עמידה וישיבה על שולחן
שאלה. האם מותר לשבת או לעמוד על שולחן או סטנדר שלומדים עליו, בזמן שיש בו ספרים ובזמן שאין בו ספרים.
תשובה. אין לשבת או לעמוד.
מקור הדין – כתב בספר חסידים תתקכ' וז"ל "ילד אחד עמד לפסוע על השולחן שאביו היה משים תדיר ספריו עליו ולא יחדו רק לספרים לבד וגם כשרצה לאכול עליו לחם ובכל יום ספריו עליו ולקח הספרים מעליו עד שאכל ועמד הילד על השולחן וירד ונחתך כף רגלו בסכין אמר האב פשעי גרם שהנחתי לבני לפסוע על השולחן שהיו עליו ספרים" ע"כ.
ומבואר שבשולחן שמיוחד לספרים יש איסור לשבת ולעמוד עליו אף שכעת לא מונחים עליו ספרים.
וכ"כ בספר יוסף אומץ (יוזפא) סי' סד, 'אסור להושיב או להעמיד התינוק על השטענדיר שמשימין עליו מחזורים ותפילות שמיוחד לקדושה'.
באותו ענין
שאלה. האם מותר לשבת או לעמוד על שולחן המיועד לאכילה, בין בזמן האכילה ובין שלא בזמן האכילה.
תשובה. אין לשבת או לעמוד.
מקור הדין - כתב בספר יוסף אומץ הנ"ל 'ואפילו על השולחן שאוכלין עליו כתב בספר חסידים שאסור'.
ואף שבדברי הספר חסידים שלשונו הובא לעיל משמע שבשולחן סתמא אין איסור ורק מחמת שהיה שולחן שרגיל להניח עליו ספרים היה אסור, וכבר העיר בזה היוסף אומץ במקו"א בספרו בענין קדושת הספרים והשמות סי' כה.
מ"מ כתב שם עוד לאסור משום דברי הרבינו יונה בספר היראה שכתב 'אל תהרוג כינה על השולחן מפני שהשולחן דומה למזבח'.
ובאמת תלמוד ערוך הוא (ברכות נה: וחגיגה כז.) דהשולחן דומה למזבח, וכן הוא ברמ"א (או"ח סי' קסז' סע' ה') שיש להביא מלח לשולחן לפני בציעת הפת דהשולחן דומה למזבח ואכילה כקורבן, ועיי"ש במ"ב ס"ק ל, ועי' שם בשעה"צ ס"ק כו שהביא שאסור להרוג כינה על השולחן.
הבדלה לפני מעריב
שאלה. האם מותר להבדיל על הכוס במוצאי שבת לפני תפילת ערבית.
תשובה. מותר, אבל יבדיל על מיץ ענבים ולא על יין.
מקור הדין - מג"א תפט סק"ז ומ"ב שם סקי"ח, וכן משמע בשו"ע או"ח סי' רצט סע' ד.
עיין תהילה לדוד (סי' רצג ורצט) שכתב שיש להתפלל מעריב קודם, אבל אין ראייתו מוכרחת.
ועיין מ"ב סי' רצט ס"ק לה שכתב 'ומכל מקום לענין אכילה לא מהני עד שיבדיל הבדלה גמורה על הכוס וגם בתפילה'.
ומשמע מלשון המ"ב שכל עוד שלא התפלל מעריב אסור לאכול ואף לאחר הבדלה. ובשעה"צ סקמ"ו כתב שמקורו באחרונים, אולם לא נמצא מקור הדבר, והדברים צ"ע.
ואף לדין תדיר קודם מותר להבדיל לפני מעריב למרות שמעריב הוא תדיר, בכל אופן מותר להקדים את ההבדלה וזאת מפני שאין התדיר לפנינו כיון שהוא נמצא בביתו ושם רוצה להבדיל, ואילו להתפלל מעריב צריך לילך לביהכנ"ס ואינו עומד בפניו עכשיו, וכן מבואר בשו"ע (או"ח סי' רפו' סע' ג') לגבי מנחה ומוסף, שאם הגיע זמן מנחה צריך להתפלל מוסף לפני מנחה, אבל אם בדעתו להתפלל מנחה יותר מאוחר יתפלל מוסף קודם כיון שאין המנחה לפניו נחשב שאין התדיר בפנינו.
וכן לגבי מעריב והדלקת נר חנוכה או מעריב ובדיקת חמץ - אף שמעריב הוא תדיר והוא קודם להדלקת נר חנוכה (אם מדליק לאחר צאה"כ) ובדיקת חמץ, אם בכוונתו להתפלל מעריב מאוחר יותר - יכול להדליק נר חנוכה ולבדוק חמץ לפני מעריב.
לבישת בגדי שבת בימי החול
שאלה. האם מותר ללבוש בגדי שבת בשמחות ביום חול.
תשובה. נראה שלשמחות של מצוה מותר, וכן בפגישות לצורך נישואין מותר.
מקור הדין – כתב מג"א סי' רסב בשם האריז"ל שאין ללבוש בגדי שבת ביום חול. ועי' שבת קיג ע"ב לגבי רות שלבשה בגדי שבת, ובתורת חיים סי' רסב סק"ו.
סעודה חלבית בשבע ברכות, בר מצווה וברית
שאלה. האם מותר לערוך סעודה חלבית לשבע ברכות, בר מצוה וסעודת ברית.
תשובה. רבים נוהגים לערוך סעודה חלבית, אך נכון יותר לאכול סעודה שיש בה בשר, ולכל הפחות עוף או דגים, ונכון אף לשתות יין בסעודה.
