זיווג שני האמור להלן הוא בין בגרוש/ה ובין באלמנ/ה [אא"כ מצויין אחרת].
הדינים דלהלן אמורים באופן שגם החתן וגם הכלה נישאים בזיווג שני בלבד. אם זהו זיווג ראשון לאחד מהם – ישאלו חכם כיצד דינם.
מסיבת תנאים
יש הנוהגים שאין עושים שטר תנאים בגמר השידוכין אלא קנין בלבד[1], אך הרוצה לעשות תנאים עושה[2].
אין נוהגים לשבור צלחות באירוסי זיווג שני.
שבת אופרוף
אין חובה לתת לחתן עלייה בשבת שלפני החתונה, אבל טוב לתת להעלותו[3], ואין זורקים סוכריות בעלייתו[4].
אין צריך לעשות קידוש.
יום החופה
החתן והכלה צמים ביום חופתם, ויאמרו וידוי במנחה[5].
החתן והכלה צריכים שמירה משעת החופה למשך ג' ימים[6].
זמני החופה וסעודת הנישואין, והשבע ברכות
אף שכתב השו"ע שמנהג חכמים לקבוע החתונה ביום חמישי בשבוע, למעשה לא מקפידים לנהוג כן[7].
מכיוון שמברכים שבע ברכות בחופה, ובסעודה הראשונה של היום הראשון (-יום החופה) בלבד[8], על כן יש להקפיד שהחופה וסעודת הנישואין יהיו באותו זמן (או באותו יום או באותו לילה), ולכן הרוצים שסעודת הנישואין תהא בלילה, יקפידו לכתחילה שהחופה תהא לאחר צאת הכוכבים.
אם יעשו את החופה ביום והסעודה תהיה בלילה לאחמ"כ, לא יברכו שבע ברכות, כיון שהחופה והסעודה בשני ימים נפרדים.
הכנות לחופה
ילדי החתן והכלה לא ישתתפו בחופת הוריהם[9], אך בסעודה יכולים להשתתף.
הכלה לובשת טול דק ולא טול עם כמה שכבות כמו בתולה, כדי לעשות היכר[10]. אך צריך שיהיו עיניה מכוסות בשעת הקידושין[11], והחתן לא יפרוש עליה הכיסוי אלא הנשים יפרשו עליה[12].
יש שמביאים שושבינים, והשושבינים מחזיקים נרות בידיהם[13] ויש שאינם מביאים[14]. אין מדקדקים שהשושבינים יהיו דווקא זוג שנשאו בזיווג ראשון[15].
החופה
עושים חופה בתוך הבית ולא תחת כיפת השמיים[16], אך אין קפידא בכך[17].
החתן לובש קיטל[18] והכלה לובשת בגד לבן [אך לא שמלת כלה].
אין זורקים סוכריות על החתן והכלה בדרכם לחופה[19].
הכלה מסובבת את החתן שלש הקפות (ולא שבע), אך אם רוצים לעשות שבע אפשר.
ידקדקו שנוסח הכתובה יהא נכון (כגון במילים 'בתולתא', בסכום הכתובה, 'מדאורייתא', 'מבי אבוה', מהר בתוליכי'), וכן ראוי שהעדים ידעו מה ההתחייבות בכתובה.
קוראים את הכתובה במעמד החופה כמו בבתולה[20].
יחוד
בגמר החופה החתן והכלה מתייחדים כרגיל.
יש להשתדל מאד שהאישה תהיה טהורה בשעת הנישואין [מכיוון שבזיווג שני בעינן ייחוד הראוי לביאה, דאין חופה קונה בגרושה ואלמנה[21]].
מצוה טאנץ (לנוהגים כן)
הנוהגים לעשות מצוה טאנץ, יכולים לעשות כרגיל, ויש שנהגו שלא לעשות[22].
ג' ימי השמחה
מצות שמחת החתן עם הכלה נוהגת ג' ימים בלבד[23], ולכך בג' ימים שאחר החתונה, אף שאין מברכים שבע ברכות, המזמן יאמר 'דוי הסר' ו'שהשמחה במעונו'[24].
לא אומרים תחנון בג' ימי השמחה שאחר החתונה, ואם החופה קודם השקיעה, לא יאמרו אף ביום החופה[25].
אין חיוב להעלותו לתורה בשבת שלאחר החתונה, אך טוב להעלותו[26].
יחוד ראשון בשבת ויו"ט
אם הפעם הראשונה שהם מתייחדים יחוד הראוי לביאה הוא בליל שבת ויו"ט, ידחו היחוד, מפני שהיחוד הוא הקנין[27].
