דיני חולה בתשעה באב

דינים כלליים לאדם הפטור מהצום

צום יו"כ הינו מן התורה, וצום תשעה באב הוא מדרבנן. משום כך, אף ששניהם חמורים יותר משאר הצומות, ישנם כמה הבדלים ביניהם, וכדלהלן:

א. ביו"כ רק חולה שיש בו סכנה פטור מהצום, אולם בת"ב גם חולה שאין בו סכנה אך קשה לו מאוד לתפקד, פטור מהצום.

ב. ביו"כ חולה שזקוק לאכילה, אם די לו באכילת פחות מכשיעור, אזי מותר לו לאכול רק פחות פחות מכשיעור, ואם נזקק ליותר מכך, מותר לו לאכול רק את הכמות הנצרכת לו בדיוק כדי למנוע את הסכנה, אך אסור לו לאכול או לשתות אפילו מעט יותר מכך. לעומת זאת בת"ב, חולה הזקוק לאכילה (אפי' מועטת) פטור מהצום לגמרי, ואוכל ושותה כרגיל.

ג. כמו שנתבאר, צום תשעה באב קל יותר מיום כיפור, אך חמור הוא יותר משאר צומות, שבשאר צומות מעוברות ומניקות אינן צמות, אך בת"ב עליהן לצום (כמבואר בפסחים נד ובסי' תקנד, ומפורט בשלוחה 496).

דינים נוספים: גם מי שלא צם, לא יאכל דברי מתיקה ובשר. חולה שאין בו סכנה הפטור מהצום, אך יכול לצום בליל ת"ב בלבד, יש עניין שיצום בלילה, כדי להשתתף בצער הציבור. חולה שהבריא פטור מהצום, אך לא יאכל מעדנים כדי שלא לפרוש מן הציבור.

גדר חולה שאין בו סכנה הפטור מהצום

חולה שאין בו סכנה, דהיינו שהוא שוכב במטתו, או שמרגיש צורך לשכב במטתו אם הייתה לו אפשרות, או שחולה כל גופו ואינו יכול לתפקד באופן שהיה מותר לו ליטול תרופות בשבת, וכדורים משככי כאבים אינם עוזרים לו – פטור מהצום. ולכן מי שיש לו כאבי ראש חזקים, אף שנוצרו מחמת הצום, אם מרגיש כנ"ל, פטור מהצום. מי שיש לו חום מעל 38 מעלות פטור מהצום, וכן אם יש שלשולים והקאות מרובים פטור מהצום.

מי שיש לו רק מיחושים, והם כאבי ראש קלים, אינו נפטר מהצום

דין לקיחת תרופות בצום

מותר ליטול תרופות בצום. ומי שצריך ליטלם עם מים – ימרר את המים אותם שותה עם התרופה, ע"י שיערב בהם כמה שקיות תה ללא סוכר.

כאמור, כל מי שפטור מהצום ורוצה לצום, וצריך לקחת תרופות, יכול לקחתם עם מים הנצרכים לבליעת התרופות, אף מבלי שימרר אותם.

דיני הצום לקטנים

קטנים עד גיל מצוות פטורים מהצום [ואף בתענית שעות אינם חייבים]. גם בשלוש הצומות הסמוכים לבר מצוה או לבת מצווה, אין חיוב להתענות.

קטנים מגיל 9, שהוא גיל חינוך להתאבל על ירושלים, ראוי שלא יאכלו בשר ויין וממתקים מיוחדים בצום. אולם אם יש צורך בכך, יכולים לאכול

קטן אף שאינו מתענה אומר נחם ולגבי אמירת עננו נוהגים שקטן אינו אומר עננו ואף שבתפילת מנחה הוא עדיין בצום. אך אם בדעתו לצום כל היום [כמו שיש נוהגים לצום ג' צומות לפני הבר מצוה, אף שאין לכך מקור] יאמר עננו

דיני אדם שאינו מתענה, לעניין אמירת עננו ונחם, וכן לעניין לעלות ש"ץ, וכן לעלות ולקרוא בתורה

אדם שאינו מתענה אינו אומר עננו בתפילה, אך "נחם" אומר. ונחלקו הפוסקים האם אומרים "נחם" בברכת המזון לפני "ובנה ירושלים", ולמעשה המנהג שאין אומרים.

