הסכם שותפות בין יהודי לגוי – דוגמא - אזמרה לשמך

הסכם שותפות בין יהודי לגוי – דוגמא

ניתן לערוך שינויים לפי הנצרך

הלכה יומית מפי הגאון רבי עמרם פריד שליט"א

יום שישי | כה' תשרי תשפ"ו

פרשת בראשיתראיית נר ההבדלה מרחוק ומקרוב:
"וירא אלקים את האור כי טוב ויבדל אלקים בין האור ובין החשך" (ברשית א, ד)
ובמדרש תנחומא (פרשת ויגש, סימן ו): ילמדנו רבנו, אימתי מברכין על הנר במוצאי שבת, כך שנו רבותינו, אין מברכין על הנר עד שיאותו לאורו. ומנין למדו, מן הקב"ה, שנאמר "וירא אלקים את האור כי טוב", ואחר כך "ויבדל אלקים בין האור ובין החשך".
שאלה: כשמבדילים בחדר גדול כגון בהיכל ישיבה וכדו', האם העומדים בריחוק מהאש יוצאים ידי חובה.
תשובה: אם כשהיה המקום חשוך, היה יכול במקום שעומד להבדיל בין שני סוגי מטבעות של שתי מדינות לאור נר זה – יצא ידי חובה.
[ואף אם בפועל לא שם את ידיו ולא נהנה מהאור, אין זה מעכב, ואף מי ששתי ידיו חבושות יכול לברך ויוצא בכך, ובלבד שראה את האש ויוכל אם ירצה להכיר בין שתי מטבעות]. (ברכות נג:, שו"ע סי' רחצ ס"ד).
שאלה: האם מי שעומד בריחוק מקום מהנר, צריך להתכוון שלא לצאת ידי חובה בברכת 'בורא מאורי האש', כדי שיוכל לברך אחר כך בעצמו, ולקיים המנהג להסתכל בציפורניים לאור הנר.
תשובה: אין חובה לנהוג כן, כיון שאפשר להסתכל בציפורניים במקום שבו עומד בשעת ההבדלה גם אם עומד בריחוק, ובלבד שאם היה המקום חשוך היה רואה לאור הנר, כי אין צורך לראות בפועל את אור האש מאיר על הצפרניים.
וראה להלן שיש מעלה להתקרב סמוך לאש בשעת הברכה, ולכן, אף שמדינא צריך לשמוע ולצאת יד"ח בברכת האש מהמבדיל כי 'ברוב עם הדרת מלך' ואין לברך ביחיד (ברכות נג, שו"ע שם סע' יד, משנ"ב שם ס"ק לו, ובסי' רצז ס"ק יג), אך הרוצה להקפיד על האמור להלן שיש מעלה להתקרב יותר אל אור האש, כיון שיש הפסק זמן עד שיתקרב אל האש [ובפרט שיש נדון של הפסק בברכת הבדלה], אפשר להקל שיתכוון שלא לצאת יד"ח מהמבדיל, ויברך אחר כך ברכה זו בפנ"ע.
שאלה: האם יש מעלה להתקרב סמוך לאש בזמן הברכה.
תשובה: כתב בשו"ת תורה לשמה (סי' קא) 'ודאי יש בזה עדיפות מצוה אם יתקרב לנר כדי שיגיע לו האור בשופע יותר, ויברך הברכה על האור בשופע, והכי איתא בירושלמי בפרק שמיני סוף הלכה ו', "רבי זעירא מקרב קמיה בוצינא" וכו', נמצא אף על פי שמן הדין כל שהוא ניאות לאורו אפילו עומד מרחוק מברכין עליו, עכ"ז אם מתקרב יותר כדי שיהי מגיע לו האור בשופע יותר הוא עדיף טפי, ולכן רבי זעירא היה מקרב עצמו לפני הנר", עי"ש.
ולכן אף שכאמור בשאלה הקודמת אין חובה לנהוג כן, ודי שהיה אפשר לראות את הציפורניים לאור הנר אם היה המקום חשוך, מ"מ יש מעלה להתקרב אל הנר.