מקור הדין - במג"א (סי' רמט ס"ק ו) כתב בשם מהר"ש שאין סעודת מצווה אלא בבשר, ועי' במחצית השקל שם.
וכוונת המג"א לבשר בהמה (עי' פסחים קט.), אבל גם בבשר עוף יש קצת שמחה, עי' חגיגה ח. וחוו"י סי' קעח.
וכתב בספר זוכר הברית (סי' כה') 'ומה שנהגו מקרוב לעשות סעודה ממאכלי חלב סומכים על הרי"ף והרא"ש בפסחים (דף קט), שפוסקים שאחר החורבן אין שמחה בבשר כלל רק ביין לבד ע"ש, לכן צריכים עכ"פ לשתות יין בסעודת ברית מילה ולא כמו שנוהגים ששותים קפה כי אז בטלה השמחה לגמרי והלא צריכים לעשות בשמחה'.
ובשו"ת חת"ס (או"ח סי' סט) מבואר שדעתו שאפשר לקיים סעודת מילה אף בחלב, ואף בלא יין. [עכ"פ בשעת הצורך עיי"ש].
ובשו"ת מהר"ם שיק (אבה"ז פט) מבואר שלכתחילה יש לחוש לשיטת המהר"ש המבוארת במג"א הנ"ל שיש לעשות סעודת מילה דווקא בבשר, וללמד זכות על מנהג העולם שעורכים בברית מילה סעודה חלבית נראה ע"פ דברי התוס' (מ"ק ח' ע"ב ד"ה 'מפני') שסעודת ברית מילה אין בה שמחה, (ויל"ע בדברי התוס' הנ"ל מדברי הגמ' שבת קל.) וגם שאין שמחה בזמן הזה אלא ביין.
וכתב בספר אות ברית (מובא בספר זוכר הברית סי' כה) ששייך בדגים שמחה, וכמבוא' במג"א סי' תקנב ס"ב דדגים עולין על שולחן מלכים ושמחה הן לאיש, ובשר עוף לא גריע מדגים ושפיר יוצאים בדגים או בבשר עוף, עיי"ש.
וכן לגבי שמחת יו"ט מבואר בירושלמי (פסחים פ"ד ה"א) ומג"א (סי' תקלג' ס"ק ח') שמקיימים בדגים שמחת יו"ט.
מעריב לפני חצות
יש להסתפק כיצד ינהג אדם שלא התפלל מעריב ועומד כעת לפני חצות הלילה, א - האם יתפלל מעריב לפני חצות ביחידות, ב - או שיתפלל מעריב לאחר חצות במנין.
ועוד יש להסתפק, על הצד שעדיף להתפלל אחר חצות במנין, לגבי קריאת שמע כיצד יעשה, א - האם יקרא ק"ש לפני חצות בלי ברכות, ב - או שיקרא ק"ש בברכותיה עד שמו"ע, ואז ימתין ויתפלל שמו"ע עם הציבור אחר חצות.
ולצד הא' בנידון האחרון יש לדון שלא יקרא שהרי אין לקרוא ק"ש בלא ברכותיה (עיין בה"ל מו סעי' ט, ובשו"ת פרי יצחק ח"א סי' א). ומאידך לצד הב' יש חשש של הפסק בין גאולה לתפילה (עיין סי' רלה סקי"ב וס"ק טו, סי' רלו סע' ב וסע' ג, ובמ"ב סק"ד, יא ו-יב).
והנידון הראשון האם יתפלל מעריב לפני חצות ביחידות או אחר חצות במנין תלוי בנידון האם רק ק"ש צריך לקרוא לפני חצות או גם שמו"ע צריך להתפלל לפני חצות הלילה.
והנה כתב המ"ב (סי' קח ס"ק טו) בשם דרך החיים שיש להתפלל שמו"ע של מעריב לפני חצות. [דהינו שלא די בק"ש לפני חצות].
ולפי"ז היה נראה שעדיף להתפלל ביחידות לפני חצות מלהתפלל אחרי חצות בציבור, כיון שתפילה לפני חצות היא דין בגוף התפילה, ועדיף מתפילה בציבור שהוא דין חיצוני (ויש בזה אריכות דברים אם הוא חיוב גמור, עי' ברכות ז: סוף העמוד "אמר ליה טריחא לי מילתא", ועי' פסחים מו. ואו"ח סי' צ שיש ללכת עד מיל בשביל תפילה בציבור, ועי' שו"ת רעק"א קמא תשובה יג).
אמנם ברמב"ם (הלכות תפילה פ"ג ה"ו) מבואר להדיא שאפשר להתפלל מעריב לכתחילה כל הלילה וכן הוא להלכה בפמ"ג סי' קח במשב"ז ס"ק ג' ובצל"ח ברכות כו.
וכיוון שמפורש ברמב"ם שאפשר לכתחילה להתפלל כל הלילה היה נראה שכך ההלכה, ואף שהדה"ח הנ"ל הוכיח שיש להתפלל קודם חצות מדברי הרשב"א (ברכות כו), אפשר לדחות ראייתו ע"פ האחרונים שכוונת הרשב"א שיש תשלומין רק סמוך לתפילת החיוב (עיין בסימן פט ס"א וסימן קח ס"ג ובית יוסף וב"ח ולבוש ורע"א שם).
אמנם מבואר בראשונים (ספר הבתים תפילה שער ג סימן ו, ובפסקי תלמיד הרשב"א שנדפס בסוף ספר שיטת הקדמונים על שבת (הלכות ברכות סימן ג) שדעתם שיש להתפלל שמונה עשרה של מעריב לפני חצות.
ולמעשה יש לדון בדבר בצדדים שנתבארו, ויתבאר בס"ד בגליון הבא אי"ה.