אף שבדרך כלל אסור לאכול לפני הנחת תפילין, חולה האוכל בתשעה באב, מותר לאכול בבוקר אף שעדיין לא הניח תפילין. ולאחר חצות – נכון שיעמיד שומר [ומנין קבוע נחשב כשומר, וכן הגדרת שעון מעורר שכתוב בה במפורש "מנחה ותפילין"], אך מנהג העולם להקל בזה ויש יסוד למנהגם.

עליה לתורה – בשחרית יכול לעלות (כיון שהקריאה אינה מחמת התענית אלא מחמת עיצומו של יום), אך במנחה אינו יכול לעלות, ואם קראו לו – נחלקו בכך האחרונים, ואם מתבייש, יכול לעלות.

בעל קורא – לא יקרא במנחה, אם יש אחר שיכול לקרוא.

הוצאת ספר תורה והגבהתו – אין חשש.

שליח ציבור – לא יעבור לפני התיבה, ואם אין ש"ץ אחר, ייגש אך לא יאמר את ה"עננו" של הש"ץ [שלאחר ברכת "גואל ישראל"], אלא יאמר "עננו" רק בברכת "שמע קולנו", ובמקום המילים "ביום צום תעניתנו" יאמר "ביום צום התענית הזה", ויחתום "כי אתה שומע וכו'".

נשיאת כפים לכהן שאינו מתענה – לא יישא כפיו במנחה, אלא יצא מבית הכנסת לפני "רצה", אך בשחרית (אצל בני ספרד הנוהגים לשאת כפיים גם בשחרית), יישא כפיו.

הגדרת אינו מתענה – דינים אלו נאמרו רק לאדם שאכל בתענית יותר מכשיעור בכדי אכילת פרס, אך אם אוכל שיעורים דינו כאדם שצם לכל דינים אלו.

הפטורים מהצום

סכרת

דיני המטופל באינסולין

סכרת סוג ראשון (סכרת נעורים)

בין אם מטופל בזריקות אינסולין או במשאבת אינסולין [אף אם מבוקר ע"י מחשב] – יאכל וישתה כרגיל, ולא ישנה מהטיפול כדי לצום [אם מטופל בזריקות, יקבל את הזריקות גם בצום].

גם המשתמשים במשאבת מִינִימֶד 780 של חברת מֶדְטְרוֹנִיק – יאכלו וישתו כרגיל [לגבי יו"כ יש לשאול חכם אם אפשר לצום לאחר ההנחיות הרפואיות].

סכרת סוג שני

אינסולין

חולה המקבל אינסולין, בכל צורה שהיא – אינו צם (כפי המפורט להלן).

כשהסכרת מאוזנת באמצעות זריקות אינסולין – אף אם מקבל רק זריקה 1 או 2 זריקות ליום – אוכל ושותה כרגיל.

אף כשהסכרת מאוזנת ע"י אינסולין ארוך טווח (זריקות לָנְטוּס / לֶבֶמִיר) [בין אם לוקח שילוב עם טיפול תרופתי או שילוב עם אינסולין קצר טווח] – יקבל את הזריקות גם בצום, ויאכל וישתה כרגיל [ואף שיש אומרים שאם הוא מאוזן יכול לצום עם שינויים בתרופות, אין הלכה כן אלא אוכל ושותה כרגיל].

[לדעת חלק מהרופאים חולה שזקוק למנות קטנות של אינסולין יכול לצום עם הפחתה של מינון האינסולין, אך למעשה אין הלכה כן, אלא חולה שלוקח אינסולין, לא ישחק עם זה, ויאכל וישתה כרגיל].

משאבת אינסולין – דינה כזריקות אינסולין, ואוכל ושותה כרגיל [אף אם מבוקר ע"י מחשב].

