דיני הפרשת חלה למעשה
המנהג הנפוץ הוא להפריש חלה ללא ברכה מכמות בצק שעשויה מ- 1.200 קילו קמח, ויש הנוהגים להפריש מ- 1.100 קילו. בקמח חיטה מלא ובקמח כוסמין יש להפריש ללא ברכה מ- 1.100 קילו.
מפרישים חלה בברכה משיעור 2.250 קילו, ויש נוהגים לברך על 1.700 קילו, וכן נוהגים רבים מבני ספרד, אך מי שאין לו מנהג יפריש חלה ללא ברכה עד 2.250 קילו, ומשיעור זה יפריש בברכה.
אופן ההפרשה - מן הדין אין שיעור להפרשת חלה ודי בכלשהוא, אבל נהגו בני אשכנז שכאשר מפרישים חלה בברכה מורידים חתיכה שיש בה כזית (- שהוא כקופסת גפרורים).
מצוה להפריש חלה בעודו בצק (בין תפח ובין לא תפח). אם שכח להפריש בעודו בצק, יפריש לאחר האפייה, ולכתחילה יכוון אף על מה שבלוע בתנור.
יש להפריש חלה מן המוקף ולכן המפריש מכמות החייבת בברכה - ייקח חתיכה מהבצק או מהמאפה ויניחה קרוב לשאר הבצק (וייזהר שלא יגע) ויברך 'אקב"ו להפריש חלה', וי"א 'להפריש חלה תרומה' וי"א 'להפריש חלה מן העיסה', ואז יאמר על החתיכה שחתך 'הרי זו חלה'.
המפריש מכמות שאינה חייבת בברכה – ייקח חתיכה ויאמר 'הרי זו חלה'.
את חתיכה החלה שהפריש ישרוף באופן הבא - יוריד את החצובות עליהם מניחים את הסירים וישרוף את
החתיכה על גבי המבערים מהם יוצא האש עד שתהיה אפר, או שיכסה את חצובות הגז בנייר כסף ויניח עליהם את החתיכה, או יעטוף את חתיכה החלה בנייר כסף ויניח על החצובות המגולות.
נכון לשטוח את הבצק לפני השריפה עד שיהיה דק וכך כולו יישרף.
אין לשרוף את הפרשת החלה בתוך התנור, ואפשר להקל לעטוף את החתיכה בכמה שכבות נייר כסף, ולשרוף בתנור.
אם אינו יכול לשרוף את החלה שהפריש - יזרוק בתוך שקית לפח. ויש נוהגים במקרה זה שאף המפריש בברכה, יוריד חתיכה שאין בה כזית.
דיני צירוף בצקים ומאפים
אם מכין כמה בצקים ואין בכל קערה שיעור הפרשת חלה, אינו חייב לצרף את הבצקים יחד בכדי שיתחייב בהפרשת חלה. אמנם, מאחר ויש אופנים בהם הבצקים מצטרפים מאליהם, כגון שמכניסם למקרר או למקפיא או לרכב או לארון אחד, ואז הבצקים מצטרפים ומתחייבים בהפרשת חלה, לפיכך נכון לצרף את הבצקים או את המאפים שמכין ולהפריש מהם חלה.
להלן יתבארו אופנים לצירוף בצקים ומאפים.
א) אם אין בקערה אחת שיעור בצק המצריך הפרשת חלה, ורק ע"י צירוף שתי קערות יהיה שיעור, אזי אפשר לצרפן או ע"י נשיכה (שפירושו הדבקת בצק לבצק) או ע"י צירוף סל (כלומר שיכניס את שני הבצקים לתוך שקית אשפתון אחת או יכסה את הבצקים מלמעלה ומלמטה בסדין או מגבת). אם שני הבצקים המצורפים הם בשיעור הפרשת חלה בברכה, אזי יצרף, יברך ויפריש. ואם יש בהם רק שיעור הפרשה ללא ברכה, אז יפריש לאחר הצירוף ללא ברכה.
ב) שני בצקים שמקפידים שלא לערבם יחד, כגון שני סוגי בצק שונים, אינם מצטרפים ע"י צירוף להפרשת חלה בברכה (אף אם יש בהם שיעור גדול), אלא יצרף ויפריש חלה ללא ברכה.
ג) אף שבדר"כ מצוה להפריש בעודו בצק, מבלילה רכה (כגון עוגת טורט, בלינצ'ס וכדומה) יפריש לאחר האפייה. אם אין שיעור חלה בקערה אחת, יצרף לאחר האפייה ויפריש כנזכר בסע' א' וב'.
ד) שתי עיסות שבכל אחת מהן יש שיעור חלה, אפשר להפריש מעיסה אחת על השנייה, ואין צורך לצרפם בצירוף סל מכיון שבכל עיסה יש שיעור החייב בחלה, אך צריך להפריש מן המוקף, דהיינו שאם העיסות נמצאות בשני כלים צריך שהכלים יגעו זה בזה, ואם העיסות נמצאות על השולחן ולא בתוך כלי, מספיק שזה באותו חדר.
נאמרה הלכה שהעושה עיסה ע"מ לחלק - פטור מן החלה, ונחלקו הפוסקים בפירוש הלכה זו ויש בזה כמה שיטות, יש הסוברים שהכוונה למי שמחלק את הבצק (בשיעור המחייב הפרשה) לכמה אנשים שפטור מההפרשה, ויש הסוברים שהכוונה למי שמכין בצק על דעת לאפות חלק ממנו היום וחלק ממנו ביום אחר, ויש הסוברים שהכוונה למי שמכין בצק על דעת לחלקו ל-2 סוגי מאפים, כגון חלה ועוגה. להלכה – חוששים לכל הפירושים, ובכל האופנים הנ"ל מפרישים חלה ללא ברכה. אמנם אם מכין שיעור גדול של בצק, ובתוכו יש 2.250 קילו (או לנוהגים 1.700 קילו), ושיעור זה נועד לאדם אחד שאופה משיעור זה סוג מאפה אחד ביום אחד, אף ששאר הבצק מיועד לחלוקה לאנשים או למיני מאפה שונים או לימים שונים, אעפ"כ יפריש חלה בברכה.
