Skip to content
אזמרה לשמך  – הגאון רבי עמרם פריד שליט"א
  • שפות
    • English
    • Français
    • Español
    • Русский
    • magyar
  • גיליונות אזמרה לשמך
  • שלוחות
  • נוסחאות שטרות
  • מאמרים
  • הסכמות
  • שערי הכסף ההלכתיים
  • תרומה לבית ההוראה
  • צור קשר עם הנהלת האתר
  • Toggle website search
תפריט ניווט סגירה
  • שפות
    • English
    • Français
    • Español
    • Русский
    • magyar
  • גיליונות אזמרה לשמך
  • שלוחות
  • נוסחאות שטרות
  • מאמרים
  • הסכמות
  • שערי הכסף ההלכתיים
  • תרומה לבית ההוראה
  • צור קשר עם הנהלת האתר

אזמרה לשמך

גיליונות אזמרה לשמך שלוחות המוקלטות בקו בית ההוראה מאמרים הסכמות נוסחאות שטרות
שערי הכסף ההלכתיים מעודכנים בזמן אמת

הלכה יומית

הלכה יומית מפי הגאון רבי עמרם פריד שליט"א 

יום ראשון | א' סיון תשפ"ו

אופן הנחת העירוב, ומתי יש לאכלו:
   א. לכתחילה יש להניח את העירוב בערב יום טוב [לפני הדלקת נרות יו"ט]. את העירוב עושים על תבשיל שמלפתים בו את הפת, והמנהג הנפוץ הוא לעשותו על ביצה (פרטים נוספים באלו תבשילים אפשר לערב, התבארו באזמרה לשמך). לכתחילה יש לבשל את התבשיל בערב יו"ט, ולא לפני כן [אך אין זה מעכב]. מצוה מן המובחר לערב על תבשיל שהתבשל לשם העירוב [כלומר, שבשעת הבישול חשב שישתמש בחלק מהתבשילים לעירוב. פרטים נוספים בדין זה, התבארו באזמרה לשמך].


   ב. מי שאופה מיו"ט לשבת, צריך לעשות את העירוב גם על פת [לכתחילה על כביצה פת, ולכל הפחות כזית, והידור מצוה שיהיה פת שלמה]. אך מי שלא אופה מיו"ט לשבת, מספיק שיעשה עירוב על תבשיל בלבד [דהיינו ביצה, כפי שנתבאר]. ורבים נוהגים בכל אופן לעשות גם על פת.


   ג. אופן הנחת העירוב: מחזיק את העירוב בידו, ומברך בשם ומלכות "אשר קדשנו במצוותיו וציוונו על מצות עירוב", ולאחמ"כ אומר את נוסח העירוב. יודגש – לא בכל האופנים צריך לברך על העירוב, וכפי שיתבאר בהלכות הבאות.


   ד. נוסח העירוב המקובל [תחילה נאמר את הנוסח, ולאחמ"כ נבארו]: בהדין עירובא, יהא שרא לנא, לאפויי ולבשולי ולאטמוני ולאדלוקי שרגא ולמעבד כל צרכנא מיומא טבא לשבתא, לנא ולכל ישראל הדרים בעיר הזאת. ביאור הנוסח: בזה העירוב, יהיה מותר לנו, לאפות ולבשל ולהטמין, ולהדליק נר, ולעשות כל צרכינו מיום טוב לשבת, לנו ולכל ישראל הדרים בעיר זו.


   ה. העירוב מועיל לו ולבני ביתו, ואין צריך לזכותו להם או לאחרים, אלא די באמירת הברכה והנוסח הנ"ל. אמנם מארח המניח עירוב גם עבור אורחיו, צריך לזכותו להם על ידי אחר,וכפי שיתבאר בהלכות הבאות.


    ו. לכתחילה יש להקפיד שהעירוב תבשילין יהיה בתוך התחום שבו האדם יהיה בחג, ולכן הנוסע חוץ לעירו יעשה את העירוב תבשילין במקום שבו יהיה בחג, או שייקח את העירוב תבשילין איתו [ובדיעבד מועיל, אף אם לא לקחו עמו].


   ז. העירוב צריך להיות קיים עד לאחר שגומר לעשות את המלאכות לשבת, והדליק נרות שבת.


   ח. לכתחילה יש לאכול את העירוב בשבת [אך לא לפני]. מי שבדרך כלל מברך בסעודות שבת על שתי כיכרות ובוצע את שתיהן – יאכל את העירוב בליל שבת, אך מי שבוצע רק ככר אחת – ישתמש בעירוב כלחם משנה בסעודת הלילה והיום, ויאכלנו בסעודה שלישית.ת שו"ע הרב לומר גם "רצה והחליצנו" וגם "יעלה ויבוא".

  • שפות
    • English
    • Français
    • Español
    • Русский
    • magyar
  • גיליונות אזמרה לשמך
  • שלוחות
  • נוסחאות שטרות
  • מאמרים
  • הסכמות
  • שערי הכסף ההלכתיים
  • תרומה לבית ההוראה
  • צור קשר עם הנהלת האתר