[אף שיש אומרים שמשאבה, אם הוא מאוזן יכול לצום, אין הלכה כן אלא אוכל ושותה כרגיל].

סכרת מונוגנית (וכל התתי-סוגים)

אם מטופל באינסולין – לא יצום.

דיני המטופל בכדורים

כשהסכרת מאוזנת בדיאטה בלבד – יכול לצום, ואם ירגיש לא טוב (כגון יובש בפה, התייבשות, סחרחורת, או שהסוכר עלה מאד) – יאכל וישתה כרגיל.

כשהסכרת מאוזנת באמצעות כדורים [עד מס' 7% בבדיקת מעבדה או מס' 120 בבדיקת הבוקר הביתית] – יש להבחין בין שני סוגי כדורים: יש כדורים שמורידים את הסוכר בדם, ויש כדורים שמונעים את עליית הסוכר בדם.

אם לוקח כדורים שמורידים את הסוכר בדם: כגון סוּלְפוֹנִילְאוּרִיאָה (גְלוֹבֶן, אָמָרִיל, גְלִימֶפִּירִיד, נוֹבוֹנוֹרְם, רֶפָּאגְלִינִיד) – לא יקח את התרופות בערב הצום ובצום עצמו, ויכול לצום, וייקח את הכדור במוצאי הצום לאחר האכילה.

אם מרגיש לא טוב או שיש חשש להִיפּוֹגְלִיקֶמְיָה – אוכל ושותה כרגיל.

אם לוקח כדורים שמונעים את עליית הסוכר בדם: כגון גְלוּקוֹפָאג', מֶטְפוֹרְמִין, גְלוּקוֹמִין, אַקְטוֹס, פְּרַנְדָאז, גִ'ינוּבִיָה – יקח את הכדור לפני הצום, ובצום עצמו לא ייקח כדור, אלא ייקחהו במוצאי הצום לאחר האכילה.

אם לוקח כדורי גָ'ארְדִיאָנְס או פוֹרְסִיגָה: אין לקחת את הכדורים 24 שעות לפני הצום, ואם לקח אסור לצום.

אם החולה קיבל היפו בחודשיים האחרונים – אוכל ושותה כרגיל.

אם יש לחולה מידי פעם היפו – אוכל ושותה כרגיל.

לחץ דם

לחץ דם מאוזן

אדם רגיל וכן כל אדם הנוטל תרופות ללחץ דם, צריך להיות בערכים 110 הגבוה /70 הנמוך -120 הגבוה/80 הנמוך (דין הלוקח כדורים יתבאר להלן)

לחץ דם גבוה קצת

אם הלחץ דם 90/150 ומרגיש טוב יתחיל לצום, ויקח את הכדורים כדלהלן, ואם ירגיש כאבי ראש/סחרחורות – יאכל וישתה כרגיל

לחץ דם גבוה

כאשר הערכים מעל 160/100 – בכל מקרה יפסיק את הצום, ויאכל וישתה כרגיל.

לחץ דם נמוך

צריך לדעת מהו לחץ הדם הרגיל

אם אין שינוי מלחץ הדם הרגיל- אין בעיה שיצום ויקח את הכדורים כדלהלן

אך אם לחצי הדם ירדו ב20% מלחץ הדם הרגיל, כדוגמת אדם שלחץ הדם הרגיל שלו הוא 120/80 ועכשיו הוא 100/70- ישתה מיידית. ויש נשים שאצלם לחץ הדם הוא תמיד כך, ולכן האופן שאוכלת ושותה כרגיל הוא רק אם לחץ הדם הוא מתחת ל85/50

נטילת כדורי לחץ דם בצום

יקח את הכדורים בשעה שרגיל לקחת או אחרי הצום,למעט דִיזְוֹתִיאָזִיד ואַלְדֶקְטוֹן/אַלְדוֹסְפִּירּוֹן- שיש לקחתם דווקא אחר הצום

הנוטל פוּסִיד יאכל וישתה כרגיל

אנטיביוטיקה

אם יש חום, או שהוא חלש, או לא מרגיש טוב – אוכל ושותה כרגיל.

