אזמרה לשמך - הגאון רבי עמרם פריד שליט"א

יום חמישי | ז' אלול תשפ"ו

ישיבת הבן על מקום אביו:

כתב השלחן ערוך (יו"ד סי' רמ ס"ב) "איזהו מורא, לא יעמוד במקומו המיוחד לו לעמוד שם בסוד זקנים עם חבריו, או מקום המיוחד לו להתפלל, ולא ישב במקום המיוחד לו להסב בביתו".
מה נאסר: האיסור נאמר בכל המקומות של אביו ואמו בבית ובבית הכנסת, בין אם זה בראש השלחן ובין אם זה במקום קבוע אחר.
מחילת ההורים – הורים המוחלים ומסכימים לבנם לשבת במקומם, המחילה מועילה [ומבואר שמחילה מועילה גם לדיני מורא, ולא רק לדיני כיבוד] (והחזו"א כתב שאין ראוי למחול תמיד).
שכיבה על מיטת הוריו – מותרת.
ישיבה על כסא שניכר שהוא של הוריו – נראה שאסור לשבת בכסא שניכר שהוא מיוחד לאביו [כגון שהוא הכסא היחיד עם ידיות], אף אם הכסא לא נמצא במקומו הקבוע.
עמידה במקום הוריו – מותר לעמוד במקום בו הוריו יושבים, ונראה שמותר גם לעמוד על הכסא של אביו. אבל לעמוד במקום שהוריו רגילים לעמוד [כגון במקום שבו הם רגילים להתפלל שמו"ע], אסור.
לאחר פטירת האב – מותר לבנו לשבת על מקומו, ואף כבוד הוא לאביו שבנו יושב תחתיו במקומו.
וראה עוד בנדון זה, באזמרה לשמך גיליון 277.