להגיע בזמן לתפילה כדי שלא יצטרך לדלג
ראוי לאדם להקדים לבוא לבית הכנסת בהשכמה, כדי שלא יצטרך לדלג על פסוקי דזמרה.
אמנם להלן יתבאר שאדם שאיחר לתפילה, ואם יתפלל את כל התפילה [ברכות השחר, קרבנות, פסוקי דזמרה מבלי לדלג], לא יספיק להתפלל עם הציבור – עליו לדלג על חלק מהתפילה, וכפי שיתבאר בהרחבה בגיליונות הבאים.
אך אין לדלג בקביעות.
מקורות והרחבה:
שו"ע (סי' נב ס"א) והוא דעת ר' עמרם גאון (הובא ברבנו יונה ברכות כג. ד"ה ותקינו) והרא"ש (שם פ"ה סי' ו).
במשנ"ב (ס"ק א) הביא דברי הבאר היטב (ס"ק א): "כתבו הספרים שהמגיד הזהיר לבית יוסף, לבוא לבית הכנסת בהשכמה, כדי שיוכל להתפלל כסדר ולא בדילוג, כי העושה כן [מדלג בפסוקי דזמרה] מהפך הצינורות".
ואף שיש אומרים שמפני טעם זה של היפוך הצינורות, צריך להתפלל כסדר אף אם עי"ז לא יתפלל בציבור (עי' כה"ח ס"ק ב), להלכה כתב המשנ"ב (שם) שיש לדלג כדי להספיק תפילה בציבור.
אין לדלג בקביעות (עי' ברכות מג:, שע"ת שם ס"ק א).
דילוג למי שהגיע בזמן
מי שבא לתפילה בזמן, ומתפלל במתינות, אינו צריך לדלג בתפילה, אף שעי"ז יפסיד תפילה בציבור (שע"ת ס"ק א, וכן משמע קצת מלשון הטוש"ע שם שכתבו "אם בא לבית הכנסת ומצא ציבור בסוף פסוקי דזמרה", משמע שאיחר).
וכן מי שבא לתפילה בזמן, והציבור אומר פסוקי דזמרה במרוצה, מוטב שידלג ויקצר בפסוקי דזמרה, מאשר שיאמרם במרוצה [או יאמר הכל במתינות, אף שיפסיד תפילה בציבור, וכנ"ל] ועל זה אמרו "טוב מעט בכוונה, מהרבה שלא בכוונה" (ערוה"ש סי' נא ס"ט).
תפילה במניין אחר במקום לדלג
אם רגיל להתפלל במנין קבוע, ואירע שהגיע באיחור -יכול לדלג על פסוקי דזמרה כדי להספיק להתפלל עם הציבור הקבוע שלו, ולא יתפלל במקום אחר.
אם אין לו מנין קבוע, ויש לפניו שני מניינים - צריך להתפלל במנין שמתחיל כעת ולא במנין שבאמצע פסוקי דזמרה, כדי שלא יצטרך לדלג. אך אם אין לפניו מנין אחר, אינו צריך לטרוח ללכת למקום אחר או להמתין עד שיתחיל מנין חדש, אלא יכול לדלג על פסוקי דזמרה (וראה במקור).
מקורות והרחבה:
המתפלל במנין קבוע ואירע שאיחר, ידלג כדי להספיק תפילה בציבור - טעם הדבר משום שתפילה במקום קבוע חשובה יותר מפסוד"ז כסדרן, כיון שקביעות מקום בתפילה הוא דינא דגמ' (ברכות ו: "כל הקובע מקום לתפילתו וכו'"), ואילו פסוד"ז, אף שמוזכרים בגמ', סדרם לא מוזכר, ויכול לומר את הנצרך מעיקר הדין.
אמנם אין לדלג על ברוך שאמר וישתבח לצורך תפילה במקום הקבוע (אף לדעת השו"ע המובא להלן), כיון שהם נזכרו בגמ' [אולם, עי' בשערי תפילה (רוקח, דף כח: ד"ה באופן) שדעתו שילך למנין אחר].
ונראה שאף מי שלא מתפלל במנין קבוע - יכול לדלג כדי להספיק תפילה בציבור, כיון שעפ"י רוב ההמתנה למנין אחר, וכל שכן הליכה למקום אחר, מבטלת הכוונה. אמנם אם ימצא בקלות מנין אחר, צריך להתפלל בו כדי שלא לדלג [אמנם בכה"ח (ס"ק א, בשם שלמי ציבור) כתב שצריך ללכת למנין אחר כדי להתפלל עם הציבור].