מכוח הלכה זו נובעים הדינים דלהלן:
א) מי שמכין בצק ודעתו לחלק לאנשים שונים מפריש חלה ללא ברכה, אבל אם הוא בעל מאפיה מפריש חלה עם ברכה.
ב) מי שעושה בצק על דעת לאפות חלקו לעוגות וחלקו לחלות, מפריש חלה ללא ברכה. כמו כן אפי' אם דעתו להכין סוג מאפה אחד אך בטעמים שונים (כגון בצק מתוק ובצק מלוח), או להכין מאפים עם מרכיבים שונים יפריש ללא ברכה.
ג) מי שעושה בצק על דעת לאפות חלקו ביום אחד וחלקו ביום אחר, יפריש חלה ללא ברכה.
ד) כדי להפריש חלה בברכה צריך לקחת כמות המחייבת הפרשת חלה עם ברכה על דעת לאפות ממנה סוג מאפה אחד ולא לחלקו לאנשים אחרים ולאפות כולה באותו היום. וכגון לפי המנהג הנפוץ שמברכים על שני קילו ורבע קמח, אז אפשר לעשות הפרשת חלה משלושה קילו קמח בצק, ובשלושת רבעי הקילו הנותרים יעשה מה שירצה, לחלקו לאחרים או לאפות ביום אחר או לעשות משהו אחר.
דינים נוספים בהפרשת חלה
אם שכח להפריש ונזכר לאחר שאפה חלק מהבצק, אזי אם באחת הקערות היה שיעור חלה בברכה, אפשר להפריש מהבצק על האפוי או להיפך שיעור חלה ובלבד שיהא מן המוקף (דהיינו שאם העיסות נמצאות בשני כלים צריך שהכלים יגעו זה בזה, ואם העיסות נמצאות על השולחן ולא בתוך כלי, מספיק שזה באותו חדר) ואין צריך לעשות צירוף סל. אם זה בשתי קערות שונות ואין באף קערה שיעור חלה בברכה, אזי הבצק אינו מצטרף עם האפוי להפרשת חלה, ולכן יאפו את הכל ויצרפו לאחר האפייה ויפרישו.
אם ההפרשת חלה התערבה לו בבצק אחר (ואין נגדו מאה ואחד) או שטעה בכמויות ההפרשה של תרומות ומעשרות (ועדיין לא אכל), אזי יתיר את ההפרשה באותו אופן בו מתירים נדר.
[חלק מהדברים להלן מתוך דברים שנדפסו, עקב מכשולות שיש בענין זה לחומר דיני חלה]
בענין הפרשת חלה במאפיות
מצוי במאפיות וקונדטוריות שכשעושים בלילות רכות ומפרישים אחר האפיה ע"י שמכניסים בעגלות והעגלות הוי צירוף סל והנה בעגלות [מלבד זה שיתכן שעגלות פתוחות כלל ל"ה צירוף דאין חיבור העמודים לתבניות נחשב צירוף כיון דהוא פתוח] וכן בתנור [אף אם נימא דתנור לא מחובר מצרף] התבניות שבתוך הכלי [היינו העגלות או התנור] אינם נוגעות זב"ז ואף במקומות ששמים מפה מסביב העגלה מ"מ התבניות אינם נוגעים זב"ז וכששמים במקרר או ברכב יש פעמים שהתבניות נוגעות זב"ז והוי צירוף טפי לחלק מהשי' [מלבד שיתכן שהעגלות והתנור אינן מצרפים כלל וכנ"ל לגבי עגלות ולהלן יתבאר גבי תנור] ויש בזה כמה פרטים שצריך לברר אם צירוף סל בעינן שיגעו העיסות זב"ז ואם מחיצות מפסיקות.
ועוד יש לברר אם תנור הוי צירוף סל וכן אם מקרר ורכב הוי צירוף סל [וכן אם בעינן כונה לצרף] וכן יש לברר אם צירוף סל מחייב ב' סוגי עוגות וגם במקומות ששמים מפה מעל העוגות או מעל עגלות העוגות יש לברר אם בעינן גם מפה מתחת ולא סגי בתבנית שלמטה, וכן יש לברר אם מהני הפרשה מבלילה רכה דאם מהני אפשר להפריש בעודה בלילה רכה ואף אם נימא דלא נתחייב כ"ז שלא אפאה מ"מ אם מהני ההפרשה אפשר להפריש ואף אם אח"כ יהא צירוף סל כבר הופרש חלה, ועוד נתברר עצם הדין אם עוגות טורט וכדו' חייב בחלה דיש כמה צדדי קולא בזה.
