ירושלמי שמגיע לפרזים בליל י"ד (לאחר השקיעה) ובין בשעה שיצא מביתו ובין בעת השקיעה היה בדעתו לחזור באותו לילה לירושלים, וכך באמת עשה – אין לו דיני פורים של פרזים
ואם לבסוף הוא נשאר בפרזים – ראה דינו בעלון 'אזמרה לשמך'.
אמנם אם דעתו להישאר שם עד אחרי עלות השחר של י"ד – קורא מגילה בלא ברכה ביד' לאחר שמגיע לפרזים
ירושלמי המגיע ביום יד לפרזים – אינו מתחייב בפורים דפרזים, ולגבי חיובו במוקפין, תלוי בדעתו וכן תלוי מתי חוזר לירושלים –
אם דעתו לחזור לירושלים בליל ט"ו (אחר השקיעה קודם עלה"ש) וכך עשה [או שנתעכב לאחר עלות השחר] – פטור מפורים של יד' וחייב בוודאי בפורים של טו', ויכול לקרוא את המגילה בברכה ולקיים את שאר מצוות היום אף שהוא עדיין בפרזים (ואם נתעכב אחר עלה"ש- ייתן משלוח מנות ומתנות לאביונים לאדם ירושלמי). ואם התחייב כבר ביד' – כיון שדעתו לחזור לירושלים במשך ליל ט"ו, חייב בטו' וקורא בלא ברכה, ויכול לקרוא אף שהוא עדיין בעיר.
אך אם הירושלמי הגיע לפרזים ביום י"ד ע"ד להישאר שם עד אחר עלות השחר של יום ט"ו, יש שיטות שהפסיד לגמרי מצוות פורים, ועל כן אין לו לעשות כן