דילוג על הנחת תפילין, ברכת על נטילת ידיים, אלוקי נשמה, וברכות התורה
גם באופנים שהותר לדלג כדי להתפלל בציבור, אין לדלג על הדברים הבאים [אפילו שעל ידי כך יפסיד תפילה בציבור (וראה בגיליון הבא, שבכדי להספיק תפילה בזמנה, ידלג גם על אלו)]:
ברכת "על נטילת ידיים", "אלוקי נשמה", ברכות התורה והנחת תפילין [אך על התעטפות בטלית אפשר לדלג].
מקורות והרחבה:
כן מבואר במשנ"ב (ס"ק ב) בשם החיי"א (כלל יט ס"ד). וטעם הדבר הוא מפני שברכות אלו צריך לומר דווקא לפני התפילה, וכדלהלן:
ברכת "על נטילת ידיים" - כיון שאי אפשר לברכה לאחר התפילה (משנ"ב סי' ד סוס"ק א בשם החיי"א כלל ז ס"ה).
אלוקי נשמה - כיון שלשיטת הפר"ח אי אפשר לברכה לאחר התפילה, מפני שנפטרה בברכת "מחיה המתים" בשמו"ע (עי' משנ"ב סי' נב ס"ק ב וס"ק ט, ובה"ל שם. וצ"ע שהרי יכול לכוון מפורש שלא לצאת ידי חובה ב"מחיה המתים", ואז יוכל לברכה לאחר התפילה, כמבואר בבה"ל הנ"ל).
ברכות התורה - כיון שאין לומר פסוקים לפני ברכות התורה, ואף לא בדרך תפילה (עי' סי' נא ס"ק י, והתבאר בהרחבה באזמרה לשמך 310), וכן מפני שיש אופנים שלא יכול להשלימן לאחר התפילה (כמבואר בגיליון הנ"ל).
הנחת תפילין - מוכח מהמשנ"ב (שם ס"ק ב, וסי' סו ס"ק מ בשם המג"א) שק"ש ותפילה בתפילין קודם לתפילה בציבור.
דילוג על ברכות השחר וקרבנות
ידלג על ברכות השחר ועל אמירת הקרבנות כדי להספיק תפילה בציבור (שו"ע שם, ומשנ"ב ס"ק א וס"ק ו. ועי' רוקח סי' שכ, ובשו"ת רב פעלים ח"ב סי' ד).
דילוג על ברוך שאמר אשרי וישתבח, ועל קריאת שמע וברכותיה
לבני אשכנז אין לדלג על "ברוך שאמר", "אשרי", "ישתבח" ואילך, כולל קריאת שמע עם ברכותיה. וצריך לאומרם אף אם עי"ז יפסיד תפילה בציבור.
לבני ספרד- יש לדלג אף על "ברוך שאמר" [אשרי] ו"ישתבח", כדי להספיק להתפלל בציבור, אך על קריאת שמע עם ברכותיה [היינו מתחילת ברכת "יוצר אור"] אין לדלג.
מקורות והרחבה:
ברוך שאמר וישתבח - בשו"ע (שם) מבואר שיש לדלג אף על ברוך שאמר וישתבח כדי להתפלל עם הציבור. וכן נוהגים בני ספרד, וכן הוא בשו"ע הרב (ס"א).
אך במשנ"ב (ס"ק ו, ועי' בה"ל סי' נג ס"ב ד"ה אין לומר) כתב בשם המשכנות יעקב (סי' סז) שאין לדלג על ברכות "ברוך שאמר" ו"ישתבח", אף אם עי"ז יפסיד תפילה בציבור, מפני שאמירתן היא תקנה קדומה מימי התנאים.
אשרי - כמבואר במשנ"ב (ס"ק א, ס"ק ה), והוא כדי שיהא לברכות ברוך שאמר וישתבח על מה לחול. ובב"י (סי' נב) כתב בשם רבנו יונה והרא"ש (הובאו לעיל) שעיקר תקנת פסוד"ז הייתה לצורך תהילה לדוד [אשרי].
קריאת שמע עם ברכותיה [של שחרית] - אין לדלג עליהם, מפני שהם קודמים לתפילה בציבור (כמבואר במשנ"ב ס"ק ז. ועי' פמ"ג סי' נב א"א ס"ק א שכתב "אי לאו דמסתפינא וכו' הייתי אומר, אם בא אחד לביהכנ"ס ומצא ציבור ב"אמת ויציב", אומר עמהם ומתפלל עמהם וכו' ומסמיך גאולה לתפילה, ויקרא ק"ש אח"כ עם ב' ברכות שלפניה לחוד" עכ"ל. וראה עוד בגיליון הבא בעניין הקדמת ברכות ק"ש לשמו"ע לפני סוף זמן תפילה).