אם בצירוף סל בעינן שיגעו העיסות זה בזה
תנן חלה פ"ב מ"ד העושה עיסתו קבין וכו' ר"א אומר אף הרודה ונותן לסל הסל מצרפן לחלה והוא דינא דצרוף סל דאם אין בעיסה כשיעור בעינן לצירוף סל לחייב וקיי"ל בפסחים מ"ח ע"ב כר"א ונחלקו הראשונים אם בעינן שיגעו העיסות זב"ז בתוך הסל דד' התוס' בנדה ד"ז ובהגה"ה שם דל"ב שיגעו זב"ז וכן מסקנת הר"ש חלה פ"ב מ"ד וכן הרמב"ם פ"ו מבכורים הט"ז לא הזכיר שיהו נוגעים וכן ד' מהר"ם חלאווה פסחים מ"ח ומאירי חלה כאן, וכן הכרעת התשב"ץ ח"ב סי' רצ"א אמנם ד' הרא"ש הל' חלה סי' ד' ובתוספתיו למס' פסחים מ"ח דבעינן נגיעת העיסות זב"ז [כמש"כ הב"ח באו"ח תנ"ז וש"ך בנקוה"כ יו"ד שכ"ו ובהגר"א יו"ד שכ"ה סק"ג ואין כן ד' הט"ז באו"ח שם ברא"ש] וכ"ד ספר התרומה סי' פ"א וסמ"ג עשה קמ"א ול"ת ע"ט, והגהות רבינו פרץ בסמ"ק מצ' רמ"ו ור"פ בתוספותיו לפסחים מ"ח [וכן ר"ל הר"ש חלה פ"ב מ"ד בתחלת דבריו וכן הובא דעה זו בתשב"ץ ח"ב סי' רצ"א] וכ"ד הרע"ב חלה פ"ב מ"ד ולהלכה הב"י יו"ד שכ"ה הביא ד' הסמ"ג דבעי נגיעה וכן בד"מ שם מבואר דבעי נגיעה וכן פסק הב"ח באו"ח תנ"ז [ע"פ הרא"ש וסמ"ג ומה שהביא מד' תוס' פסחים מ"ו דבעי נגיעה תמוה דשם איירי לענין מוקף וכמו שתמה הט"ז שם], וכן פסק הש"ך בנקודות הכסף סי' שכ"ו ובהגר"א סי' שכ"ה סק"ג וכן השכנה"ג או"ח שם בהגב"י אות ד' וכן הפמ"ג במש"ז באו"ח שם אות ב' הביא ד' הרע"ב דבעי נגיעה וכ"כ הנהר שלום או"ח שם, והחק יעקב הביא הפלוגתא בזה וס"ל דלכתחילה יש לחוש לד' המחמירין והביאו הא"ר וכ"כ המאמר מרדכי דלמעשה ראוי לחוש לד' המחמירין והמגן האלף כתב דאפי' בדיעבד יש להחמיר אמנם ד' הט"ז ופר"ח או"ח שם דל"ב נגיעה והובא כ"ז בכה"ח שם, והמ"ב בסי' תנ"ז סק"ז פסק דבעינן שיגעו העיסות זב"ז ובשעה"צ סק"ט ציין מקורו מד' הב"ח והגר"א והח"י וכתב אף דבט"ז היקל בזה מ"מ לכתחילה יש לנהוג כן, ובדרך אמונה פ"ו מבכורים בשה"צ אות ש"א הביא בשם מרן הגריש"א דאם מפריש בלא נגיעה יפריש בלא ברכה ואם יש מחיצה שמפסקת דע"ק סי' שכ"ה מסתפק בזה ויש ג' שיטות בדבר [שיטה א'] במקדש מעט שם סק"ז כתב דלשיטות דל"ב נגיעה הוי צירוף ולחולקים דבעי נגיעה ל"ה צירוף. [שיטה ב'] ד' החלת לחם סי' ד' סקי"ט ובתורת הארץ פ"ד אות צ"ח דלכו"ע ל"ה צירוף דמחיצה מפסקת ואף אם לא בעי נגיעה צריך שלא יהא דבר אחר מפסיק ולכן כתב בתורת הארץ דעוגות הנמצאות במחבתות אין התנור מצרף לכו"ע [אף למ"ד תנור מצרף דרק בזמנם שהיו מדביקים העיסות בתנור איכא למ"ד דמצרף] כיון דהמחבתות מפסיקות. [שיטה ג'] ובמ"ב סי' תנ"ז סק"ז כתב וז"ל אבל אם אין בכל עיסה שיעור חלה וצריכין לצירוף אין להקל אף שהכלים פתוחים ומקורבים להדדי אא"כ יניחם בתוך סל אחד וכו' עכ"ל ובפשוטו מבואר דד' המ"ב דב' כלים הנוגעים זב"ז בתוך סל א' הוי צירוף ומבואר דמחיצות הכלים אינם מפסיקים אף לשי' דבעי נגיעה וכן הביא בד"א פ"ו מבכורים הט"ז בבה"ל שם בשם גליון הקה"י על המ"ב שם וכן הביא משו"ת שלמת חיים דכיון דב' הכלים הקטנים נמצאים בתוך כלי א' גדול הוי צירוף ועי' בדע"ת יו"ד סי' נ"ז ועי' שו"ת מנחת יצחק ח"ח סי' ק"ט ושו"ת מחזה אליהו סי' קי"א [אמנם יש שפרשו שכונת המ"ב היא שיוציאו העיסות מתוך הכלים וישימו בתוך כלי א'].
אם רכב ומקרר מצרף
אם רכב מצרף אם יש בו ארבעים סאה במקדש מעט שכ"ה ט' נסתפק בזה ובחקר הלכה הובא דעה דלא מצרף וד' שו"ת מהר"ש ח"ח סי' צ"ה ומרן הגריש"א הובא בדרך אמונה פ"ו מבכורים שעה"צ שי"א דמצטרף ועי' חקר הלכה שם.
