טבילה בערב ובליל שבועות

בערב שבועות: יש לטבול בערב שבועות אחר חצות, ואפשר להקדים הטבילה אף שעה קודם חצות. מי שקשה לו לטבול, יכול לסמוך על השיטות שבזה"ז אין חיוב לטהר עצמו ברגל. ואם רוצה, ירחץ בט' קבין. אופן רחיצת תשעה קבין התבאר בשלוחה 54.

בשנים ששבועות חל בערב שבת, הטבילה בערב יו"ט מועילה אף לשבת [והטובל ביו"ט אחה"צ, אין בזה משום הכנה מיו"ט לשבת].

בליל שבועות: ע"פ הקבלה חוץ מהטבילה בערב שבועות, טובלים גם בליל שבועות קודם עלות השחר. וזמן הטבילה הוא החל מחצי שעה קודם עלות השחר השני, ואפשר אף משבעים ושתים דקות קודם עלות השחר.

טובלים ארבע טבילות, ויש נוהגים לטבול חמש טבילות.

בטבילה זו נוהגים החסידים והספרדים וחלק מקהילות הליטאים. ויש להיזהר מסחיטת השערות.

יש לטבול במקווה צונן. וכשאין אפשרות, יש מקילים לטבול במקווה חם, ויצא מהמקווה מיד לאחר הטבילה. רחיצת כל הגוף בצונן לאחר הטבילה, הותרה במקום צער.

רבים מקהילות הליטאים אינם טובלים, וככל שבת ויום טוב (כהכרעת הבה"ל סי' שכו, שאדם שאינו צריך לטבול, אין לו לטבול רק עבור תוספת קדושה, מחשש סחיטה. ולדעת הגר"א בכל אופן אין טובלים בשבת ויו"ט).

סדר הלימוד בליל שבועות, ותיקון ליל שבועות:

נחלקו הפוסקים האם בליל שבועות עדיף ללמוד גמרא או שעדיף לומר תיקון ליל שבועות, ודעביד כמר עביד ודעביד כמר עביד.

אדם שיכול ללמוד רק חצי מליל שבועות, עדיף שילמד בחצי השני באשמורת הבוקר, ויישן בחצי הראשון.

אדם שאם יישאר ער בליל שבועות יתנמנם באמצע התפילה או שלא יתפלל כראוי, יישן קצת בלילה כדי שיוכל להתפלל כראוי.

האומרים תיקון בליל שבועות ע"פ הזוהר, לומדים בחצי הראשון של הלילה תנ"ך. ואם לא הספיקו עד חצות, יאמרו אח"כ. ולאחר חצות לומדים תורה שבע"פ כדלהלן [ומי שלא יכול לומר את כל התיקון, יאמר רק את התנ"ך, כי זהו עיקר התיקון].

בעניין לימוד משניות:

אשכנזים [ליטאים וחסידים] לומדים את המשנה הראשונה והאחרונה מכל מסכת (עפ"י ב"י והשל"ה), וכפי שנדפס בנוסח התיקון שאומרים האשכנזים ע"פ הסדר שסידר השל"ה.

אך הספרדים לא נוהגים ללמוד משניות בליל שבועות, אלא אומרים את סדר התיקון הנדפס בספר קריאי מועד, ולומדים את האידרא רבא והזוהר [אך כשלומדים גמ', מותר ללמוד את המשניות שעליהם הגמ'].

מנהג זה [להישאר ערים בלילה] ולומר את התיקון שייך רק בגברים ולא בנשים. נשים שרוצות יאמרו תהלים (וכמבואר במורה באצבע, במעלת התהלים בחג השבועות, שהוא יום פטירת דוד המלך).

מנהג שטיחת עשבים, ודיני פרחים:

יש הנוהגים [בעיקר בקהילות החסידים והספרדים] לשטוח עשבים ואילנות בבית ובבית הכנסת, אך יש שאינם נוהגים כן.

צמחים שיש בהם פרחים שיכולים להיפתח ע"י המים, אסור להניחם במים. ואף אם הוציאם, אסור להחזירם.

אך אם אין בהם פרחים העתידים להיפתח: מותר להוציאם מהמים וכן להחזירם למים, וכן מותר להוסיף מים אך אסור להחליף את המים [ואם לא היו בתוך מים בכניסת שבת, מותר להכניסם רק אם הכלי שבו המים היה מוכן מערב שבת].

אגרטל פרחים, אף אם יש בו מים, מותר לטלטלו. אך אם יש בו אדמה, יש בזה פרטים רבים.