דיני גילוח הזקן והקפת הראש

גליון מס': 163 כז' ניסן תשפ"ב פרשת קדושים

תספורת במס' שלוש

שאלה: המסתפר במס' 3 בכל הראש, האם יש בזה חשש.

תשובה: אין בזה איסור תער, אף בפאות הראש, וברוב המכונות די במספר 2.

מקור: ראה בתשובה הבאה, ולמעשה רבים נהגו לגדל פאות [עיין דרכ"ת סי' קפ"א ס"ק ט"ז].

אורך פאות הראש [לעניין פאות הזקן ראה שאלה הבאה]

שאלה: מה אורך השיער שיש להשאיר בפאות הראש.

תשובה: יש להשאיר חמש מ''מ, והמקלים להשאיר מ''מ אחד - אין למחות בידם.

מקור הדין: כת''ס (יו''ד קפא) וביה''ל (סי' רנא).

בשו''ע (יו''ד סי' קפא ס"ג) כתב "אינו חייב אלא בתער (שיטת הרמב"ם) ויש אוסרים במספרים כעין תער (שיטת הרא"ש) ויש לחוש לדבריהם".

כתב הכת''ס בהגהות לשו''ע (שם ס"ט) וז''ל "ובאורך שיעור כל שערה כדי לכוף ראשו לעיקרו", וכן כתב בשו''ת רעק''א (מובא בחידושיו עמ"ס מכות כ.), וכן מדויק ממש''כ הרמב''ם (פ"ה מהלכות נזירות הי"א) וז''ל "נזיר שגלח שערה אחת לוקה בין בתער בין בזוג והוא שקצצה מעיקרה כעין תער וכן אם תלשה בידו לוקה, אחד המגלח ואחד המתגלח שנאמר תער לא יעבור על ראשו, ואם הניח ממנו כדי לכוף ראשה לעיקרה אינו לוקה שאין זה כעין תער" עכ''ל, ומבואר מדברי הרמב''ם שבכדי שלא ייחשב שהנזיר גילח במספריים כעין תער צריך שיניח שיעור כדי לכוף ראשו לעיקרו, ולכאורה ה''ה כאן.

שיעור לכוף ראשו לעיקרו - מחמירים שהוא 5 מ''מ (ברוב המכונות מספר 2 ובחלק מכונות מס' 3).

אך המקלים להשאיר מ"מ אחד (ובמכונת תספורת מספר 1) אין למחות בידם,  שכן נראה דעת כמה ראשונים, וכן נראה קצת בבה"ל (סימן רנ"א) שדי בקצת מן הקצת, והטעם בזה שהרי נחלקו התנאים (בגמ' נדה נב:) מהו שיעור אורך השערות, האם כדי לכוף את השערה או כדי לקרוץ בציפורן [שהוא שיעור קטן יותר], ומספק מחמירים כהשיעור הגדול כדי לכוף, אבל לגבי פאת הראש שהאיסור להקיף פאת הראש הוא דווקא בתער ולפי שיטת הרמב''ם (הובא ביו"ד קפא ס"ג) שמותר לגלח במספריים כעין תער, ודאי שלא צריך להשאיר באורך כדי לכוף, ורק לפי שיטת הרא''ש (יו"ד שם) שאסור להקיף פאת הראש במספריים כעין תער, יש צד לומר שצריך להשאיר כדי לכוף, ולכן הבאור הלכה פסק שבפאת הראש מספיק להשאיר פאות באורך שערות כל דהו, ורק לגבי נזירות פסק הרמב''ם שצריך שיעור כדי לכוף.

גדר השחתת פאות הזקן, ואורך השיער

שאלה: מה גדר השחתת השערות של פאות הזקן שנאסר במכונת גילוח [שהרי בפאות הזקן הותר אף מספריים כעין תער, ועל כן יש לברר מה אורך השערה שצריך להשאיר בכדי שלא ישחית].

תשובה: די בשיער כל שהוא, אך צריך שהשיער יהא ניכר גם בראיה וגם במישוש.

מקור: נזיר לט, וברא"ש שם.

אורך ה'פאתים'

שאלה: עד איפה יש להשאיר 'פאתים' [כלומר, כפי שנתבאר לעיל יש הבדל בין אורך פאות הראש לאורך פאות הזקן, ומעתה יש לברר עד היכן שיעור פאות הראש, שהן גבול הפאות למטה].

