דיני ברוך הוא וברוך שמו
א. על כל ברכה שאדם שומע צריך לענות 'ברוך הוא וברוך שמו' בהזכרת השם.
ב. מבואר בטור ושו"ע סי' קכ"ד ס"ה שעניה זו נוהגת בכל ברכה וברכה בכל מקום שהוא, בין ברכות השבח, בין ברכות הנהנין, בין ברכות המצוות.
ג. ברכה שאדם יוצא בה ידי חובה אין עונים אחריה 'ברוך הוא וברוך שמו' דהוי הפסק בברכה, ובדיעבד אם ענה יצא יד"ח.
ד. המנהג הנפוץ (בעיקר אצל בני אשכנז) שעונים 'ברוך הוא וברוך שמו' רק בחזרת הש"ץ ואין עונים בשאר ברכות ולכאורה מנהג זה טעות מיסודו כי לא משמע שעל ברכות פרטיות לא עונים 'ברוך הוא וברוך שמו' אלא על כל הברכות צריך לענות 'ברוך הוא וברוך שמו'.
מקור להלכות הנזכרות: או"ח סי' קכד' סע' ה'
עמידה בקדיש
ה. נחלקו הפוסקים האם צריך לעמוד בקדיש אבל אם הקדיש נאמר על דבר שנאמר בעמידה אז לכו"ע צריך לעמוד.
ו. עד היכן מקום העמידה בקדיש נחלקו הפוסקים האם עד לאחר 'דאמירן בעלמא' או עד לאחר סיום 'אמן יהא שמיה רבא'.
ז. העולם נוהג לעמוד עד סוף הקדיש ואין ליחידים לשבת כאמור במסכת דרך ארץ (פרק ד' הלכה ה') שלא ישב אדם בין העומדים. (סי' קע' באה"ט ס"ק טז').
ח. אין לענות אמן בקול רם יותר מהמברך, וכן מהאומר קדיש, ויש שסוברים שגם לא ינמיך קולו מהמברך (הגהות ר' אלעזר משה הורוויץ ברכות מה') וכן מהאומר קדיש, אבל אין הלכה כן.
ט. באמירת 'יהא שמיה רבא' יש לאומרו בכל כוחו כדאמרינן בשבת קי"ט ואו"ח סימן נ"ו וכן בענית אמן שלפני 'יהא שמיה רבא' יענה בקול רם.
מקור להלכות הנזכרות: או"ח סי' נו'
הפסק ועניה אחרי אמירת 'יהיו לרצון'
י. לאחר 'יהיו לרצון' השני מותר לענות לכל דברים שבקדושה, אף ל'ברוך הוא וברוך שמו', וכן מותר לומר תהילים, ונראה שמותר ללמוד בהרהור אבל לא בדיבור [ואפשר שאף מתוך ספר מותר].
יא. לאחר 'יהיו לרצון' הראשון (שלפני 'אלקי נצור') מותר לענות אמן של הא-ל הקדוש ושומע תפילה, וכן בקדיש יענה 'אמן יהא שמיה רבא... ולעולמי עלמיא', ואמן שלאחר 'דאמירן בעלמא'. לשאר אמנים שבקדיש לא יענה. לקדושה עונים רק 'קדוש...' ו'ברוך...', אך לא אומרים 'נקדש' ו'ימלוך', וגם לא את שאר הדברים שמוסיפים בשבת. ל'ברכו' עונה, ונראה שהוא הדין שיענה אמן גם שאר ברכות. ובמודים דרבנן אומר תיבות 'מודים אנחנו לך' בלבד.
יב. י"ג מידות – אחר 'יהיו לרצון' השני עונה, אך לאחר הראשון לא יענה.
מקור להלכות הנזכרות: או"ח סי' קכב'
יג. אם סיים ברכת 'שים שלום' וכבדוהו לפתוח את ארון הקודש בזמן שאומרים אבינו מלכנו, יכול לעקור רגליו אף לפני שאמר עושה שלום, כיון שהוא מצוה קצת, ומ"מ נראה שיש לומר קודם לכן 'יהיו לרצון' [משנ"ב סק"ד סק"ט].
יד. אם סיים ברכת 'שים שלום' וקראו לו לעלות לבימה לקריאת התורה עוקר רגליו אף שעדיין לא פסע כיון שהוא צורך מצוה.
טו. שליח ציבור יכול לעקור רגליו ולשבת ל'תחנון', ואף שלא פסע אחר השמונה עשרה וסומך על ג' פסיעות שלאחר קדיש תתקבל, בכל אופן מותר לשבת.
