אזמרה לשמך - הגאון רבי עמרם פריד שליט"א

יום חמישי | כ"ג אב תשפ"ו

דיני ברכת "עושה מעשה בראשית" על ימים ונהרות, הרים ומדברות (חלק ב)שאלה: האם הנוהגים כדעת השו"ע גם נוהגים בברכות אלו.
תשובה: כן (שו"ת חיים שאל סי' לט אות ט).
שאלה: ראה את הים מהרכב / מהאוטובוס, ואז הוסתר מעיניו למשך זמן, ואז ראהו שוב. האם יוכל לברך כעת, או שהפסיד את הברכה.
תשובה: אף שאדם שלא בירך תיכף לראייה הראשונה, הפסיד הברכה, כאן יוכל לברך [אף כשעבר כדי דיבור מהראייה הראשונה], כיון שזה נחשב לראייה אחת ארוכה.
שאלה: הגיע לים, עד מתי יכול לברך "עושה מעשה בראשית".
תשובה: כל עוד לא הלך וחזר – יכול לברך.
שאלה: האם אדם שטס מעל הים, יברך 'עושה מעשה בראשית' על ראיית הים.
תשובה: כן.
שאלה: האם אדם שרואה את הים או את הכנרת בלילה יכול לברך.
תשובה: אם רואה ברור – יברך, אך אם אינו רואה ברור, לא יברך [ולכן הרואים את הים בצורה מטושטשת כפי שרואים ממקומות גבוהים בבני ברק, לא יברכו].
שאלה: האם מברכים "עושה מעשה בראשית" בראיית מפלי הניאגרה.
תשובה: כן.