בס"ד שבט תשפ"ג
הנה הבחור החשוב יהודה חסין נ"י מישיבת "תורת חסד" אשר עמל ויגע בתורה בכל כוחו בשקידה נפלאה חיבר חיבור נפלא
על מסכת עירובין שהיא מהמסכתות הקשות שבש"ס ולומד זאת מחוץ לסדרי הישיבה .
ואכתוב הערה בענין עירובין יש לדון האם מותר לומר לגוי לטלטל בשביל ישראל בכביש המפריד בין העיר בני ברק לשכונת קרית הרצוג, והנה כתב המשנ"ב )סי' שח' ס"ק קנד' בתו"ד כתב בשם הפמ"ג( וז"ל "וקטן שאין יכול לילך לעצמו כלל חייב לרוב הפוסקים כשנשאו ברה"ר, וע"י אינו יהודי שרי לדידן דאין מצוי אצלנו רה"ר", עכ "ל.
וצריך ביאור דברי הפמ"ג והמשנ"ב הנ"ל, שכל מה שמצינו שמותר אמירה לגוי הוא דווקא בשבות דשבות כמבואר בסי' שז' סעי ה' ולכאורה היה מקום לומר שהסיבה שמותר לטלטל את התינוק על ידי אמירה לעכו"ם היא כיוון שדין התינוק כחולה. והותר אמירה לעכו"ם לצורך חולה ולכן אם ההורים עוזבים את הבית ולא יכולים להשאיר את הילד בבית והוי אמירה לעכו"ם לצורך קטן אך דחוק מאוד לומר כן .
ויותר נראה שהטעם שהותרה אמירה לגוי הוא מכיוון שיש ספק בדין רחוב זה האם הוא רשות הרבים וכדלהלן, וכל דבר שיש בו מחלוקת הפוסקים אף שמדין ספק דאורייתא לחומרא אסור לישראל לעשות זאת מותר לומר לגוי כמבואר בסימן שיד' סעי ז', אולם עיין שם במשנ"ב ס"ק לז', ובסי' שב' ס"ק ו'.
ובדין רחוב זה אם נקרא רה"ר יש לדון בזה בכמה נידונים, ונפרט כמה מהם:
א. יש לדון האם רה"ר צריכה להיות מפולשת משער לשער, שברש"י וברא"ש )עירובין ו'.( מבואר שמתנאי רה"ר שיהיה מפולש ומכוון משער לשער, דומה לדגלי מדבר.
וכן כתב רש"י בעירובין שם ע"ב ד"ה ירושלים רה"ר שלה מכוון משער לשער, וכן כתב הרמב"ן בדף נט' דבעינן שיהיה מפולש משני ראשיו, וכן כתב הרשב"א בדף כב'. והן אמנם דבשו"ת הריב"ש )סי' תה'( כתב דלא בעי נן מפולש ומבוי עקום גם הוא נחשב רה"ר, וכן בריטב"א )שבת ו'( כתב שלא הסכימו בזה כל המפרשים ודעתם שלא בעינן מפולש משער לשער וכן נראה בשו"ע )סי' שמה'( שרק אם יש חומה אז צריך שיהא מפולש משער לשער, וזה תלוי בגירסאות ברש"י )עירובין ו'. ועי' שו"ת משכנ"י סי' קכב'(. ולמעשה נקטינן דלא בעינן מפולש משער לשער.
אבל לגבי אמירה לגוי יש לסמוך על צד זה שאם זה לא מפולש זה לא נחשב רה"ר. לכן הכביש המפריד בין בני ברק לשכונת קרית הרצוג לא נחשב רה"ר לגבי אמירה לגוי.
ב. ויש עוד לדון בכביש הנ"ל האם דרך המשמשת למעבר בין ערים נקראת רה"ר, ששיטת הרמב"ן )מובאת בבה"ל שם סע' ז' ד"ה
'ויש אומרים'( שנקראת רה"ר, וזו היא 'סרטיא' )שבת ו'.(, אולם בשאר ראשונים לא נזכר דבר זה, ויש לדון אם פליגי ע"ז.
ג. וכן יש לדון שאין שישים ריבוא שעוברים בדרך זו בכל יום, אלא פעם בכמה ימים. ובמ"ב בסי' שמ"ה ס"ק כד' כתב שבכל הראשונים לא נזכר שצריך שיעברו שם בכל יום אלא די שעוברים שם שישים ריבוא פעם בכמה ימים, ולפי דבריו הוא רה"ר, אמנם ידוע שיש כמה ראשונים שכן נזכר שיעברו שישים ריבוא בכל יום, והם – הר"ן שבת )דף כו' מדפי הרי"ף( בשם ספר התרומה, הרמב"ן )שבת נז'(, המנהיג הל' שבת )עמ' קכד'(, רבינו ירוחם )נתיב יב' ח"ד(. ויש בזה עוד כמה צדדים שאין רחוב זה נקרא רה"ר, ועי' חזו"א סי' קז' ס"ק ד' – ה'. ואף שלגבי טלטול שם הוי ספק דאורייתא, מ"מ לגבי אמירה לנכרי יש לצדד להקל בשעת הדחק.
ושוב אחזור בשבח המחבר הנ"ל שהוא שוקד על התורה ועל העבודה באופן נפלא, ויה"ר שיזכה להמשיך הלאה לגדול בתורה ויראה ויפוצו מעינותיו חוצה .