בעילת מצוה באלמנה
הנושא אלמנה יערוך 'תיקון אלמנה' שחיבר הרש"ש, ועכ"פ ילמד ביום חופה פרק משניות לע"נ הבעל הראשון, ויאמר קדיש דרבנן.
אין לבעול אלמנה בעילה ראשונה בליל שבת [אם טרם התייחד עמה יחוד הראוי לביאה יש בזה משום קנין, וכדלעיל, ואף אם כבר התייחד עמה קודם שבת, לא יבעלנה בעילה ראשונה בליל שבת מפני הסכנה[28]].
יש שאין עושים זיווג בלילה הראשון של הנישואין אף בימות החול[29], ויש מקלין בימות החול[30], אך אם עושים תיקון אלמנה שחיבר הרש"ש, יש להקל.
בעילת מצוה בזיווג שני (כשאינה אלמנה)
יש מחמירים שלא לעשות את הזיווג בלילה הראשון של הנישואין אף אם האשה גרושה[31], אך להלכה יש להקל[32].
דם בתולים
אינה נאסרת לאחר הבעילה הראשונה אם היא כבר בעולה מבעלה הקודם[33].
בדיקת רמ"ת
אין צורך לעשות ג' בדיקות בג' בעילות ראשונות [שאינה רמ"ת], אם כבר נעשה כן בבעל הראשון[34].
שנה ראשונה
מצוות 'ושמח את אשתו' נוהגת כל שנה ראשונה[35].
[1] שו"ת אמרי יושר ח"ב סי' רג, שו"ת מהר"ש ענגיל ח"ה סי' נג
[2] עפ"י ערך ש"י יו"ד סוף סי' קצב, ומנהג החת"ס
[3] ביה"ל סי' קלו
[4] שולחן העזר ח"ב דף יד ע"א ס"ק ה
[5] משנ"ב סי' תקעג ס"ק ח
[6] עפ"י ברכות נד,: רמ"א אבה"ע סי' סד סע' א, משנ"ב סי' רלט
[7] עפ"י כתובות ה ע"א, שו"ע אבה"ע סי' סד סע' ג, ח"מ שם
[8] שו"ע אבה"ע סי' סב סע' ו, ב"ש שם
[9] הגהות החוות יאיר על מנהגי וורמיזא סי' רלה
[10] עפ"י רמ"א סי' נה סע' א, שו"ע סי' סד סע' ה
[11] רמ"א סי' לא סע' ב, שולחן העזר סי' ז ס"ק ה, סי' ח ס"ק כח
[12] עפ"י כתובות טו:
[13] שולחן העזר סי' ז ס"ק א
[14] ערוך השולחן סי' נה סע' כד
[15] שולחן העזר שם
[16] פתחי תשובה סי' סב ס"ק א
[17] שו"ת חת"ס אבה"ע סי' צח
[18] שולחן העזר ח"ב, הערות בסוף הספר דף קלו ע"א
[19] דרכ"ת יו"ד קעט ס"ק טו, שולחן העזר ח"ב דף יד ע"א ס"ק ה
[20] שולחן העזר ח"ב דף מה ע"ב לעניין מחזיר גרושתו
[21] אבהע"ז סי' סד סע' ה
[22] עי' כתובות טז: וסוטה יב.
[23] שו"ע סי' סד סע' ב
[24] שו"ע אבה"ע סי' סב סע' יג
[25] משנ"ב סי' קלא ס"ק כו
[26] שער אפרים שער ב סע' ו
[27] שו"ע או"ח סי' שלט סע' ה, משנ"ב ס"ק לב, וכן בשו"ע אבה"ע סי' סד סע' ה, רמ"א יו"ד סי' קצז סע' ב
[28] מג"א סי' שלט ס"ק יא בשם מהרי"ל
[29] שו"ת מהרש"ם ח"ב סי' קמא
[30] עי' שו"ת טוב טעם ודעת ח"ב סי' רסד
[31] פתחא זוטא יו"ד סי' קצב מהד"ת סע' ד עפ"י הספר עבודת ישראל
[32] שו"ת מהרש"ם ח"ג סי' שלג, שולחן העזר ח"ב סי' י ס"ק י
[33] עפ"י המבואר ביו"ד ריש סי' קצג, ובלחם ושמלה שם
[34] עפ"י המבואר ביו"ד סי' קפו
[35] סוטה מד ע"א, חינוך מצוה תקפב