פסקי הלכות – פורים

גליון מס': 86 ח' אדר תש"פ פרשת תצוה

שימו לב! גיליון זה יצא במהדורה חדשה

למעבר לחץ כאן

הלכה יומית מפי הגאון רבי עמרם פריד שליט"א

יום שני | כ"ו ניסן תשפ"ו

דין קמח שנמכר:
למחמירים שלא לאכול חמץ שנמכר לגוי, יש לחוש גם בקמח בזמננו.
אמנם בקמח הדבר קל יותר, כיון שיתכן שקמח הוא רק ספק חמץ, וכיון שההימנעות מאכילת חמץ שנמכר לגוי היא חומרה, לכן מי שמחמיר בחמץ שנמכר ואינו מחמיר בקמח, יש יסוד למנהגו.
מי שקשה לו להקפיד שלא להשתמש בחמץ שנמכר לגוי [ובפרט בקמח, שפעמים רבות קשה להחמיר שלא לסמוך על מכירתו], יכול לסמוך על עיקר הדין שמותר. אך אם יכול להשיג בקלות מאפים מקמח שנטחן לאחר הפסח או מקמח שנטחן בטחינה יבשה [שאז הקמח אינו חמץ], יש מקום להחמיר בזה.
דין בצק שנמכר:מאפיות שמכינים בצק לפני פסח ומקפיאים אותו, ומוכרים אותו לגוי, ומיד לאחר הפסח מוציאים אותו ואופים אותו, כדי שיהיו ללקוחותיהם מוצרים טריים מיד לאחר הפסח:
לכתחילה אין לקנות מאפים אלו, ואף המקילים בחמץ הנמכר לגוי, כאן הדבר חמור יותר מחמת כמה טעמים.
מסיבה זו לכתחילה אין להשתמש במוצרים שיש בהם את הכיתוב "נאפה לאחר הפסח", אלא אם כן נתברר שאלו לא מוצרים שנמכרו כבצק קפוא ונאפו לאחר הפסח, אלא מוצרים שידוע שהקמח נמכר לגוי ונאפה לאחר הפסח.