אזמרה לשמך - הגאון רבי עמרם פריד שליט"א

יום חמישי | כ"א אלול תשפ"ו

מדיני אמירת סליחות (חלק א):א. הפסוקים המודפסים בין סליחה לסליחה [מיד לאחר הי"ג מידות] הם עיקר הסליחות, ועליהם מבוססת הסליחה הבאה אחריהם, ולכן יש לומר פסוקים אלו ולא לדלגם. אך "כרחם אב על בנים וכו'" [המודפס לאחר פס' אלו] נוהגים לומר רק לאחר הי"ג מידות הראשון.
ב. את הוידוי שבסדר הסליחות – יש אומרים שלש פעמים (כמודפס), אבל המנהג הנפוץ הוא כמנהג הגר"א והאריז"ל לאומרו פעם אחת.
ג. "במוצאי מנוחה / שחר קמתי / באשמורת הבוקר / בזעקתם בעוד ליל / בעומדם לפניך בלילות" – יש המדקדקים לדלג מילים אלו בהתאם לשעת אמירתן משום דמיחזי כשיקרא, אולם מנהג העולם שלא לדלגם, ויש לבאר בטעמם משום שזה הולך על כלל הציבור.
ד. "מחי ומסי" הנאמרים בארמית בסליחות – אף שהציבור כבר סיים את אמירתם, כיוון שהציבור עדיין קיים [אף לאחר הקדיש] – מותר לאומרם, בשונה מי"ג מידות שהוא דבר שבקדושה וצריך שיאמרום עשרה יחד [ודי שיתחיל לאמרם עם הציבור]. אמנם יחיד המתפלל בביתו לא יאמר 'מחי ומסי' כלל.
ה. המאחר לסליחות – יכול לומר מתחילת הסליחות ויכול לומר מהיכן שהציבור אוחז, אך נכון יותר שיאמר עם הציבור היכן שהוא אוחז, ואח"כ יכול להשלים [ואף "אשרי" ישלים לאחמ"כ].
ו. אמירת הסליחות אינה חיוב גמור, אך היא מנהג שנהגו בו ישראל, ומוזכר בשו"ע (סי' תקפא ס"א), ויש להשתדל לנהוג כן אף שע"י כך לומד פחות. נשים שיש באפשרותן לומר סליחות, די שיאמרו בבית.
ז. כשיש בעל ברית והסליחות בלילה – אומרים תחנון כרגיל (כיון שאין זמן ברית בלילה). אך כשיש בעל ברית והסליחות ביום, או כשיש חתן בין שהסליחות ביום ובין בלילה – נחלקו האחרונים אם אומרים תחנון, ולהלכה נראה שאין לומר [ויש המקצרים ואומרים רק עד "להשם אלוקינו הרחמים והסליחות].