אם מקרר מצרף יש לדון אם מחובר לקרקע מצרף והנה נחלקו פסחים מ"ח ע"ב וירושלמי חלה פ"ב ה"ב אי תנור מצרף והרמב"ם פ"ו מבכורים הט"ז פסק דאין תנור מצרף והרמב"ן בהל' חלה (כז ע"ב) פסק דתנור מצרף וכן הרא"ש בהל' חלה סי' ה' כ"כ וכן עי' מאירי חלה פ"ב מ"ג, וברשב"א פסקי חלה שער ב' כתב דספק הוא ולכן בחלת א"י דהוי דאוריתא יש להחמיר וחלת חו"ל דהוי דרבנן יש להקל ועי' תשב"ץ ח"ב סי' רצ"א פ"ה, [ולעיל מינה כתב הרשב"א גבי שולחן שאין לה לבזבז דספק הוא ואפשר דאף בחלת א"י בזה"ז דהוי דרבנן ספיקו להקל] ובטעמא דהרמב"ם פסק דאין התנור מצרף כתב הב"י סי' שכ"ה משום דבזה"ז חלת א"י הוי דרבנן וספיקו להקל, והשו"ע השמיט דין תנור וכתב הגר"א סי' שכ"ה סק"ג דנקטינן כרמב"ם דתנור אינו מצרף וכן פסק החלת לחם סי' ד' סעי' ו', אולם בכה"ח שם פסק דבחלת א"י יש לחוש.
ובטעמא דתנור אינו מצרף בדע"ק סי' שכ"ה כתב משום דפתוח מצד א' ומק' המקדש מעט דא"כ אם יש דלתות יהיה חייב והו"ל לפוסקים לבאר זה אלא הטעם משום דמחובר לקרקע ול"ה כלי לכן אינו מצרף וכ"כ מגן האלף סי' תנ"ז סק"א וכ"כ מלא העומר סי' שכ"ה סק"א ועיי"ש בסופו. ועי' חלת לחם סי' ד' סקכ"ב דבמחובר לכו"ע אין תנור מצרף ודע"ת או"ח תנ"ז כתב דהוי ספיקא ובחלה בזה"ז יש להקל, ובדרך אמונה פ"ו מבכורים הט"ז בביאור הלכה כתב דה"ט דתנור אינו מצרף כיון שלא ניתן בתוכו רק כדי לאפותו עיי"ש ויש עוד טעמים בזה, עי' רדב"ז פ"ו הט"ז מבכורים וערך שי יו"ד שכ"ו ודברי מלכיאל ח"ג סי' פ'. ועי' שו"ת שבט הלוי ח"י סי' קצ"ב דתנור אינו מצרף בין מחובר בין תלוש בין מק"ט בין אינו מק"ט.
ואם מקרר מצרף יש לדון אם מקרר הוי מחובר לקרקע [וכן לענין תנור שלנו] וכידוע נחלקו בזה החלקת יעקב ח"א סי' מ"א, ושו"ת שבט הלוי ח"ב סי' נ"ז ועוד פוסקי זמננו לשי' השב יעקב דמחובר לקרקע פטור מטבילה אם כלי חשמלי חשיב מחובר לקרקע וכן לענין שבת נחלקו פוסקי זמנינו אם הכנסת תקע לקיר כשאינו עובד המכשיר החשמלי אם הוי בונה וסותר ויש לדון לענין חלה לשי' הסוברים דמחובר לקרקע אינו מצרף ובדרך אמונה פ"ו מבכורים הט"ז בביאור ההלכה נסתפק בזה, ובמנחת יצחק ח"ח סי' ק"ט כתב דל"ה מחובר לענין זה ובשמירת שבת כהלכתה פרק מ"ב הע' ל"ט כתב בשם הגרש"ז דאפשר דמקרר חשיב כמחובר לקרקע [וכן דעתו לענין טבילה דמעיקר הדין הוי מחובר עי' שו"ת מנחת שלמה ח"ב] וגם אפשר דלא חשיב כסל מפני שתפקידו רק לאיחסון [ועי' שו"ת מחזה אליהו סי' קי"ב].
אם בעינן כונה לצירוף סל
אם בעינן כונה לצירוף סל, ד' רבינו פרץ פסחים מ"ח ע"ב דבעינן כונה לצרף וכן עי' ריטב"א שם אולם ברא"ש ביצה ד"ט (פ"ק סי' יג) מבואר דל"ב כונה לצרף דכתב דה"ט דנוהגים לעשות צירוף סל בעיסה שאין בה שיעור הוא משום חשש דיצטרף והוא לא ישים דעתו לזה וד' מובאים בט"ז או"ח תנ"ז ומשנ"ב שם סק"ד ומבואר דהכי נקטינן וכן בדעת קדושים סי' שכ"ה כתב דאפי' בע"כ מצרף ומה שהביא במקראי קודש פסח ח"ב סי' י"ט בשם האדרת דבעינן כונה לצרף [ועי' מקראי קודש פורים סי' מ"א ומוע"ז ח"ח לסי' קפ"ז, ועי' מנחת יצחק ח"ח סי' ק"ט שהסב ד' רבינו פרץ לע"א] הוא רק שי' ר"פ פסחים הנ"ל אולם לדינא לא נקטינן כוותיה וכנ"ל מהרא"ש ט"ז דע"ק ומשנ"ב [ועי' שו"ת מחזה אליהו סי' קט"ז] וכל מה שאנו עושים צירוף סל הוא רק לשי' הרא"ש הנ"ל דלמד כן בסוגי' פסחים מ"ח ע"ב דאמרו דנהוג למיפא קפיזא קפיזא לפסחא ואמרו דחומרא דאתי ליד קולא הוא דקא מפקע לה מחלה ושנינן דעבדינן צירוף סל וברשב"א פסקי חלה שער ב' פי' דקמפקע לה מחלה משום דעושה עיסתו פחות מכשיעור ואסור לעשות עיסתו פחות מכשיעור וע"ז שנינן דאח"כ עושה צירוף סל ואין מפקיע לה מחיוב חלה וכן פי' הגר"א באו"ח סי' ח' וסו"ס תנ"ז ויו"ד סו"ס שכ"ד ולפי"ז אם עושה עיסתו פחות מכשיעור מפני סיבה אין איסור עי' יו"ד שכ"ד בסופו בט"ז וש"ך אולם הרא"ש מפרש דמקפקע לה מחלה דיכול לבוא לידי צירוף סל ולא ישים דעתו לכך וזהו מקור הדין דבעינן צירוף סל כשאין שיעור.