אם אין חום ומרגיש טוב – נראה שמעיקר הדין דינו כחולה שפטור מהצום אולם אם רוצה יכול לצום, וינהג כפי שנבאר להלן:

בחמשת הימים הראשונים יקח את האנטיביוטיקה בת"ב בלי אכילה ושתייה לפניה, משום שרוב סוגי האנטיביוטיקה אינם מחייבים אכילה ושתיה [למעט סוּלְפָה ודוֹקְסִילִין, שהזקוק ליטלם פטור מהצום, ואוכל ושותה כרגיל].

לאחר חמישה ימים, אם אין חום ומרגיש טוב – באופן כללי, ההוראה היא לקחת לפני הצום ואחרי הצום.

ויש להבחין בין סוגי הכדורים: ישנם כדורים שלוקחים פעמיים ביום, כגון אוֹגְמֶנְטִין, ואז את הכדור שלוקחים פעמיים ביום לוקחים כבר לפני כניסת הצום את הכדור של הלילה [אפילו שזה פחות שעות מההוראות הרגילות], ואחרי הצום לוקחים את הכדור של הצום, וארבע שעות אחרי זה לוקחים כדור נוסף [ויש אפשרות לדלג על כדור אחד, כי דילוג של פעם אחת אינו משמעותי].

ישנם כדורים שלוקחים שלש פעמים ביום, כגון צֶפוֹבִיט. ואז עד כניסת הצום לוקחים את הכדור השני של אותו יום, את הכדור השלישי של אותו יום מדלגים, ובצום לא יקח כדורים, ויקח במוצאי הצום כדור אחד, וארבע שעות אחרי זה כדור נוסף, ונמצא שדילג כדור אחד. ישנה אפשרות נוספת, שייקח מיד במוצאי הצום שני כדורים, וארבע שעות לאחמ"כ כדור נוסף [אפשר כך ואפשר כך, לפי רצון האדם].

משחה אנטיביוטית/טיפות אנטיביוטיות

אין זה משפיע כלל על הצום, ואם מרגיש טוב יצום כרגיל.

דלקת בדרכי השתן

אם לא קיבל טיפול אנטיביוטי – ישתה כרגיל.

אם קיבל טיפול אנטיביוטי – בארבעת הימים הראשונים ישתה כרגיל בכל אופן.

לאחר ארבעה ימים, אם אין את הסימפטומים, וזה לא זיהום חוזר – יכול לצום.

אם יש זיהום חוזר, ישתה כרגיל.

בעיות בבלוטת התריס

אם הוא מאוזן, יצום כרגיל. אם אינו מאוזן – לא יצום.

המחלה הידועה

כל סוגי הסרטן

עד חמש שנים מסיום המחלה – אוכל ושותה כרגיל.

חולי כליות/אורולוגיה

אבנים בכליות/בדרכי השתן

אם בהימנעות משתיה יש כאבים/חום/דימומים/זיהום – ישתה כרגיל.

אם היו התקפים בחמש שנים האחרונות, ישתה כרגיל. אך אם לא היו במשך חמש השנים האחרונות התקפים – אין חשש בצום.

וכן אם יצאה האבן, ורואים בהדמיה שאין אבנים – יצום.

בעיות נוספות בכליות

קְרֵאָטִינִין לא תקין (אי ספיקת כליות)- אם הערכים הם מעל 1.6 ומעלה – ישתה כרגיל.

דיאליזה– יאכל וישתה כרגיל.

אדם עם כליה אחת– אדם שתרם כליה, או שכליה אחת נפגעה והוסרה עקב מחלה – בשנה הראשונה אחר ההסרה או התרומה יאכל וישתה כרגיל. לאחר שנה, אם התפקוד תקין אין סכנה ויצום, אם מרגיש טוב.

נולד עם כליה אחת – אם מרגיש טוב יצום, אם הוא בריא.

