שאלה: האם מותר לתת לילד לשחק בכלי שמלאכתו לאיסור.
תשובה: מותר, כי המשחק בכלי נחשב צורך גופו. ולכן אף המדבקות שדינן ככלי שמלאכתו לאיסור (ראה בגיליון הקודם), מותר לילד לשחק בהן, משום שנחשב טלטול לצורך גופו.
מקור: מבואר בתוספתא (שבת פי"ד הט"ו) שמותר לתת לילד לשחק בכלי שמלאכתו לאיסור, וכן מבואר בתוס' (עירובין סט. ד"ה כיון) שטלטול לצורך הנאת התינוק חשיב טלטול לצורך גופו. וראה עוד בדברי התוס' והרשב"א שהובאו להלן.
שאלה: האם מותר לטלטל פלאפון בשבת כדי להיות זמין לענות לחולה שיש בו סכנה שיתקשר אליו [וכגון אמא שרוצה לצאת מביתה, ויודעת שבתה אמורה ללדת בימים הקרובים, והבת זקוקה לה מבחינה רפואית בלידה, או שאשתו אמורה ללדת והבעל רוצה ללכת לבית הכנסת], האם צורך זה מוגדר כצורך גופו?
תשובה: פלאפון רגיל חשיב כלי שמלאכתו לאיסור, ומותר לטלטלו לצורך זה, דחשיב צורך גופו. אך למעשה יש לעשות שאלת חכם, משום שיש בזה זילותא דשבתא, ויתבאר בס"ד בגיליון הבא.
אמנם פלאפון עם מסך מגע שעלול להישבר, ומקפידים שלא ישחקו בו ילדים קטנים, ייתכן שדינו כמוקצה מחמת חסרון כיס, ויתבאר בס"ד בגיליונות הבאים.
שאלה: האם מותר לתת כלי שמלאכתו לאיסור במתנה בשבת.
תשובה: מותר [באופן שאין איסור מצד נתינת מתנה בשבת, וכגון שנותן לצורך מצוה, או שנותן דבר הנצרך לשבת עצמה, או שמזכה את המתנה מערב שבת, או שנותן בשבת בתורת שאילה ובמוצ"ש יאמר לשואל שיזכה בזה (ראה אזמרה לשמך גליון 81)].
מקור: מבואר בתוס' (שבת ס. ד"ה לא) שלצורך שמחת יו"ט חשיב לצורך גופו, והרשב"א (ביצה טו. ד"ה מותר) כתב "לצורך גופו, שחברו שמח ונהנה בדבר".
והרעק"א (בהגהותיו, סי' שו ס"ק ה) התיר עפ"י דברי התוס' לשלוח לחתן בשבת נרות כסף לדורון דרשה, משום ששמחת החתן נחשבת צורך גופו, ואין לחלק בין מתנה לשמחת חתן ומתנה לשמחת יו"ט לבין מתנה לשאר אדם.
שאלה: האם מותר לטלטל אקדח בשבת?
תשובה: יש בזה פרטים רבים, ויש לעשות שאלת חכם בכל מקרה לגופו.
מקור: יש להסתפק האם כיון שנועד להרתעה דינו ככלי שמלאכתו להיתר, או שמא אין זו סיבה מספקת, וחשיב כלי שמלאכתו לאיסור. ומ"מ אף אם הוא כלי שמלאכתו לאיסור, מותר לטלטלו, כיון שההרתעה נחשבת 'צורך גופו'. אמנם לעיתים יש לדונו כמוקצה מחמת חסרון כיס. ויעשה שאלת חכם בכל מקרה, וכנ"ל.
נדונים בכלי שמלאכתו לאיסור ולהיתר
הגדרת כלי שמלאכתו לאיסור, הוא כלי שמשתמשים בו למלאכת איסור, ולפעמים בדרך מקרה משתמשים בו גם שימושי היתר. מותר לטלטל כלי זה לצורך גופו ומקומו בלבד.
כלי שמלאכתו להיתר מותר לטלטלו לכל צורך שהוא.
שאלה: יש לדון כיצד מוגדר כלי שרוב שימושו לאיסור, אבל משתמשים בו פעמים רבות [ולא רק בדרך מקרה] להיתר, האם הוא מוגדר כלי שמלאכתו לאיסור או להיתר.
תשובה: יש להחמיר בזה שדינו ככלי שמלאכתו לאיסור.
מקור: כן דעת הפמ"ג, והובאה להלכה במשנ"ב (סי' שח ס"ק י, וס"ק כ). ועי' בבה"ל (שם ס"ג ד"ה קרדום לחתוך) שפקפק בזה, שמא מאחר ומשתמשים בו פעמים רבות להיתר, נחשב ככלי שמלאכתו להיתר.
עיקר מלאכתו לאיסור
שאלה: אדם שרוב שימושו בפלאפון הוא לשעון מעורר האם הפלאפון נחשב כלי שמלאכתו להיתר.