אם מתחייב רק בסל שרדה מיד מהתנור
דעת החינוך (שפה) בשם רבותיו, או"ז (ח"א אות רכ"ו) בשם ריב"א, ראשונים פסחים מח' [מהר"ם חלאוה רבינו דוד ריטב"א מאירי נמוק"י שם] שאלתות ע"ג בעמק שאלה שם, רש"י נדה ח' ומרומי שדה שם דסל מצרף רק כשרודה מהתנור אל הסל וא"כ לכאורה יש בזה צירוף נוסף דל"ב לחוש לצירוף סל ברכב ומקרר מחמת הני ראשונים אולם לדינא ל"ח להם כלל דהא בבלילה עבה אף שאין שיעור [כגון מצות] מפרישים חלה בברכה ע"י צירוף סל אף לאחר האפיה ועי' שו"ת רב פעלים ח"ד סי' לו, והו"ד בכה"ח סי' תנ"ז סקכ"ג.
אם בצירוף סל מחייב אף בב' סוגי עוגות
מבואר ביו"ד סי' שכ"ו שאם מקפיד שלא תגע עסה זו בזו ולא תתערב אפי' מין א' אין מצטרפות ונחלקו האחרונים אם דוקא בבצק או גם לאחר אפיה דד' הבית מאיר או"ח תנ"ז וכ"ד המקו"ח שם דמצטרף אף שני סוגים כיון דכעת אין מקפיד שיגעו זב"ז וכ"כ במלא העומר סי' שכ"ו סק"ב אולם ד' היד אפרים או"ח תק"ו לחלוק ע"ד מקו"ח הנ"ל וכ"ד החלת לחם סי' ה' עיש"ה ובשיורי ברכה שם ועי' עוד שם בשיורי ברכה סקע"א, וכ"ד הישועת יעקב או"ח תנ"ז ויו"ד שכ"ו דל"מ הצירוף אף לאחר אפיה [ועי' פמ"ג או"ח תנ"ז דר"ל דצירוף סל לאחר אפיה מהני אף בב' מיני דגן אולם בזה הוכיח מד' הר"ש פ"ד מ"א וכ"מ פ"ו מבכורים בשם הרשב"א דל"מ בב' מינים המבוארים ביו"ד שכ"ד סעי' א' אף לאחר אפיה] ועי' שו"ת מנחת יצחק ח"ח סי' מ"ב וק"ט ומוע"ז ח"ב סי' קפ"ז [ול"ר כל הנ"ל] ועי' לקט העומר פ"ו הע' ל"א.
אם בעינן בצירוף סל ע"י מפה שיהא המפה גם מתחת העיסות
ביו"ד סי' שכ"ה סעי' א' ויש מי שאומר שאם מכסה הפת במפה חשוב כמו כלי לצרפן ובש"ך שם סק"ה ל"י למה כתבו בשם יש מי שאומר והרי אין חילוק בדבר ומהרי"ל בהל' פסח כתב דאם אין לו הכלי שמחזיק את כולה יניחנה במפה ויכסה המפה ג"כ עליהם ונקראו צירוף הגון עכ"ד הש"ך, ובפמ"ג או"ח תנ"ז מ"ז סק"א כתב דבעינן שהמפה תכסה גם מלמטה אף שבאמצע קצת מגולה והו"ד בביה"ל תנ"ז וכתב הביה"ל ויל"ע בעיקר הדין דבסמ"ק משמע דסתם כסוי מהני וכן משמע במחצית השקל וצ"ע למעשה, אכן בכלי שיש לו תוך רק שהמצות בולטין למעלה בזה יש להקל דיש לצרף ד' הסמ"ג עי"ש, עכ"ד הביאור הלכה ומבואר דנשאר בצ"ע למעשה אם צריך גם מפה מלמטה וד' הפמ"ג דבעינן גם מפה מלמטה וכן פסק במקו"ח לבעל הנתיבות סי' תנ"ז וכן בדרך החיים הל' חלה בדין צירוף העיסות לענין חלה וכן ד' החלת לחם סי' ד' סעי' ג' ובשירי ברכה שם סקי"ג דבעינן שיכסה באותו מפה עצמה מלמעלה ומלמטה וכן ד' הדברי מלכיאל ח"ג סי' פ' אולם יש בין האחרונים הנ"ל מחלוקת אם כשיש לכלי לבזבז ויוצא חלק מהמצות למעלה מהלבזבז אם מהני כסוי עי' היטב בכל הנ"ל וד' הביה"ל להקל בזה אולם היכא דאין לבזבז ד' כל הנ"ל להחמיר בזה דבעינן מפה גם מלמטה ובביה"ל נשאר בצ"ע למעשה וכן בכה"ח תנ"ז כ"ה כתב דמנהג העולם להקל בזה דסגי במפה מלמעלה ואפשר דסומכין על משמעות לשון הסמ"ק והשו"ע והב"ח אבל היכא דאפשר וודאי יש להחמיר כדי לצאת אליבא דכו"ע עכ"ד.
