לפי מחיר הסיגריות.
מקור הדין - יו"ד סי' קסב
נתינת מתנה למי שחייב לו כסף
שאלה: חברים השתתפו יחד במתנה לחברם החתן, האם יש איסור ריבית להצטרף עמהם מי שחייב כסף לאותו חתן
תשובה: מותר לו להשתתף כיון שהיה נותן גם בלא ההלוואה.
מקור הדין - שו"ע יו"ד קס סע' ז
תוספת תשלום על טרחה לשליח
שאלה: שמעון קנה בגד לראובן לבקשתו מכספו (של שמעון), ראובן פרע מעט יותר כתוספת על טרחתו, האם יש בזה ריבית
תשובה: אסור משום ריבית.
מקור הדין - חו"מ קפג ס"ד, יו"ד קסו ס"ג וקעז סי"ג