במעלת עניית אמן

שם הספר: "ואני תפילתי" שם המחבר: נושא ההסכמה: במעלת עניית אמן

בס"ד                                                                                                                 מר חשון תשפ"ה

ראיתי את החיבור "ואני תפילתי" שחיברו הרה"ג רבי נדב אלחדיף שליט"א בעניין אמירת קדיש, והאריך והרחיב שם בדברים נפלאים ומיוחדים, המעוררים כל יהודי להתחזק בעניית אמן בכוונה.

והרי כתב השל"ה (מס' תמיד ענייני תפילה) ״העליונים והתחתונים תלויים במילת אמן, והוא עיקר ושורש ויסוד מוסד לכל העולמות כולם״.

ואמרו חז״ל (מדרש אגדת בראשית) ״מדברך נאווה״ 'אפילו עמי הארץ שבך אם אין להם אלא שכר אמן זה בידם דיים' ועד מבואר בחז״ל (ברכות מז) שכשעונים אמן כהלכה זוכים לאריכות ימים ושנים [״כל המאריך באמן מאריכים לו ימיו ושנותיו״] וכן מבואר בקב הישר (פרק צט) כל העונה אמן בכונה ומהדר לרוץ לבית הכנסת בשביל עניית אמן, זוכה לשלש מאות שבעים נהורין על ידי עניית אמן.

וכן הרחיב בענין המעלה הגדולה של עניית אמן יהא שמיה רבא בכוונה, אשר כידוע מעלתו גדולה מאד, ותוקן ע"י יעקב אבינו (כמבואר בתרגום ירושלמי פרשת ויחי) וזה מגיע למדרגות נעלות שמלאכים לא יכולים להגיע לשם (מהר"ל נתיב העבודה פרק י"א) ואומרים את זה בלשון ארמי כדי שהמלאכים לא יקנאו בנו (עי' טור סי' מ"ו).

ומעלתו גדולה מקדושה (זוהר, ב"י סי' נ"ו ומשנ"ב שם סק"ו) ומתפילה בציבור (משנ"ב סי' ק"ט סק"ד) ועוונותיו נמחלים (שבת קי"ט) וניצול מחבלי משיח (הגר"א בהקדמה לתיקוני הזוהר) מלבד מה שזה מבטל את כל את כל המקטרגים וכל גזירות קשות (שבת שם, ומשנ"ב סי' נ"ו).

ובדין זה שעונים איש"ר בקול רם (תוס' שבת שם, ואו"ח סי' נ"ו ס"א) יש נדון שהרי קיי"ל לא יגביה קולו יותר מהמברך (ברכות מ"ה) ונאמר שם לגבי קדיש ויש שרצו לומר שאת האמן יאמר בקול רגיל ורק את היש"ר יגביה קולו אולם להלכה אף את האמן אומרים בקול רם (סידור ר"י בר יקר, ונתבאר עוד באזמרה לשמך גליון 83).

וכמה נחוץ וחשוב החיבור הזה אשר מחזק את העניין הנ״ל יה״ר שיזכה המחבר שליט״א להוציא עוד חיבורים נפלאים ומיוחדים כאלו.