והיוצא מהדברים שמי שהגיע לתפילה, ורואה שהציבור הולך להתחיל תפילת שמו"ע, אין לו להתחיל עמהם שמו"ע, מפני שתחילה עליו לברך את הברכות המוזכרות לעיל שאין לדלגם, וכן אין לדלג על "ברוך שאמר", "אשרי" ו"ישתבח" [לבני אשכנז], וכן אין לדלג על ברכות ק"ש.
יספיק להתחיל תפילתו כשהציבור באמצע שמו"ע, האם ידלג כדי להתחיל עימם
אדם שמשער שאם לא ידלג, יתחיל שמו"ע כשהציבור אוחז באמצע שמו"ע, וע"י שידלג יספיק להתחיל עימם שמו"ע בשווה - ידלג על החלקים המותרים בדילוג כדי להתחיל שמו"ע בשווה עם הציבור.
וכן נראה שאדם שמשער שאם לא ידלג, יתחיל שמו"ע לאחר שהציבור סיימו את שמו"ע שלהם, וע"י שידלג יספיק להתחיל שמו"ע בזמן שהציבור נמצאים באמצע שמו"ע שלהם – ידלג לצורך כך.
מקורות והרחבה:
כן נראה מדברי השו"ע (סי' נב) שהתיר לדלג כדי להתפלל שמו"ע עם הציבור, אף באופנים שגם אם לא ידלג, יספיק להתפלל שמו"ע כשהציבור באמצע תפילתם, וכן מבואר בא"ר (שם סק"ד). טעם הדבר הוא מפני שכאשר לא מתחיל עם הציבור ממש בשווה, אין זה נחשב תפילה בציבור גמורה (עי' בה"ל סי' קט ד"ה הנכנס בשם הפמ"ג שם א"א ס"ק ב, ועי' משנ"ב סי' סו ס"ק לה, וע"ע צל"ח ברכות ו.). וכן מטו משמיה דהחזו"א (תשובות וכתבים סי' לה). וע"ע שו"ת יד אליהו (רגולר, סי' ז, בהערה) שנקט שאין זה תפילה בציבור כלל, ומאידך בשו"ת (באר יצחק, או"ח סי' ענף ב) נקט שזו תפילה בציבור גמורה.
יספיק להתפלל עם הש"ץ, האם ידלג כדי להתפלל עם הציבור
אדם שמשער שאם לא ידלג, יספיק שמו"ע עם הש"ץ בחזרתו, וע"י שידלג יספיק שמו"ע עם הציבור - ידלג על החלקים המותרים בדילוג כדי להספיק שמו"ע עם הציבור.
מקורות והרחבה:
כך נראה מלשון המשנ"ב (סק"ו, בשם המג"א סוסק"א בשם היש נוחלין) "עיקר הקפידא הוא שיתפלל תפילת שמו"ע עם הציבורבלחש". ואף שלהלן יתבאר שהמתפלל עם הש"ץ נחשב שמתפלל בציבור, אעפ"כ אינו דומה למעלת תפילה עםהציבור ממש [אמנם בא"א (לגאון מבוטשאטש ריש סי' נב) כתב שאין לדלג באופן זה, כיון שתפילה עם הש"ץ הרי היא כתפילה עם הציבור ממש].
לדלג כדי להתפלל עם הש"ץ
אדם שאיחר לתפילה כל כך, ומשער שאף ע"י שידלג לא יספיק להתפלל שמו"ע עם הציבור, אך ע"י הדילוג יספיק להתפלל שמו"ע עם הש"ץ בחזרתו - ידלג על החלקים המותרים בדילוג כדי להספיק שמו"ע עם הש"ץ.
מקורות והרחבה:
טעם הדבר עפ"י המבואר ברמב"ם (הל' תפילה פ"ח ה"ד, וז"ל: "וכיצד היא תפלת הציבור יהיה אחד מתפלל בקול רם והכל שומעים" עכ"ל) שהמתפלל עם הש"ץ נחשב שמתפלל בציבור.
אמנם יש לדון שזהו דווקא בזמנם, שהש"ץ היה מוציא את הציבור ידי חובה, אך בזמננו שלא מוציאם (עי' סי' קכד) אין זה נחשב תפילה בציבור. אך למעשה נראה שגם בזמננו הדין כן, וכמו שפסק בחסד לאלפים (לבעל הפלא היועץ סי' נב ס"ב) שידלג לצורך תפילה עם הש"ץ.
וכן מבואר בשו"ת חת"ס (מהדו"ח ח"ח סי' ד) ובחזו"א (סי' יט ס"ק ז) שתפילה עם הש"ץ נחשבת תפילה בציבור. אולם עי' פמ"ג (סי' נב א"א ס"ק א) , ובשו"ת יד אליהו (הובא לעיל), ועיי"ע פתח הדביר (סי' נב ס"ב), וערוה"ש (סי' קט ס"ג), וע"ע שו"ע (סי' קט ס"א).