אם בלילה רכה שאפאה חייבת בחלה
תנן חלה פ"א מ"ה תחילתה סופגנין וסופה עיסה חייבת בחלה ופי' ר"ת בתוס' ברכות ל"ח ע"א ופסחים ל"ז ע"ב דפי' דתחילתו עיסה רכה וסופו אפוי חייב אולם ד' הר"ש, וד' הרא"ש הל' חלה אות ב' והרמב"ן הל' חלה (דף כ"ו) בפי' משנתינו בע"א מ"מ אף לדעתם יתכן דעיסה רכה שאפאה חייבת בחלה וכן מבואר ברא"ש הל' חלה אות ג' דפי' הא דברכות ל"ז דטרוקנין חייב בחלה היינו בלילה רכה שאפאה ומבואר דזה לכו"ע חייב וכ"מ במאירי ברכות ל"ז, אמנם במאירי פסחים ל"ז מבואר שלד' הרמב"ן בלילה רכה שאפאה פטורה וכן ברבינו יונה ברכות ל"ז ובתשב"ץ ח"ב סי' רצ"א פ"ב מובא דעה זו וכן ברבינו דוד פסחים ל"ז מ"מ להלכה קיי"ל בסי' שכ"ט סעי' ב' דבלילה רכה שאפאה חייבת בחלה ומפרישים בברכה ול"ח כלל לשי' דפטור.
ממתי בלילה רכה שאפאה מתחייבת
מבואר בב"ק צ"ד בתוס' שם ובב"מ פ"ט בתוס' שם וביבמות מ' בתוס' שם ותוס' בכורות כ"ז ועי' תוס' פסחים ל"ו ע"ב ול"ז ע"ב וברכות ל"ח ע"א דמתחייב משעת אפיה וכן מבואר בסה"ת הל' חלה סי' פ"ה ועי' תורת הארץ פ"ד מאות צ"ב ואילך ועי"ש בס"ק צ"ג דר"ל דתלוי בפלוגתת הראשונים אם עיסה עבה שדעתו לבשלה חייבת בחלה שד' ר"ת דחייבת וד' רמב"ן ור"ש ורא"ש דפטורה ועי' יו"ד שכ"ט סעי' ג' ובש"ך שם סק"ד וה"נ אפכא שלד' שאר הראשונים דאזלינן בתר מחשבתו ה"נ יתחיב בחלה בעודו בלילה רכה כיון שדעתו לאפותו ולד' ר"ת יתחייב רק באפיה ושם באות צ"ד צידד דלכו"ע לא חל חיוב לפני האפיה כיון דל"ה עיסה כלל ונסתפק אם הפריש אף דלא נתחייב אם מהני ההפרשה מידי דהוי אנתינת קמח למים דאף דלא נתחיב בחלה לפני גלגול מ"מ אם הפריש מהני או דגרוע טפי מנתינת מים לקמח דהתם נעשית עיסה משא"כ בבלילה רכה ובד"א פ"ו מבכורים ס"ק ק"ה כתב דעיסה שבלילתו רכה ודעתו לאפותה אפשר דלכתחילה לא יפריש עד שתאפה ואם הפריש יחזור ויפריש לאחר האפיה בלא ברכה ובציון ההלכה ס"ק רמ"ד כתב דלד' ר"ת שאין הולכין אחר מחשבתו אין מתחייב עד האפיה עכ"ד.
אם עוגת טורט וכדו' חייבת בחלה
והנה בעיקר הדין אם טורט חייב בחלה יש לדון דהנה ד' הרמב"ן הל' חלה (ל"א) דפוסק כירושלמי חלה פ"ג ה"ה דבעינן רובו דגן [ורק בחיטים ואורז חייב אפי' אין רוב דגן] וכן דעת הרשב"א בפסקי חלה (סוף שער א') וכ"ד התשב"ץ ח"ב סי' רצ"א דבעינן רוב דגן אולם ד' הרא"ש בסוף הל' חלה להבנת הש"ך יו"ד שכ"ד סקי"ז דהמחייב הוא הטעם כעיקר ואי"צ לדין גרירה להתחייב וא"כ אפי' אין רוב דגן חייב וכן הוכיח הש"ך כן מד' הטור, וכן הוכיח הצמח צדק סי' רל"ו מד' הר"ש חלה פ"ג וכן נקטו הפר"ח (סי' תנ"ג ותנ"ה) וחק יעקב (תנ"ג) ושו"ע הרב שם ומ"ב (שם סקי"ד) דלשי' הראשונים [רמב"ם רא"ש טור, ומש"כ הח"י והשער הציון שד' הרמב"ן דבשאר מינים סגי בכזית בכדא"פ כנראה ל"ר דברי הרמב"ן הל' חלה (לא) בפנים רק מה שמובא ברא"ש סוף הל' חלה בשם הרמב"ן] דיוצאים יד"ח מצה בחטים ואורז אף שאין כזית בכדא"פ אז בשאר מינים סני בכזית בכדא"פ וא"כ וודאי דחייב בחלה אף שאין רובו דגן, והנה הפר"ח והח"י והמ"ב נקטו בד' הרא"ש דטעם כעיקר משוי' ליה לחם ולכן יוצאים בו יד"ח מצה אף שאין רוב דגן וכן הש"ך נקט כן לענין חלה בד' הרא"ש והטור דחייבים בחלה ע"י טעם כעיקר אף שאין רוב דגן [ובלבד שיהא שיעור דגן עי' תורת הארץ פ"ד אות צ'] אולם המקור חיים סי' תנ"ג ושו"ת בית אפרים או"ח סי' י"ג והחזו"א יו"ד סי' קצ"ו אות י"ג תמהו דברא"ש שם בסוף הל' חלה בסו"ד כתב דבעינן לגרירה וא"כ בשאר מינים דאין גרירה בעי שיהא רוב דגן, ובדברי חמודות אות מ"ג כתב דכל ד' הרא"ש דבעינן לגרירה הוא רק במצה דבעינן בא לידי חימוץ ולא בחלה ולפי"ז א"ש ד' הש"ך דמחייב בחלה אף שאין רובו דגן בשאר מינים ומיושב קו' הבית אפרים והחזו"א