תשובה: יש בזה שלש דעות: י''א עד העצם, י''א עד החלק הרך של האוזן, וי''א עד סוף האוזן ממש, והעיקר להלכה שהוא עד החלק הרך של האוזן, ויש מהדרין עד סוף האוזן ממש.

מקור: יו''ד (סי' קפא ס"ט), ומקורו מהריב''ן (מכות כ.) והר''י מלוניל (שם), שו''ת אמרי יושר ח''ב (סי' קפג אות ב).

ועי' שו''ת ארץ צבי (ח''א סי' ג) שהוא למטה קצת מאמצע האוזן, ודבריו צ"ע שכן הוא דעת הראב''ד והתוס' שאנץ על הספרא בפרשת קדושים, ובמאירי מכות (שם), אך לא נפסק כן להלכה בשו"ע יו"ד (שם) [ושיטת הריטב''א שם שעד תחילת האוזן היא שיטת יחידה].

ויש ללמד זכות על מה שרבים מקלים עד העצם כהארץ צבי הנ"ל, מכיוון שאף במספריים כעין תער כתב השו"ע (סי' קפ"א ס"ג, הובא לעיל) "ויש לחוש לדבריהם", ומבואר שמעיקר הדין במספריים כעין תער מותר, ובצירוף שיטת הרמב"ם שאם נשאר ארבעים שערות מותר להקיף, ובצירוף שיטות הראשונים הנ"ל שפאות הראש הן עד העצם, אך לא נראה כן להלכה בשו"ע יו"ד שם.

גילוח עם משחה

שאלה: האם מותר לגלח את פאות הראש והזקן עם משחה.

תשובה: פאות הראש אסור, ופאות הזקן מותר.

מקור: לעניין פאות הזקן - מבואר בשו''ת חיים שאל (סי' נב) ובשו"ת נוב"ת (יו"ד סי' פ"א) שמשחת גילוח מותרת כמו מלקט ורהטני (מכות כא.), וכמו כן מותר לתלוש שערות מהזקן, ונראה שה"ה לשעווה, לקרני לייזר ולפינצטה, אך יש לדון בהם מצד 'לא ילבש' שדרך נשים להסיר שערן בזה, אך אם גברים רבים כשרים משתמשים בזה בפאות הזקן, אין לאסור (ותלוי במציאות).

ולעניין פאות הראש - עיין שו''ע יו''ד (סי' קפא ס"ג) שיש לחוש להחמיר במספריים כעין תער וה"ה במלקט ורהטני ושעווה ולייזר, וגם לשיטה הראשונה שמספריים כעין תער מותר, מלקט ורהטני אסור (תוס' שבועות ב:, תור"פ מכות כ, ועיין ריטב"א מכות כא, ושער המלך פי"ב הל' ע"ז).

תלישת שערות ביד, וסירוק

שאלה: האם מותר לתלוש שערות מפאות הראש ביד, ואם אסור האם מותר לסרק את פאות הראש.

תשובה: נחלקו הפוסקים בזה ולמעשה נהגו להקל לגבי סירוק פאות הראש.

מקור: איתא בתוספתא מכות (פ"ד ה"ד) "יש תולש שתי שערות עובר משום ארבעה דברים וכו', ומשום מקיף", והו''ד בב''י (סי' קפא). במנח''ח (מצוה רנ"א) כתב שמוכח מדברי התוספתא שאסור לתלוש את שיער הפאות ביד משום לאו של הקפת הראש, וכן כתב רע''א (בגליון הש''ס בשבועות ב:) שכיון שכתבו התוס' שם שהקפת הראש הוא אף במספריים א''כ ה''ה שיש לאסור במלקט ורהטני וא''כ אסור לסרוק פאות הראש, אבל בשו''ת חת''ס (יו"ד סי' קלט) כתב שמותר לתלוש ביד שערות מפאת הראש, ומש''כ בתוספתא, הוא לאו דווקא ואיירי בציור שמגלח ב' שערות, ובדרכי תשובה (סי' קפא סק''ד) הביא בזה מח' הפוסקים לדינא.

וכיסוד דברי החת''ס, כן כתב בערוך לנר מכות (דף כ. ד''ה או ברהיטני חייב), בעניין תלישת שערות הראש מעיקרן ביד, וכתב שהדבר תלוי בשתי הדעות בשו''ע (סימן קפ"א ס"ג) לגבי מספריים כעין תער בפאות הראש, ולדעה השנייה [דעת הרא''ש] יש לאסור.