מושתל כליה– לעולם אוכל ושותה כרגיל.

תת פעילות של יותרת הכליה– לא יצום.

לוּפּוּס נֶפְרִיטִיס [זאבת בכליות]- אינו צם.

דין שתיה לשיעורים ואכילה בצום לחולי כליות

חולה כליות, מותר לשתות בצום כדרכו [באופנים שהתבארו בשלוחה הקודמת], וכיוון שמותר לו לשתות מותר לו גם לאכול. ויש שהחמירו על עצמם רק לשתות ולא לאכול, והשתיה תהיה פחות מכשיעור. והרוצים להחמיר כן, די להם שלא ישתו ברצף, ויפסיקו אחרי כל 40 סמ"ק (ס"ס) למשך כמה שניות, וימשיכו לשתות.

טעם הדבר שהמותר בשתיה מותר גם באכילה, מפני שלא מצינו מי שמותר לו לשתות אך אסור באכילה, ואף מי שאינו חולה, כיון שמותר לו לשתות מותר לו גם לאכול. ולכן, כיון שחולה כליות מותר בשתיה מותר גם באכילה כדרכו ולא בשיעורים.

ומה שמבואר בבאה"ל סי' תקנד שיש לאכול ולשתות לשיעורים בחולירה הוא דבר חידוש שלא מצינו כמותו בפוסקים וגם חולי החולירה היו פטורים מהצום, אלא שהחמירו על עצמם אחר שהיו כן כל בני העיר. וגם החזו"א שנמסר שהחמיר לחולי כליות לשתות פחות מכשיעור, שמא הוא כדי שהשואל יסכים לשתות, אך מעיקר הדין מותר לשתות ולאכול כדרכו ויל"ע.

ניתוחים בריאטריים

ניתוח קיצור קיבה (שרוול/בריאטרי/מיני מעקף) – עד שנה מהניתוח, אוכל ושותה כרגיל. לאחר שנה, אם מרגיש שיכול לצום, יצום.

ניתוח טבעת (מתכווננת – להורדה במשקל)- עד חודש מהטיפול – אוכל ושותה כרגיל. לאחר חודש – אם מרגיש טוב, יכול לצום.

מיגרנה וכאבי ראש

מי שיש לו כאב ראש ונפל למשכב או נחלש כל גופו, פטור מהצום. אך אם משככי כאבים יעזרו לו יקח משככי כאבים [ואין חובה למרר את המים כיון שהוא חולה שפטור מהצום], ואם זה לא יעזור לו – אוכל ושותה כרגיל.

אם יש התקף מיגרנה – אוכל ושותה כרגיל.

אם יודע שחוסר שתיה תמיד גורמת לו מיגרנה – אם יכול להתחיל לצום, וברגע שירגיש קצת רע, יפסיק את הצום והמיגרנה לא תתפתח – יעשה זאת, אך אם יודע שכבר ברגע שירגיש רע, המיגרנה תתחיל והשתיה לא תעזור – פטור מהצום, ויתענה קצת כדי לא לפרוש מהציבור.

פצעי בגרות

פצעי בגרות – ריקוטן/ראקוטן

יצום כרגיל [ואף שהכדור גורם להתייבשות], ואם לוקח ריקוטן, יקח אותם בלי מים, ואם אינו יכול יקח עם מעט מים מרים, ואם אינו יכול – יקח את הכדור לפני ואחרי הצום.

כדורי שינה

הרגיל ליטול כדור שינה (מלטונין)-אם אין בהם טעם ניתן לקחת בלי מים ואם אינו יכול לבולעם בלא מים או שיש בהם טעם,  אם לא יירדם זמן רב בלעדיו ועלול להיחלש – יכול לקחתם וימרר את המים.

קשב וריכוז

הנוטל כדורים לקשב וריכוז כגון ריטלין/ויואנס/קונצרטה/אטנט- יצום כרגיל ויקח את הכדור ללא מים, ואם אינו יכול לקחת בלי מים, יקח את הכדור עם מעט מים מרים.