אולם לענין מצה עדיין קשה מש"כ הפר"ח והח"י והמ"ב לענין מצה דיוצאין יד"ח מצה אף שאין רובו דגן ובערוך השולחן יו"ד שכ"ד מישב דהרא"ש כתב כן כן רק לירושלמי אבל הבבלי חולק וס"ל דחייב משום טעם כעיקר ולכן הטור פסק דגם בשאר מינים אף שאין רוב דגן חייב בחלה ויוצא יד"ח מצה ולדינא הנה ד' הרמב"ן והרשב"א והתשב"ץ דבעינן רוב דגן ובד' הרא"ש והטור ד' הש"ך והפר"ח והח"י והמ"ב דחייבים אף שאין רוב דגן וכן נקט הח"י בד' הרמב"ם וכן נקט הפמ"ג בפתיחה כוללת להל' פסח פרק ד' השי' ב' אות ו'-ז' וכן נקט הצ"צ בד' הר"ש ובמ"א בסי' ר"ח סקט"ו מבואר דחייב אף שאין רוב דגן ועי' פמ"ג בפתיחה כוללת להל' פסח פ"ד אות י"ז, ובחלת לחם פ"ג סעי' כ"ב פוטר לגמרי כשאין רוב דגן ע"פ הרמב"ן, ובצ"צ סי' רל"ו כתב דאף לד' המחמירים דל"ב רוב דגן יודו בטרט דפטור מחלה דאע"ג דנ"ט ברוב דאוריתא היינו בתערובת שני מינים שווים אבל הדבש שטעמו מתוק בהפלגה מבטל טעם הדגן ביותר ובמקדש מעט סי' שכ"ד סקכ"א ובגיה"ק סק"ו פוסק דיפריש בלא ברכה וכן בדרך החיים (דיני חלה והפרשתה ומינים החייבים בחלה אות ה') פוסק דיפריש בלא ברכה [וע"ע דה"ח בדין איזה פת חייב בחלה אות ז'], [וכ"ז שיש בעיסה שיעור דגן עי' תורת הארץ פ"ד אות צ'].
וגם לפעמים העסה נלושה רק במי פירות שלא מז' משקין או מז' משקין והנה תנן חלה פ"ב מ"ב עיסה שנלושה במי פרות חיבת בחלה וברא"ש שם בפי' המשנה ובהל' חלה אות ג' ובתשו' כלל ב' סי' יד כתב שבירושלמי מבואר שהמשנה לא לדעת כולם ולר"ע פטור מחלה וכיון שהלכה כר"ע אין לעשות עיסה כזו כדי לא להכנס בספק חיוב חלה וברמב"ם פ"ו מבכורים כתב דעסה שנלושה ביין שמן ודבש חיבת בחלה וכן הרשב"א בתשו' ח"א תס"ד כתב דהלכה כסתם משנה דחיבת בחלה וכן הרמב"ן בהל' חלה (כ"ז ע"ב) הביא המשנה כצורתה ובטור סי' שכ"ט כתב דהרמב"ם מחייב במי בצים ושמן ויין והרא"ש מסתפק ומבואר בטור וב"י שהשוו מי בצים ושאר מי פרות לז' משקין אולם הב"ח הק' שכל הפלוגתא הוא רק שלא בז' משקין שבזה הרא"ש מסתפק אולם בז' משקין לכו"ע חייב עיש"ה וכן במג"א סי' תס"ב סק"ה וכ"כ הפ"ת (סי' שכ"ט) בשם הפנים מאירות (ח"א סי' ס"ח) ובית אפרים (או"ח סי' י"א וי"ב) וכן פסק הערוך השולחן סי' שכ"ט וכן פסק החלת לחם סי' ח' סעי' ט'-י"א, ובמקדש מעט שכט-יד, ובשאר מי פירות שאינם מז' משקין נחלקו הראשונים איך קיי"ל בזה ע"י ד"א פ"ו מבכורים סקפ"ד ובשעה"צ שם השי' בזה ובשו"ע שכט-ט פסק דחייב בחלה ובש"ך שם סק"ט דיפריש בלא ברכה כיון דהרא"ש פוטר והרע"ב נסתפק בדבר עי"ש ואם יש בזה תערובת מים יש בכ"ז אריכות ואכמ"ל.
שו"ת בהלכות חלה
חתיכת חלה שאבדה
שאלה: חתיכת בצק שהופרשה לחלה היתה מונחת על השולחן במקום מסויים ואבדה, ומסתבר שהתערבה בחזרה בקערה של הבצק, האם נאסר הבצק.
תשובה: אם יש בבצק כמות כפולה ביותר ממאה ואחד מחתיכת החלה, מותר הבצק שהחלה בטלה באחד ומאה, ואם אין בבצק כמות זו, ישאל על הפרשת החלה כדרך שנשאלים על נדרים, ואופן השאלה על ההפרשה הוא כדלהלן: יעמוד לפני שלושה אנשים היודעים בהלכות נדרים ויודעים לפתוח פתח להתיר הנדר [לדעת הדרישה (יריד סי' רכח הובא בש"ך שם סק"ב) צריך שאחד מהשלושה ידע הלכי נדרים, וכן הוא בריטב"א (ב"ב קכ,) ובחינוך (מצוה תו), וכן פסק להלכה בקיצור שולחן ערוך (סי׳ סז סעי ח), אך בש"ך שם מבואר שהמנהג שאין צריך שאחד מהשלשה ידע הלכות נדרים], ויאמר הפרשתי חלה והיא נתערבה בבצק והרי אני מתחרט על הפרשתי, ואם הייתי יודע שאתחרט לא הייתי מפריש, ויאמרו לו המתירים ג"פ מותר לך, ויש שאומרים החלה בטלה, ואחר כך יפריש חלה חדשה מבצק זה, ונחלקו האחרונים אם יברך על ההפרשה החדשה, ואולם המהדר יחמיר בכל זה שלא להזקק להיתר שאלה, אלא ישליך כל העיסה.
