בס"ד תמוז תשפ"ה
בנידון איך לעשות ו' קטיעא (קידושין סו:) בפסוק "את בריתי שלום" (במדבר כה יב), הדרך הנכונה היא כמו שנהגו בני אשכנז, וכן המנהג נפוץ אצל רבים מבני עדות המזרח, לעשות כמו שכתב רבינו בחיי (בתחילת פרשת פנחס) וכ"ה בתוס' השלם עה"ת (אמור כא יז אות ח), וכ"ה במדרש ר"ע בן יוסף (נדפס בבתי מדרשות ח"ב עמ' תעט), ובקרית ספר להמאירי (מאמר ב ח"ג), ובעטרת זקנים מבעלי התוס' (פנחס כה יב) ובפענח רזא (שם) ובאמרי נעם (דיליישקש, שם) ובפי' ר"ח פלטיאל עה"ת (שם), וכ"ה בשו"ת מהרי"ק (סי' סט), וכ"ה בספר הכוונות (הישן), שו' קטיעא הכוונה היא ו' זעירא , דהיינו ו' קצרה שאורך רגלה שני קולמוסין, ואם עשאה י' פסולה.
ואף אם נאמר שבעל הטורים (פנחס כה יב) ופי' ר' יהושע אבן שועיב (פ' פנחס, דף עב:) חולקים שהכוונה היא י' וכותבים "בריתי שלים" ועי' שו"ת מהר"י ברונא (סי' כה) [אף שאפשר לדחות שאין ראיה שחולקים], כיון שאף לדבריהם אף אם עשה ו' שלימה ולא עשה ו' קטיעא כלל כשר (וע"ש הל' יח), וכמו שכתב הרמב"ם (הל' ס"ת פ"ז ה"ט) שאם שינה באותיות גדולות וקטנות כשר, א"כ אם עשה ו' רגילה כשר לכו"ע, או אם עשה כרבינו בחיי ו' קטנה ב' קולמוסין כשר לכו"ע, וכמבואר בשו"ת רעק"א (מהדו"ק סי' עה) [ואמנם בתשו' ר' אליעזר (מטלז סי' טו) כתב דפסול, ואמנם לשיטתו כל שלא עשה ו' קטיעא פסול, ולפי כל שיטה העושה כשיטה האחרת פסול].
ואילו אם עשה כשיטת האור תורה המובא בשו"ת רעק"א (הנ"ל) [וכשיטתו מבואר בשו"ת תשב"ץ (ח"ב סי' רצד בהגהה) ובשו"ת בית יהודה (עייאש, ח"ב סי' קטו) וספר לדוד אמת (סי' יג אות ו) ובספר קול יעקב (סי' רעד ס"ק יט)] כעין יו"ד ממש ואח"כ עושה הפסק ומשלים לאורך ו', הרי כיון שאין החלק התחתון נוגע בחלק העליון, הרי זה צורת יו"ד שיש בזה חשש פסול, וכמו שכתב רעק"א הנ"ל ובשו"ת בתי כהונה (ח"ג סי' כ) ובשו"ת בית דינו של שלמה (סי' ו) שהעושה כאו"ת פסול.
ואמנם בעיקרי הד"ט (ח"א סי' ז) כתב שכל הצורות כשרות אך כיון שיש פוסלים אף בדיעבד נכון לעשות כמו שכתב הרעק"א הנ"ל כרבינו בחיי צורת ו' קטנה שפסוקה באלכסון, להפסיק קצת ולהוסיף עוד קצת, לצאת שיטת הריטב"א (קידושין שם) שכתב שהכוונה קטיעא שכרות בנתיים, וכ"כ להלכה בפת"ש (יו"ד סי' רעה ס"ק י) ובערה"ש (סי' רעה סכ"ד), וכן פסק בקסת הסופר (ח"ב פ' פנחס כה יב).
והרה"ג שי יצחקי שליט"א האריך בזה בחיבורו והביא את כל הנ"ל, ויה"ר שיזכה להמשיך לזכות את הרבים בדבר השם זו הלכה, בהלכה ברורה ובעוד הרבה מקצועות התורה.