חולה וקטן האוכלים ביום כיפור, אינם מקדשים [אפי' בשנים שיו"כ חל בשבת], ואינם צריכים לבצוע על לחם משנה. ואומרים יעלה ויבוא בברכת המזון, אך אם שכחו אינם חוזרים.
חולה וקטן האוכלים פת ביום כיפור, נוטלים ידיהם כרגיל, אך חולה האוכל פת פחות מכשיעור, נוטל ידיו ללא ברכת על נטילת ידיים.
חולה שאוכל לשיעורין של נפח של 30 סמ"ק שיש בו כזית לפי חלק מהשיטות, אם נוהג במשך השנה כשיטות שמברכים ברכה אחרונה על נפח זה [שהוא נפחה של קופסת גפרורים רגילה], יברך בסוף סדרת האכילות של השיעורים הללו ברכה אחרונה. אך אם מחמיר לברך ברכה אחרונה בשיעור יותר גדול, לא יברך ברכה אחרונה ביום כיפור. על שתייה לשיעורין – כיון ששותה פחות מרביעית בכל פעם – מברך רק בתחילה ואין מברך ברכה אחרונה. הברכה הראשונה של אכילה ושתייה לשיעורין נשמרת [שלא יצטרך לברך שוב] כל עוד האדם לא הסיח דעתו מאכילה ושתייה.