טז. אסור לאדם לעקור רגליו ולילך עד שיפסע ג' פסיעות לאחוריו, אבל מותר לו להפריד את רגליו במקומו.
מקור להלכות הנזכרות: סי' קד'
יז. לכאורה נראה שאם אדם סיים ברכת 'שים שלום' והשליח ציבור מתחיל כעת חזרת הש"ץ, שלא יאמר 'אלקי נצור' אלא יפסיק תפילתו וישמע חזרת הש"ץ [עיין לקמן סעיף יח'].
יח. לכאורה נראה שאם אדם אוחז באמצע 'אלקי נצור' והשליח ציבור התחיל חזרת הש"ץ, יפסיק באמצע [ויעקור רגליו[1]], אבל מלשון השו"ע [סי' קכב' ס"א] נראה שרק אם הגיע לקדושה – אז מפסיק תפילתו.
יט. אם שכח לומר 'יעלה ויבוא' ונזכר באמצע 'אלקי נצור' והש"ץ התחיל קדושה, והדין שצריך להפסיק לקדושה – אם יענה לקדושה יצטרך לחזור לראש התפילה כיון שגמר תפילתו, ומאידך אם יחזור לרצה להשלים 'יעלה ויבוא' יפסיד אמירת קדושה, נראה לנהוג כהצד השני כי אם יענה לקדושה יצטרך לחזור ויהיו ברכותיו לבטלה, ועוד כיון שצריך לחזור הרי הוא כאוחז באמצע שמונה עשרה שאינו מפסיק לקדושה, ועיין בעמק ברכה (תפילה א').
מקור להלכות הנזכרות: או"ח סי' קכב'
שואל ומשיב | מתוך קובץ פסקי הלכות מרבינו שליט"א
טעה ואמר 'מוריד הטל' במקום 'משיב הרוח ומוריד הגשם', האם חוזר?
במוסף של שמיני עצרת מתחילים לומר 'משיב הרוח ומוריד הגשם'. כיון שבארץ ישראל מזכירים בקיץ טל, מי שטעה ואמר 'מוריד הטל' במקום 'מוריד הגשם' – אינו חוזר. אמנם, אם עדיין עומד בברכת 'אתה גיבור' יכול לומר משיב הרוח ומוריד הגשם באמצע הברכה – אך בסיום ענין, כגון; מכלכל חיים בחסד, משיב הרוח ומוריד הגשם, וימשיך – מחייה מתים ברחמים רבים... (ואל יאמר; סומך, משיב הרוח ומוריד הגשם, נופלים...). החל לומר 'ונאמן אתה...' יאמר 'משיב הרוח ומוריד הגשם ויחזור ל'ונאמן אתה' וזאת מכיון ש'ונאמן אתה' הוא אמצע ענין (ולסיים את הענין עד 'להחיות מתים' ואז לומר 'משיב הרוח...' ולסיים 'ברוך אתה...' אינו יכול שכן יש להסמיך ענין הברכה לחתימתה). אמר ברוך אתה ה'... כיון שאמר שם השם ממשיך כדרכו ואינו חוזר (והעצה הידועה לסיים '...למדני חוקיך' אינה נכונה במקרה זה שכן כיון שמדינא אינו צריך לחזור, אמירת למדני חוקיך מהווה הפסק ולכן אין לאומרה)
מקורות: שו"ע או"ח סי' קיד' סע' ה'-ו'
מה הדין אם טעה ואמר 'מוריד הטל' במקום 'משיב הרוח...' וסיים את ברכת מחיה המתים – האם יכול לתקן ולומר 'משיב הרוח' בין הברכות לפני 'אתה קדוש'?
יש להמשיך 'אתה קדוש' ולא לומר 'משיב הרוח' (למרות שיש מקרים שכן אפשר להשלים בין הברכות)
מקורות: שו"ע או"ח סי' קיד'. באור הדין: יש מחלוקת ראשונים במקרה שעדיין לא החל את הברכה הבאה האם נחשב עדיין שאוחז בברכה הקודמת או לא ולהלכה נפסק שאכן נחשב. אמנם, כל זה לגבי דברים שכששכח לומר חוזר ומתפלל (כגון יעלה ויבוא בכל תפילות החגים ובר"ח בשחרית ומנחה) אבל כשאינו צריך לחזור ולהתפלל (כגון כששכח לומר יעלה ויבוא בערבית דראש חודש או במקרה זה במשיב הרוח) – אין לומר משיב הרוח לאחר החתימה ועל כן ממשיך כדרכו.
[1] ולא יאמר עושה שלום אלא רק לאחר סיום חזרת הש"ץ.