האם מדליק בבית ע"י שליח או בבית המלון או בבית החולים בעצמו
א. השוהה בבית מלון בחנוכה כמה ימים בודדים [בשבת או בחול], ידליק שם, או שימנה שליח להדליק בביתו [ובשלוחה 301 יתבאר דין הדלקת השליח].
אם זמן השהיה במלון מסתיים מיד לאחר תחילת זמן הדלקת נרות וצריך לעזוב את המקום, וכן במוצ"ש שצריך לעזוב מיד לאחר צאת השבת – ימנה שליח להדליק בביתו, ובדיעבד ידליק כשחוזר לביתו עד עלוה"ש. אבל אם עדיין יכול לשהות עד לאחר סיום זמן ההדלקה – יכול להדליק שם ובדיעבד ידליק כשחוזר לביתו עד עלוה"ש.
ב. דין אשה המאושפזת בבית חולים: אם בעלה מדליק בביתם- אינה צריכה להדליק. אבל אם הבעל מדליק אצל הוריו וכדו', אזי גם האשה צריכה להדליק בבית החולים (וה"ה במקרה הפוך שהבעל מאושפז והאשה בבית).
אם האשה המאושפזת רוצה להדליק נרות בעצמה על אף שהבעל מדליק בביתם ומוציא אותה, אזי אם היא מבנות אשכנז יכולה להדליק לפני הבעל, ואז שניהם מדליקים בברכה.
מקום הנחת הנרות בבית המלון או בבית החולים
במקום הנחת הנרות בבית מלון או בבית חולים יש כמה פקפוקים, ולכן אם אחד מבני הזוג בבית, עדיף שידליק בבית ויפטור את בן זוגו.
אמנם באופן ששניהם בבית המלון או בבית החולים [או שרק אחד מהם שם, ובן הזוג השני אינו בביתם הקבוע], ידליקו בחלון חדרם.
אם הנהלת המלון לא מסכימה לכך, ידליקו בפתח המלון הפונה לרה"ר ללא ברכה. וגם אם המלון לא מסכים להדליק בפתח המלון הפונה לרחוב, אלא ניתן להדליק רק בפרוזדורים הפנימיים במקומות המיועדים לכך [וכן באופן שפתח המלון לא פונה לרחוב אלא לרחבת המלון עצמו], נחשב שמדליק בתוך ביתו, ובדיעבד יוצא בזה יד"ח.
אך בחדר האוכל נראה שאין להדליק כלל, שהרי זה כמדליק במסעדה, שאף שאוכל בה, לא יוצא יד"ח בהדלקה בה, דאין זה ביתו כלל. ולכן חדר אוכל במלון שסגור חוץ משעות האכילה, הרי הוא כמסעדה, ולא יוצא בזה יד"ח.