תענית י"ז בתמוז

גליון מס': 140 י"ג תמוז תשפ"א פרשת בלק

שימו לב! גיליון זה יצא במהדורה חדשה

למעבר לחץ כאן

הלכה יומית מפי הגאון רבי עמרם פריד שליט"א

יום שישי | יז' אדר תשפ"ו

פרשת כי תשא – פרה:הפרשה השלישית מד' פרשיות היא פרשת פרשת פרה אדומה. בטעם קריאתה כתב המשנ"ב (ריש סי' תרפה) שהוא כדי שיזו על בני ישראל מאפר החטאת מיד לאחר הקמת המשכן, וכך יוכלו לעשות את הפסח בזמנו.
וסיים המשנ"ב "לכך קורין פרשה זו להתפלל לפניו יתברך שגם עלינו יזרוק מים טהורים במהרה".
מקורות לחיוב פרשת פרה מדאורייתא:כתב השו"ע (שם ס"ז) "יש אומרים שפרשת זכור ופרשת פרה אדומה חייבים לקראם מדאורייתא". וכתב המשנ"ב (ס"ק טו) "ופרשת פרה אדומה – והרבה אחרונים כתבו שפרשה זו אינה מדאורייתא".
ואכן תמה המגן אברהם (שם) מהו המקור לחיוב פרשת פרה מן התורה. וכמה תירוצים בדבר:
המלבי"ם (ארצות החיים סי' א ארץ יהודה סק"ד) תירץ עפ"י דברי המדרש שפרה אדומה באה לכפר על חטא העגל, ולכך בקריאת פרשת פרה מקיימים מצוות זכירת מעשה העגל [ומה שלא קוראים את פרשת העגל כמו שקוראים פרשת זכור, כתב המג"א (סי' ס) שהוא משום דיש בפרשת העגל גנות לעם ישראל, אך ברמז (ע"י פרשת פרה) אפשר לקרוא].
הערוך השולחן תירץ שהמקור הוא מכפילות המילים "חוקת עולם" בפרשת פרה, ללמדנו שיש מצוה לדורות.
המשך חכמה תירץ שהמקור הוא מהמילים "זה הדבר אשר צוה השם לעשות לכפר עליכם" ודרשינן בגמ' (ריש יומא) "לעשות – אלו מעשה פרה". ומחדש המשך חכמה שהמילים 'זה הדבר' באו להורות שיש מצוה לקרוא הפרשה בדיבור.
הקהילות יעקב (בספרו ברכת פרץ) תירץ שהמקור הוא מהפסוק "והזרתם את בני ישראל מטומאתם". ואף שבית המקדש חרב, מ"מ כיוון שבקרוב יבנה המקדש, יש להזהיר את עם ישראל מטומאת מת.
כוונה בפרשת פרה:כתב המשנ"ב שאע"פ שהרבה אחרונים כתבו שפרשת פרה היא מדרבנן, אעפ"כ "אפילו במצוה דרבנן צריך לכוין לצאת ידי המצוה".ולמעשה צריך לכוון לצאת ידי חובת המצוה כפי הדין.