שחרית ביחידות בזמן תפילה
שאלה. האם עדיף להתפלל שחרית ביחידות לפני שיעבור זמן תפילה או להתפלל במנין אחרי זמן תפילה.
תשובה. יתפלל ביחיד לפני שיעבור הזמן (ובתנאי שלא עושה כן בקביעות).
מקור הדין - סי' מו מ"ב ס"ק לב, סי' פט סע' א.
שמו"ע שחרית בחצות היום
שאלה. התחיל להתפלל שחרית ולא שם לב שעבר חצות ונמצא כעת באמצע שמונה עשרה האם יפסיק.
תשובה. ישלים התפילה, ואינו צריך להשלים במנחה. ולכתחילה אם רואה שלא יספיק לסיים עד חצות לא יתחיל, אלא ימתין לזמן מנחה ויתפלל פעמיים (תשלומין לשחרית).
מקור הדין - סי' פט סע' א (אף שקיי"ל שצריך לסיים התפילה לפני חצות, ועיין מ"ב סי' פט סק"ה, וסי' קכד סק"ז, סי' רלג סקי"ד, וע"ע סי' נח סק"ה, מ"מ כשאוחז באמצע התפילה יסיים כדעת ערוה"ש סי' קי סע' ה ואשל אברהם להגאון מבוטאש סי' פט הסוברים שבתר זמן התחלת התפילה אזלינן, ובדיעבד שהתחיל סמכינן עלייהו על כל פנים בתפילת שחרית שנפסק שבדיעבד אם התפלל תוך חצי שעה לחצות יצא יד"ח (מ"ב סי' פט סק"ז) ושיטת הב"ח והט"ז שם שאפשר אף להתחיל שמו"ע תוך חצי שעה הסמוכה לחצות).
יציאה לדרך לפני תפילת שחרית
שאלה. האם מותר לצאת לדרך בשעה מוקדמת לפני תפילת שחרית כדי להמנע מפקקים, ולהתפלל כשיגיע ליעד
תשובה. מותר, ויברך ברכות השחר קודם שיצא [אך אם יכול להספיק להתפלל קודם צריך לעשות כן].
מקור הדין - סי' פט סע' ג
ק"ש לפני הנץ
שאלה. השכים לפני הנץ האם יקרא ק"ש לפני הנץ.
ויסוד הספק בזה כיון שק"ש ותפילה בנץ מעלתו גדולה יותר מק"ש בתפילין וכן מעלתו גדולה יותר מתפילה בציבור, והנידון הוא האם עיקר המעלה היא השמו"ע שלאחר הנץ, או בגלל הק"ש שלפני הנץ.
תשובה. אף שלדעת כמה מהראשונים המעלה של הנץ היא בק"ש שלפני הנץ, מ"מ באופן זה לא יקרא לפני הנץ כיון שקורא ק"ש בלא ברכות ויש חיסרון בכך, ועוד שהרי קורא קריאת שמע ללא תפילין.
מקור הדין - שו"ע או"ח סי' נח סעיף א מבואר שפסק כדעת הראשונים המבוארים להלן שעיקר מעלת הנץ היא בזה שמתפללים שמו"ע בנה"ח, וכיון שכאן לא מתפלל שמו"ע לאחר הנץ אין מעלה במה שקורא קריאת שמע לפני הנץ.
ונחלקו הראשונים בדבר - דעת רש"י (ברכות ט ע"ב) שמעלת הנץ שמתפללים שמו"ע בנץ, וכל הטעם שקורין ק"ש לפני הנץ כדי להסמיך גאולה לתפילה (וכן שיטת התוס' יומא לז שאין מעלה בקריאת ק"ש לפני הנץ [אם לא שמתפלל שמו"ע בסמוך). והשו"ע הנ"ל פסק כדעת רש"י וסיעתו, שעיקר המעלה היא בתפילת השמו"ע שאחר הנץ.
אמנם דעת תלמידי ר' יונה (ברכות ד בדפי הרי"ף) וסיעתם שקריאת ק"ש לאחר הנץ הוא רק בדיעבד אבל לכתחילה יש לקרוא לפני הנץ.
ולשיטתם אף מי שלא מתפלל שמו"ע לאחר הנ"ץ לכתחילה יקרא ק"ש לפני הנץ.
אך כיון שע"י שחושש לשיטה זו מפסיד מעלת ק"ש בברכותיה (עיין סי' מו סקל"א, ובה"ל שם ד"ה כי לפעמים) וק"ש עם תפילין (מ"ב סי' כה סקי"ד, מו סקל"ג, נח סק"ה,) לכן לא יקרא.
