אזמרה לשמך - אזמרה לשמך - הגאון רבי עמרם פריד שליט"א

יום שישי | כ"ו שבט תשפ"ו

פרשת משפטים
"אִם כֶּסֶף תַּלְוֶה אֶת עַמִּי אֶת הֶעָנִי עִמָּךְ לֹא תִהְיֶה לוֹ כְּנֹשֶׁה לֹא תְשִׂימוּן עָלָיו נֶשֶׁךְ"
כמה דינים מצויים בהלכות ריבית:
א. בהלוואת דולרים, צריך שיהיה ללווה דולר אחד בשעת ההלוואה.

טעם הדבר: שהרי דולר בזמנינו לא יוצא בהוצאה לשום דבר ונחשב כפירא, ולכן יש חשש ללוות דולרים בארץ ישראל אלא א"כ יש ללווה דולר אחד, וכמו שמבואר (סי' קסב ס"א) כדין הלוואת סאה בסאה, דבעינן יש לו אם לא יצא השער.
ב. כשמשלם על מוצר [כמקרר, תנור, ריהוט וכדומה] לפני קבלת הסחורה: אם יש למוכר את הסחורה ברשותו והלקוח מוכן לקבלה מותר, ואם לא – יש בזה הרבה פרטים וישאלו חכם. והאופנים שוודאי מותר הוא דמי קדימה עשר אחוז, או ע"י נתינת צ'ק דחוי לזמן קבלת הסחורה, או שיעשו תנאי שאם המחיר יעלה יוסיפו לו במחיר.
ג. לשלם לאולם שמחות או לקייטרינג לפני האירוע, או לשלם מראש לשכירות צימר בקיץ – אין הדבר פשוט להקל בזה.

טעם הדבר: דמי קדימה [כגון 10%-5% וכדו', כמבואר במהרש"ם במשפט שלום] מותר, אבל יותר מדמי קדימה – יש בזה חשש ריבית, דהוי פסיקה באין לו, והאולם לא נקרא יש לו כי הלקוח לא ייקח את האולם לפני החתונה, ויש מוצרים שלא יכולים להתקיים עד החתונה, ויל"ד בזה מדין יצא השער, וכן יל"ד בזה מדברי באה"ג וברכי יוסף (סי' קעג ס"ז) וחכמ"א (כלל קלט סי"ד) לעניין מוצרים שאין להם שער – לא בשעת נתינת המעות ולא בשעת קבלת הסחורה.
ד. להודות ולומר למי שפרט לו צ'ק "אני מאד מודה לך" – יש לדון לאסור, וכמו שאסור לומר למלווה "אני מאד מודה לך". ויש להסתפק האם מותר להודות למי שחתם בעבורו ערב קבלן.עי' שו"ע הרב (הל' ריבית ס"ט) ודרכ"ת (סי' קס ס"ק פז).
ה. לומר לחבירו "אם תחתום לי ערבות, אחתום אני לך". וכן אסור לאחֵר תשלום לחברת טלפון או חשמל, כיון שמכשיל אותם בקציצת ריבית. ואף אם יש להם היתר עיסקא, מ"מ אין זה מועיל אלא לעסקים אך לא לשימוש פרטי. וצריך לדעת שיש הרבה אופנים שהיתר עיסקא לא מועיל, כיוון שצריך להקנות את העסקים לנותן העיסקא, ולא כל דבר אפשר להקנות.
וכן בכל חוזה מכירת/שכירות דירה מצוי חששות של ריבית, ולכן צריך לכתוב בכל חוזה מכירה, שבכל תשלום יקנה חלק יחסי בנכס (עיין סי' קעד).