אזמרה לשמך - הגאון רבי עמרם פריד שליט"א

גיליונות אזמרה לשמך שלוחות המוקלטות בקו בית ההוראה מאמרים הסכמות נוסחאות שטרות

הלכה יומית מפי הגאון רבי עמרם פריד שליט"א

יום שישי | י"ח תמוז תשפ"ו

פרשת פנחס"אִישׁ כִּי יָמוּת וּבֵן אֵין לוֹ" (במדבר כז, ח)
צוואה על ידי עו"ד, וירושת בנותהאם כל צוואה שנעשית על ידי עו"ד, תקפה לפי ההלכה
כדי שאדם יוכל להקנות חלק בנכסיו גם לבנותיו שאינן יורשות מדין תורה (וכדלהלן), צריך לערוך צוואה שתהיה תקפה גם עפ"י דין תורה, ובה יקנה להן חלק בנכסים מדין מתנה.
[אולם עי' אחיעזר (ח"ג סי' לד באריכות, וע"ע ח"ד סי' סו) שדן האם יש תוקף לצוואות שלא נערכו עפ"י דין תורה, משום מצווה לקיים דברי המת, ומשום קנין סיטומתא.
אך למעשה אין בזה משום סיטומתא, כיון שהצוואה חלה רק לאחר המיתה, וגם קנין לא מועיל לאחר מיתה. וטעם נוסף מדוע אין בזה משום סיטומתא, משום שרבים מבתי הדין בזמננו לא מקבלים צוואות אלו. ואף משום מצווה לקיים דברי המת יש לפקפק, משום שאף שבערכאות יש תוקף לצוואה זו, לא ברור שבזה היא נחשבת כ"הושלש"].
וכדי שהצוואה תהיה תקפה גם עפ"י דין תורה, נצרכים הדברים הבאים:
על הקנין לחול עוד בחייו, כיון שמדין תורה ברגע שאדם נפטר, נכסיו עוברים מיד לבעלות היורשים, ואז כבר אינו יכול להקנות לבנות כלום. ולכן צריך להקנות "גוף מהיום ופירות לאחר מיתה", והאופן הנכון יותר הוא לכתוב בצוואה באופן שהקנין יחול שעה אחת קודם המיתה.
המוריש לילדיו חובות שחייבים לו אחרים – בחובות אלו לא מועיל קנין (עי' חו"מ סי' ר"ג ס"ט, וע"ע חו"מ סי' רנז ס"ז), וכן המוריש לילדיו כספים המופקדים בבנק [וכן בקופות חיסכון וכד'] – גם בכספים אלו לא מועיל קנין, משום שהם נחשבים "מלווה על פה", ובמלווה ע"פ מועיל רק קנין של "מעמד שלשתן", ובמלווה בשטר צריך כתיבה ומסירה (עי' חו"מ סי' סו). וכן יש כספים המגיעים רק לאחר כתיבת הצוואה, שגם בהם לא מועיל הקנין.
משום כך כותבים בצוואה נוסח של התחייבות כספית ע"י הודאה, דהיינו שהוא מודה שהוא חייב ליורשיו סכום כסף השווה לערך נכסיו שיהיו לו בשעת מותו, ובאופן זה ניתן להקנות ע"פ דין תורה את נכסיו לבניו ולבנותיו.
האם בנות יורשות
אדם שנפטר והשאיר בנים ובנות – לפי דיני התורה הקדושה, רק הבנים יורשים והבנות אינן יורשות [כאשר לא נערכה צוואה ע"פ דין תורה, כאמור לעיל].
מקור דין זה הוא מפרשת השבוע "אִישׁ כִּי יָמוּת וּבֵן אֵין לוֹ" (במדבר כז, ח. וכמבואר בגמ' ב"ב קי., ובשו"ע חו"מ סי' רעו).
להבדיל, החוק במדינות העולם מורה שגם בנות יורשות, ומכיון שכך אם הבנים רוצים לרשת לבדם [וכדין התורה], עליהם להחתים את הבנות על ויתור חלקן בירושה.
ויש לדון האם הבנות רשאיות לדרוש כסף על החתימה, או שכיון שע"פ הלכה הכסף מגיע לבנים, אזי יש כאן דין "השבת אבידה", והן תהיינה חייבות לחתום כדי שהבנים יקבלו את חלקם המגיע להם עפ"י דין.
ונחלקו האחרונים בנדון זה, והעיקר להלכה הוא שחובה עליהן לחתום – גם מדין השבת אבידה, וגם משום מידת סדום (עיין חו"מ סי' יב ס"ו).
ויש שדורשים עשרה אחוזים מסך הירושה, עבור חתימת הבנות, ודנו בזה האחרונים בהרחבה – עי' שו"ת שואל משיב (מהדורה תניינא ח"א סי' א, ח"ג סי' קי, מהדורה תליתאה ח"א סי' עח וסי' רסה), שו"ת הרי בשמים (ח"א סי' קכט, ח"ב סי' צט), שו"ת בית שלמה (או"ח סי' פה, יו"ד סי' עט, חו"מ סי' קט), מהרי"א הלוי (ח"ב סוף סי' א), שו"ת פני משה (ח"ב סי' טו), שו"ת דברי חיים (חו"מ ח"ב סי' ג), ספר חוקות חיים (להגר"ח פלאג'י סי' עג).