תשובה: נחשב כלי שמלאכתו לאיסור.
מקור: אף באופן שרוב השימוש הפלאפון הוא לשעון מעורר כיוון שעיקרו של הפלאפון נועד ונוצר לשימוש אסור נחשב כלי שמלאכתו לאיסור אף אם רוב השימוש הוא להיתר.
עט שיש בו ברכת המזון
שאלה: האם עט שיש בו ברכת המזון נחשב כלי שמלאכתו לאיסור או כלי שמלאכתו להיתר.
תשובה: נחשב כלי שמלאכתו לאיסור
מקור: כיוון שיש בכלי שני שימושים שונים, השימוש של האיסור נחשב תמיד כלי שמלאכתו לאיסור ואף שיש בו חלק אחר שמשמש להיתר.
כלי שמלאכתו לאיסור שאין לו מלאכת היתר
שאלה: כלי שמלאכתו לאיסור שאין בו שימושי היתר כלל, האם דינו כשאר כלים שמלאכתם לאיסור ומותר לטלטלו לצורך מקומו, או שמא דינו כמוקצה מחמת גופו.
תשובה: לכתחילה יש להחמיר לדונו כמוקצה מחמת גופו, אך בשעת הדחק יש להקל לדונו ככלי שמלאכתו לאיסור.
מקור: נחלקו בזה הראשונים (שבת קנד:) - דעת בעל המאור שכיון שאין שימוש בגופו נחשב כמוקצה מחמת גופו, ואסור לטלטלו אף לצורך מקומו. אך דעת הרשב"א והריטב"א שדינו ככלי שמלאכתו לאיסור, ומותר לטלטלו לצורך מקומו (עי' רעק"א שבת מז, תהלה לדוד סי' רסו ח, וחזו"א סי' מד ס"ק יג).
והנה מצינו דעת המג"א (סי' שח ס"ק יח, הובאה במשנ"ב (סי' שח ס"ק לד)) דדין נרות שעווה כדין כלי שמלאכתו לאיסור, ואף שאין בהם שימוש היתר כלל, ומבואר שדעתו כדעת הרשב"א והריטב"א הנ"ל. ואמנם הביא המשנ"ב (שם) את דעת המור וקציעה האוסר לטלטל נרות שעווה, וסובר שדינם כמוקצה מחמת גופו, ואינם כלי כלל.
ויש לבאר את מח' המג"א והמור וקציעה בב' אופנים:
אפשר לומר שהם חולקים במח' הראשונים דלעיל, האם כלי שמלאכתו לאיסור שאין לו מלאכת היתר נחשב כלי שמלאכתו לאיסור או מוקצה מחמת גופו. והמשנ"ב הביא את ב' הדיעות ולא הכריע. אמנם בשעה"צ (סי' רעט ס"ק ד, וס"ק טז) הביא רק את דעת המג"א.
אך אפשר לומר שאף המור וקציעה מודה להמג"א דכלי שמלאכתו לאיסור שאין לו מלאכת היתר נחשב כלי שמלאכתו לאיסור, והטעם שנרות שעווה נחשבים מוקצה מחמת גופו, הוא משום שזהו דבר המתכלה, ולכן אין לו שם כלי, והוי מוקצה מחמת גופו, וכפי שיתבאר בדוגמאות דלקמן.
שאלה: האם עצים הם מוקצה מחמת גופו או כלי שמלאכתו לאיסור.
תשובה: כיון שהעצים מתכלים, אין עליהם שם כלי, ודינם כמוקצה מחמת גופו (עי' שבת קכד, משנ"ב שם).
סבון, משחת נעלים ואבקת כביסה
שאלה: כיצד מוגדרים בהלכות מוקצה - סבון, משחת נעלים ואבקת כביסה.
תשובה: כיון שמתכלים בשימושם דינם כמוקצה מחמת גופו.
נרות שעווה
שאלה: מה דינם של נרות שעווה שלא דלקו בערב שבת.
תשובה: לכתחילה אין לטלטלם אף לצורך גופו ומקומו וכנ"ל בכלי שמלאכתו לאיסור שאין לו מלאכת היתר.
ולעיל הובאה מח' המג"א והמור וקציעה בענין זה, ולפי המבואר לעיל שדבר שמתכלה אין עליו שם כלי כלל והוא מוקצה מחמת גופו, צ"ב דעת המג"א כיצד החשיב נר שעווה המתכלה כדין כלי שמלאכתו לאיסור.
טלטול גפרור
שאלה: האם מותר לטלטל גפרור לצורך גופו ומקומו?
תשובה: אין לטלטלו, בין אם כבר הדליקו אותו ובין אם לא.
מקור: לכאו' הוי גפרור הוא כלי שמלאכתו לאיסור שאין לו שימוש היתר. אמנם יש לדון האם כיוון ששימושו הוא חד פעמי אין עליו שם כלי [-מתכלה], או שמא כיון שעצם הגפרור נשאר אין עליו שם כלי. אך נראה שכיון שאין בו כל שימוש שהוא לאחר שהדליקו בו, אין עליו שם כלי.