אם אשה נשואה יכולה להשאל על חלה
שאלה: אשה נשואה שהפרישה חלה והתערבה החתיכה עם כל העיסה, האם יכולה לילך בעצמה לחכם להשאל על ההפרשה או שצריכה לשלוח את בעלה.
תשובה: לכתחילה הבעל ילך לחכם והאשה תמנה אותו לשליח, וצריך שיהיו המתירים יושבים במקום אחד לפני שהגיע הבעל להתיר, ונהגו להקל שגם האשה בעצמה יכולה לילך להשאל על הפרשתה.
הפרשה מעסה העומדת לחלוקה
שאלה: אשה האופה חלות לשבת ומחלקת מהן לילדיה שכניה וכדו', האם מפרישה חלה בברכה.
תשובה: אם משאירה לעצמה חלות בכמות שיש בה חיוב חלה בברכה תפריש בברכה, אבל אם אינה משאירה לעצמה כמות זו תפריש בלא ברכה.
עסה הנאפית בשני ימים
שאלה: אשה האופה חלות בכמות המחוייבת בהפרשת חלה בברכה, אך מחלקת אפייתה חלק ביום אחד וחלק למחרתו, האם עליה להפריש חלה בברכה.
תשובה: אם אינה אופה בכל יום בפני עצמו שיעור עיסה המחייבת הפרשה בברכה, תפריש בלא ברכה, אבל אם באחד מן הימים אופה שיעור המחייב הפרשת חלה בברכה, תברך באותו יום על הפרשת החלה.
בצק המחולק למאפים שונים
שאלה: אשה שמכינה בצק שמחלקו אופה חלות ומחלקו אופה עוגות, האם חייבת להפריש ממנו חלה.
תשובה: צריכה להפריש ממנו חלה, אבל לא תברך על על ההפרשה.
הפרשת חלה בשבת
שאלה: שכחה להפריש חלה לפני שבת האם יכולה להפריש בשבת.
תשובה: אסור להפריש חלה בשבת, ולכן אם שכחה להפריש אסור לאכול מהמאפה ומוקצה הוא ואסור לטלטלו, אולם בזמנינו יש מי שמפריש חלה עבור כל מי ששכח להפריש בערב שבת.
מה לעשות בחתיכת החלה
שאלה: כיצד יש לנהוג בחתיכת החלה שהופרשה למצוה.
תשובה: לכתחילה יש לשורפה, ואם קשה הדבר אפשר לקברה באדמה או לעטוף אותה ולהשליכה בפח האשפה.
שריפת החלה.
שאלה: באיזה אופן יש לשרוף את חתיכת החלה שהופרשה.
תשובה: יש להוריד את החצובה ולהניח את החתיכה על מבער הכיריים, או שיניחה בתוך קופסת שימורים על גבי החצובה, או שיעטוף אותה בנייר כסף ויניחה על החצובה.
שריפת החלה בתנור אפיה.
שאלה: האם אפשר לשרוף את חתיכת החלה שהופרשה למצוה בתנור אפיה.
תשובה: אין לשרוף את החלה שהופרשה למצוה בתנור אפיה, ואם שרפה בתנור, תבנית האפיה צריכה ליבון חמור להתירה, וכיון שבדרך כלל א"א לעשות ליבון חמור לתבניות אין לה תקנה, ולכתחילה אף יש להכשיר את התנור לאחר מכן ע"י שיפעיל אותו למשך שעה על החום הגבוה ביותר.
שיעור החלה שיש להפריש
שאלה: מהו גודל החתיכה שיש לקחת להפרשת חלה.
תשובה: מעיקר הדין אפשר לקחת כלשהו, אך כתב הרמ"א שנהגו לקחת כזית, אך כל זה אם מפריש חלה בברכה, אבל באופן שמפריש חלה בלא ברכה, אפשר להקל בפחות מכזית. ואולם יש שכתבו שמי שאין באפשרותו לשרוף את החלה עדיף שיפריש פחות מכזית שאפשר שעל פחות מכזית אין מצות שריפה.
מתי לעשות צירוף סל
שאלה: באלו אופנים צריך לעשות צירוף סל.
תשובה: אם ערכו בקערה בצק בשיעור החייב בהפרשת חלה בברכה, אין צורך בצירוף סל אולם צריך שההפרשה תהיה מהמוקף, אבל אם ערכו בשתי קערות נפרדות בצק ואין בכל אחת מהקערות בצק בשיעור החייב בהפרשת חלה, אם רוצים להפריש חלה יעשו צירוף סל, וכמו כן אם יש חשש שיצטרף בהמשך כגון ע"י שיניחו את הבצקות או את המאפים שנאפו מהבצקות בתוך מקרר או בתוך רכב ואז יש חשש שהם מצטרפים מדין צירוף סל ויבוא לידי מכשול, לכן עדיף לעשות מלכתחילה צירוף סל.
צירוף סל'
שאלה: כיצד עושים 'צירוף סל' על מנת לצרף עיסות לשיעור חיוב חלה
תשובה: על ידי שמכסים עם סדין גדול או מגבת גדולה את כל העיסות ולכתחילה צריך שכל העיסות יהיו מכוסות כולם באותו הסדין או המגבת, ויש אפשרות לצרף הכל בתוך שקית אשפתון ואף ששקית אשפתון זה דבר חד פעמי מ"מ נראה שזה נחשב כלי ואפשר לצרף ע"י זה.
תנור אינו מצרף ויש כמה טעמים בדבר טעם אחד מכיון שהתנור מחובר לקרקע, ועוד טעם מכיון שזה נמצא בתנור רק בשביל האפיה לכן אינו חשוב בשביל לצרפו רכב, מקרר, מקפיא, יש להחמיר שמצרף ולהפריש בלי ברכה.