אזמרה לשמך - הגאון רבי עמרם פריד שליט"א

יום שני | יז תשרי תשפ"ז

אכילה בסוכה:

אכילת פת דגן שיש בה יותר משיעור כביצה חייבת בסוכה. בני אשכנז יברכו 'לישב בסוכה' לאחר שבירכו 'המוציא' קודם האכילה, ובבני ספרד המנהג הנפוץ הוא לברך 'לישב בסוכה' בעמידה ואח"כ להתיישב ולברך 'המוציא'.

פת הבאה בכיסנין [עוגות וכדומה] דינה כדין פת, שאם אוכל ממנה יותר מכביצה חייב בסוכה. אך מאחר שהפוסקים נחלקו אם מברכים על כך 'לישב' או לא, לכן נכון שיברך 'לישב' לפני שמברך 'מזונות', ויתעכב בסוכה לאחר אכילתו. רבים מבני ספרד מברכים רק על שיעור של ד' ביצים.

תבשיל העשוי ממיני דגן [אטריות וכד'] – אם יש בו יותר מכביצה, נכון שלא לאוכלו מחוץ לסוכה [ובכל אופן אין לברך עליו 'לישב בסוכה'], ואם קובע עליו סעודה [כגון שאוכלו בחבורה, או שאוכל שיעור חשוב שרגילותו לקבוע סעודתו עליו] חייב בסוכה בברכה. ורבים מבני ספרד מברכים רק על שיעור של ד' ביצים.

יצוין שחוץ מהמאכלים דלעיל שברכתם המוציא או מזונות, אין שום מאכל שמברכים 'לישב בסוכה', אפי' אם הם מאכלים שאוכלים בסוכה, וכדלהלן בשלוחה הבאה.

בשר, דגים וגבינה [וכן אורז ותפוחי אדמה] – אם קבע עליהם סעודה נכון להחמיר לאוכלם בסוכה, אבל לא יברך 'לישב בסוכה'. ויש מהספרדים שמקילים בזה אפילו בקביעות.

פירות וירקות – מותרים חוץ לסוכה אפילו דרך קביעות, והמחמיר לאוכלם בסוכה הרי זה משובח.

שתיית יין – נחלקו הפוסקים, והמנהג שאין שותים רביעית יין אלא בסוכה, אבל אין מברכים עליו 'לישב בסוכה', ויש מהספרדים שמקילים בזה אפילו בקביעות.

שתיית בירה, קולה, קפה ותה – מותרת חוץ לסוכה אם אינו קובע עליהם, והמחמיר לשתות בסוכה הרי זה משובח. אך אם שותה בקביעות [דהיינו בחבורה או ששותה שתייה מרובה שלא לצימאון], יש לשתות בסוכה ללא ברכה.

שתיית מים – מותרת חוץ לסוכה אפילו דרך קביעות, והמחמיר לשתות מים בסוכה הרי זה משובח.