יום ראשון | כ"ה ניסן תשפ"ו
דין חמץ בעין שנמכר לגוי:
מעיקר הדין מותר לאכול לאחר הפסח חמץ שנמכר לגוי, אך יש כמה טענות להחמיר ולא לסמוך על מכירת החמץ. ולכן למעשה מעיקר הדין מותר, ויש מחמירים.
אנשים שקשה להם להקפיד שלא להשתמש בחמץ שנמכר לגוי, יכולים לסמוך על עיקר הדין שמותר. אך אם יכול להשיג בקלות מאפים מקמח שנטחן לאחר הפסח או מקמח שנטחן בטחינה יבשה [שאז הקמח אינו חמץ], יש מקום להחמיר בזה.
מוצרים שהגיעו לאחר הפסח לחנות שעשתה מכירת חמץ, ולא ברור האם הסוכנים עשו מכירת חמץ, יש להתירם מדין רוב, כיון שרוב החמץ בארץ נמכר לגוי, ובפרט במוצרים שתחת כשרות בד"ץ העדה"ח, שדורשים מכל בעלי המפעלים, שגם הסוכנים שעובדים איתם ימכרו את החמץ.