בס"ד תשרי תשפ"ה
הנני בזה בשבח החיבור "מועד למעשה" אשר חובר ע"י אוצר של תורה ויראת שמים הרב הגאון רבי נתנאל חורוזינסקי שליט"א ובו נתבארו היטב באופן נפלא ביותר הלכה למעשה בהלכות חול המועד החמורות.
ובענין הנידון בחיבורו בעניין מלאכה שאין בה טירחה הנה מבואר בגמ' (מו"ק ב ע"ב וי"ג ע"א) 'מועד משום טירחא הוא' ונראה מדברי הגמ' שכל האיסור מלאכה בחוה"מ הוא רק משום טירחא. וכן מבואר ביראים (סי' ש"ד), שלמד מדברי הגמ' הנ"ל שמלאכה שאין בה טירחא מותרת [וכתב לפי זה, שמה שמבואר (מו"ק י') שפרקמטיא אסורה זה רק בשוק שיש טירחא, אבל בביתו שאין טירחא מותר אף שלא לצורך המועד וכן הוא בשבלי הלקט סי' רכ"א ובתניא רבתי סי' נ"א].
מבואר בגמ' (מו"ק י"ב) שמותר להוריד גבשושית בבית בחוה"מ. וביאר רבינו פרץ בהגהותיו על הסמ"ק (סי' קצ"ה), שאף שנטילת גבשושית בשבת אסורה או משום בונה או משום חורש כמבואר בשבת ע"ג, מותרת בחוה"מ משום שהיא מלאכה שאין בה טירחא [ומבואר שסובר שמלאכה שאין בה טירחא מותרת אף שלא לצורך המועד וכן הוא בתוס' ברבינו פרץ פסחים דף ה' בשם הריצב"א].
וכדברי רבינו פרץ מבואר בבית יוסף (סי' תק"מ) בביאור דין זה, שמותר נטילת גבשושית שבבית שהוא משום שמלאכה שאין בה טירחא מותרת. וכן על דברי השו"ע שם, שכתב 'מותר ליטול גבשושית שבבית' כתב המג"א שהטעם הוא משום מלאכה שאין בה טירחא.
ובפשוטו מבואר בבית יוסף ובמג"א, כדברי רבינו פרץ הנ"ל וכשיטת היראים והשבלי הלקט והתניא רבתי, שכל מלאכה שאין בה טירחא, מותרת במועד אף שלא לצורך המועד.
אמנם בפמ"ג (שם סי' תק"מ א"א ס"ק ה') כתב על דברי המג"א הנ"ל שההיתר הוא משום שהוא צורך המועד ומה שכתב המג"א שהטעם הוא משום מלאכה שאין בה טירחא, הוא כדי להסביר מדוע מותרת מלאכה זו כדרכו בלא שינוי, שאם היה בה טירחא היה צריך שינוי וכיוון שאין בה טירחא וזה לצורך המועד מותר כדרכו. וכן הוא בלבושי שרד על המג"א שם, וכן העתיק במשנ"ב שם ס"ק ז'.
אך פשטות דברי הבית יוסף והמג"א משמע שמלאכה שאין בה טירחא מותר אף שלא לצורך המועד, ולא מובנים היטב דברי הפמ"ג והמשנ"ב הנ"ל, שהרי מעשה הדיוט לצורך המועד מותר כדרכו בלי שינוי בכל אופן (עי' מו"ק ח ע"ב וי' ע"ב).
מצינו ברבינו ירוחם (נתיב ד' ח"ה) שכתב שנטילת הגבשושית מותרת שלא יכשלו בה [והו"ד בבית יוסף סי' תקל"ז] ומבואר בדבריו שההיתר בנטילת גבשושית הוא משום צורך המועד [ולא כמו שכתב רבינו פרץ הנ"ל
שהוא משום מלאכה שאין בה טירחא ומשמע שאף שזה לא לצורך המועד], אך לא נתבאר בדברי רבינו ירוחם האם מדובר בגבשושית אחת שאין בה טירחא, או בהרבה גבשושיות שיש בהם טירחא.
ומבואר מכל הנ"ל שדעת היראים והריצב"א ורבינו פרץ ושבלי הלקט להתיר מלאכה שאין בה טירחא אף שהיא שלא לצורך המועד, אמנם לא מצינו היתר זה בדברי הפוסקים, ומאידך מצינו בחיי אדם (כלל ק"י סעי' י"א) שכותב שאסור מלאכת קושר ומתיר אם זה לא לצורך המועד, ומבואר שנקט בפשיטות שאף מלאכה שאין בה טירחא לא הותר שלא לצורך המועד. וכן מבואר בסי' תקמ"ז סעי' י"ב, 'אין תולשים עשבים ועפר בחוה"מ בבית הקברות כמו שנוהגים לעשות בחול', [ומקורו בדברי הגהות מיימוני הלכות יו"ט פ"ח אות ט'] ומבואר שאף תלישת עשבים שאין בה טירחא, אסורה.
וכן מבואר בביה"ל (סי' תקל"ט ס"ה ד"ה 'אינו מותר'), שאסור לחתוך בגדים לפי מידה, וכן בחזו"א (או"ח סי' קל"ה ד"ה 'ברא"ש') ומבואר שאף שהיא מלאכה שאין בה טירחא, אסורה בחוה"מ.
ולגבי מלאכת הוצאה בחזו"א או"ח (קל"ה על דף י"ב ע"ב ד"ה רא"ש) כתב שהוצאה שלא לצורך אסורה בחול המועד, אמנם במאירי (מו"ק י"ח) מבואר שמותר וכן נראה בסי' תקל"ה. אמנם יש לדחות שהוצאה היא מלאכה גרועה (עי' תוס' שבת ב' שבועות ב' ופסחים פ"ה) ולכן מותר.
ולגבי מלאכת קושר ומתיר מצינו בהגהות מהר"א שטיין, והובאו דבריו בהגהות מהרש"ל על הסמ"ג ל"ת ע"ה) שמתיר, כיוון שאין בזה טירחה. אמנם בחיי אדם כלל ק"י ס"יא כתב שאסור קושר ומתיר שלא לצורך המועד.
ולמעשה נראה, שאין להקל במלאכה שאין בה טירחה, אך המקילים בזה יש להם על מה לסמוך.
ושוב אחזור בשבח החיבור העוסק בענייני המועד שהן הלכות קשות וכדאיתא במו"ק י"ב ע"א "אמר רב חמא בר גוריא אמר רב הלכות מועד… שהן הלכות עקורות ואין למידות זו מזו", ובירושלמי מו"ק פ"ב ה"ה "כהנא אמר אית מלין במועד דקשיין מן אהילות ומן נגעים", ויש סתירות רבות בדינים אלו וקשה מאד להוציא את ההלכה למעשה והמחבר ביאר ובירר היטב עד ההלכה למעשה ממש.