ארבעים שערות בפאת הראש

שאלה: המשאיר ארבעים שערות בפאת הראש, האם יכול לגלח את שאר שערות הראש

תשובה: אסור

מקור: שו''ע (יו''ד סי' קפא ס"ג וט').

ברמב''ם (הל' עבודה זרה פי"ב ה"ו) כתב שאם משאיר ארבעים שערות בפאת הראש מותר לגלח את שאר שערות הראש, אבל בסמ''ג כתב לאסור לגלח בתער או במספריים כעין תער אפילו ב' שערות ועובר על לאו מן התורה, ובב''י (סי' קפא) כתב שאין הכרעה במחלוקת הראשונים וספק דאורייתא לחומרא, וכן כתב בשו''ע (סי' קפא ס''ג וט') שאסור.

תער מאחורי האוזן

שאלה: האם מותר להוריד בתער את השערות שמאחורי האוזן למעלה בעיגול, כי מצוי שהספרים מעגלים בסכין.

תשובה: אסור, אבל כלפי מטה מאחורי האוזן מותר.

מקור: יו''ד (סי' קפא).

גילוח הגרון

 שאלה: האם מותר לגלח בתער/מכונת גילוח לא כשרה, בגרון מתחת לזקן.

תשובה: המקל בזה יש לו על מה לסמוך [ובפרט שבזמננו רבים עושים כן].

מקור: הרמ"א (יו"ד סי' קפא ומקורו מהב"י) כתב לאסור, ויש בזה ג' טעמים: א) משום שהוא אחד מפאות הזקן (רא"ש מכות פ"ג ס"ב), אך הב"י והגר"א דנו שלהלכה אין חוששים לשיטה זו. ב) מחשש שע"י הגילוח מתחת לגרון יימשך העור של פאת הזקן (הגהות ר"פ על הסמ"ק מצוה ע'). ג) משום לא ילבש (רבינו יונה באגרת התשובה). והגר"א מתיר.

גילוח השפם

שאלה: האם מותר לגלח השפם עם סכין/תער או מכונת גילוח לא כשרה.

תשובה: בצדדי השפם אסור אבל באמצעו מותר, ולמעשה אין לגלח את השפם במכונת גילוח לא כשרה, משום שאף אדם לא מגלח את אמצע השפם ומשאיר שיער בצדדי השפם.

מקור: שו''ע יו"ד (סי' קפ"א סי"א) לחשוש לשיטת ר"ח ששם חשיב פאה.

הקפדות בגילוח עם משחה

שאלה: על מה יש להקפיד כשמגלחים עם משחה.

תשובה: יש להיזהר מאוד שזה יהיה רק בפאות הזקן ולא בפאות הראש, כיון שאסור לגלח פאת הראש בסם.

כמו כן, כאשר מוריד את המשחה אסור להוריד עם כרטיס חד שיכול לחתוך מאכלים קשים שאז נחשב שמגלח את השערות בסכין חד [שהרי האיסור לגלח בתער לא נאמר דווקא על סכין ברזל אלא על כל דבר חד].

גילוח במכונות המשחיתות

שאלה: האם מותר לגלח במכונות גילוח שמשחיתות לגמרי את השערות אך פעולת החיתוך היא כמספריים.

תשובה: אסור.

מקור: ריב''ן (מכות כא' ד''ה לא), נימוק''י על הרי''ף (שם), הר''י מלוני''ל (שם), תוס' נזיר (מ: ד"ה דתניא) חת''ס או''ח (קנד'), נובי''ת (יו''ד פא').

בכל המקורות הנ"ל מבואר שההיתר במספריים כעין תער בפאות הזקן הוא משום שנשאר קצת ואינו משחית בשורשו, אבל אם משחית לגמרי אסור.

ורוב מכונות הגילוח שנבדקו על ידינו משחיתים לגמרי את השיער. ואף שנראה שנשאר זיפים, לאחר בדיקה מדוקדקת על גויים רבים [ע"י סימון מקומות מסוימים בלחיים שהם עדינים יותר] רואים שיש שערות שנעקרו לגמרי.

ופעמים רבות החיתוך נעשה לא בצורת מספריים, אלא בתלישה ע''י הסכינים שלהב החיתוך נוגע בעור ע''י הדחקות העור, שאז אין שום צד להתיר.