דוגמאות לכלי שמלאכתו לאיסור שאין בו מלאכת היתר
משאבת חלב, מחק, בלנדר ומיקסר, חותמת, מחשב, מקלדת ועכבר, מקדחה, רמקול שלא שווה הרבה כסף, בורג, מסור.
כלים המשמשים את האיסור
שאלה: האם כלי שמלאכתו לאיסור הוא רק דבר שעושים איתו מלאכת איסור כגון פטיש, מחט, עט וכדו', או אף דברים שרק מניחים בהם את האיסור כגון ארנק [שהיה ריק מערב שבת], פמוטות, ארגז כלי עבודה [ריק מערב שבת] וכדו' נחשבים כלים שמלאכתם לאיסור, כיון שהם משמשים את האיסור.
תשובה: נחשבים כלי שמלאכתו לאיסור.
מקור: בנדון זה נחלקו הראשונים - דעת הרמב"ן והרשב"א (שבת קכב:) שפמוט או כוסית של נר שלא הדליקו בו בערב שבת נחשבים כלי שמלאכתו להיתר, כיון שאין עושים בהם את האיסור אלא הם רק משמשים את האיסור. והובאה שיטתם בהגהות רע"א (סי' רעט על המג"א סק"ט, סי' שי על מג"א סק"ה).
אמנם דעת התוס' (שם ד"ה רחת) שנחשבים כלי שמלאכתו לאיסור.והובאה שיטתם במג"א (סי' רעט סקי"ב), ובביאור הגר"א (כמבואר בשעה"צ שם סקט"ז), ובשו"ע הרב (שם ס"א וס"ז), וכן פסק להלכה המשנ"ב (שם ס"ק יט) שנחשב כלי שמלאכתו לאיסור [ועי' תוספת שבת ובית מאיר (סי' שי) מש"כ בזה].
ולכן קרש גיהוץ, וכן מדף המיועד להניח עליו מחשב, וכן שולחן מחשב, דינם ככלי שמלאכתו לאיסור.
והנה הכלים שמלאכתם לאיסור שמצינו בגמ' (שבת קכב:) ובשו"ע (סי' שח ס"ג) הם רק כלים המשמשים ממש למלאכת איסור, וכגון פטיש מחט.
ויש לדון בכלים שלא עושים איתם מלאכת איסור, אך הדרך היחידה להפעילם היא ע"י איסור, וכגון מאוורר, תנור וכלי חשמל אחרים - האם גם הם נחשבים כלי שמלאכתו לאיסור, או שמא כיון שאין משמשים לאיסור לא חשיבי כלים שמלאכתם לאיסור. ונראה להחמיר שנחשבים כלי שמלאכתו לאיסור, וכמו שנתבאר בגיליון הקודם.
ספר טלפונים
שאלה: האם מותר לטלטל ספר טלפונים?
תשובה: מותר רק אם הוא צריך כתובת מסוימת של אדם וכדומה.
מקור: יש להסתפק האם דינו כדין כלי שמלאכתו לאיסור או כלי שמלאכתו להיתר. והנה לדעת הרמב"ן והרשב"א הסוברים שדבר שמחזיק את האיסור ולא משתמשים בו לאיסור אינו נחשב כלי שמלאכתו לאיסור, נראה שכל שכן בנדון דידן שלא נחשב כלי שמלאכתו לאיסור.
אך יש להסתפק לדעת התוס' שנפסקה במשנ"ב שכלים המשמשים את האיסור נחשבים ככלים שמלאכתם לאיסור, האם גם ספר טלפונים ייחשב כן, או שמא יש לחלק ולומר שדווקא דבר המחזיק את האיסור ממש נחשב כלי שמלאכתו לאיסור, משא"כ ספר טלפונים המיועד רק לתת מידע כיצד לעשות את האיסור [- להתקשר], ויש להוסיף שההשתמשות בספר טלפונים היא לפני שעושה את האיסור, שמא זה לא חשיב כלי שמלאכתו לאיסור.
אמנם, זה גם נחשב שטרי הדיוטות כיוון שזה לא דברי תורה וכל דבר שאינו ד"ת הריהו שטרי הדיוטות (סי' שז). אך אם רוצה לראות בו איזה כתובת או איזה גמ"ח, מותר, וכדין עיון בשטרי הדיוטות לצורך הגוף המותר (עיין תוס' שבת קטז ובשו"ע סי' שז, פמ"ג שם א"א ס"ק יט).
ונראה ששטרי הדיוטות באופן שאין בהם שום שימוש בשבת, דינם כמוקצה מחמת גופו. אך אם יש בהם גם תשמיש המותר בשבת, וכגון ספר טלפונים המשמש גם למידע אודות כתובות וגמחי"ם וכד', הרי הם כלי שמלאכתו לאיסור, ומותר לעיין בהם לצורך זה, דחשיב טלטול לצורך גופו.