וצ"ע בדברי שו"ע הרב סי' נח סעי' ד שפסק בנידון דידן שנכון לחוש לשיטת הראשונים שיש מעלה בק"ש קודם הנץ אף בלא תפילה אחריה ולכן נכון לקרא קריאת שמע קודם הנץ ולפחות פרשה ראשונה [וקשה שמפסיד ק"ש עם ברכותיה ועם תפילין].
מעריב לפני חצות (המשך מגיליון קודם)
יש להסתפק כיצד ינהג אדם שלא התפלל מעריב ועומד כעת לפני חצות הלילה, א - האם יתפלל מעריב לפני חצות ביחידות, ב - או שיתפלל מעריב לאחר חצות במנין.
ועוד יש להסתפק, על הצד שעדיף להתפלל אחר חצות במנין, לגבי קריאת שמע כיצד יעשה, א - האם יקרא ק"ש לפני חצות בלי ברכות, ב - או שיקרא ק"ש בברכותיה עד שמו"ע, ואז ימתין ויתפלל שמו"ע עם הציבור אחר חצות.
ולצד הא' בנידון האחרון יש לדון שלא יקרא שהרי אין לקרוא ק"ש בלא ברכותיה (עיין בה"ל מו סעי' ט, ובשו"ת פרי יצחק ח"א סי' א). ומאידך לצד הב' יש חשש של הפסק בין גאולה לתפילה (עיין סי' רלה סקי"ב וס"ק טו, סי' רלו סע' ב וסע' ג, ובמ"ב סק"ד, יא ו-יב). והנידון הראשון האם יתפלל מעריב לפני חצות ביחידות או אחר חצות במנין תלוי בנידון האם רק ק"ש צריך לקרוא לפני חצות או גם שמו"ע צריך להתפלל לפני חצות הלילה.
ונראה שלהלכה צריך להיזהר להתפלל שמו"ע של מעריב לפני חצות כיוון שכך כתבו כמה ראשונים, אך במקרה שעומד לפני חצות ויש לו אפשרות להתפלל לפני חצות ביחידות או להתפלל לאחר חצות בציבור, יתפלל לאחר חצות בציבור, כיון שכתב הרמב"ם בהדיא (פרק ג' מהלכות תפילה) שאפשר להתפלל מעריב לכתחילה כל הלילה לכן כדי לא לבטל תפילה בציבור יתפלל לאחר חצות.
ולגבי ק"ש נראה שלהלכה יקרא ק"ש לפני חצות, והאם יקרא ק"ש בברכותיה או שיקרא ק"ש ללא ברכותיה יש להבחין בזה בין שני מקרים - א. אם יש מנין לתפילת ערבית בתוך חצי שעה אז יקרא ק"ש בברכותיה וימתין בשתיקה עד שמו"ע (ויש לעיין מכיוון שבלא"ה מפסיק זמן רב האם זה מתיר לו לדבר). ב. אם יהיה מנין למעריב רק בשעה 2:00 בלילה ונמצא כעת סמוך לחצות - האם יקרא ק"ש בלא ברכותיה ואח"כ יתפלל כדרכו בציבור, או שיקרא עכשיו ק"ש עם ברכות וימתין לשעה 2:00 ויתפלל בציבור, או שיקרא ק"ש בברכותיה ויתפלל ביחידות, וכן נראה למעשה, שיקרא ק"ש עם ברכותיה ויתפלל ביחידות כמו שיתבאר להלן.
מבואר בסי' קיא סעי' א ומ"ב שם סק"ד שגם בערבית צריך לכתחילה להסמיך גאולה לתפילה, ואם שומע דבר שבקדושה ביניהם לא פשוט שמותר לענות כמו שמבואר להלן, ואם כן במקרה זה אם יאמר ק"ש בברכות יהיה לו אסור להפסיק אף ללימוד לאחר ברכת השכיבנו עד שמו"ע, ואף שימתין בשתיקה זמן רב.
והנה לגבי תפילה בציבור כתב החוות יאיר בספרו מקור חיים סי' צ סעי' טז שאם נמצא במקום ומחכה למנין צריך להמתין עד חצי שעה אבל יותר מחצי שעה א"צ להמתין, ולכן אם אדם לומד בלאו הכי עד 2:00 ויש מנין במרחק הליכה של מיל הדין שצריך להמתין למניין ולהתפלל בציבור, אבל אם אינו מתעכב עד השעה 2:00 אינו צריך להמתין.
ממילא נראה שכיון שנתבאר שצריך לקרוא ק"ש בברכותיה ויצטרך להמתין בשתיקה משך זמן רב עד שיוכל להתפלל בציבור אינו חייב לעשות כן, ולכן גם לעניין סמיכת גאולה לתפילה אינו חייב להמתין בשתיקה זמן רב, וא"כ היה מקום לומר שיקרא ק"ש לבדה לפני חצות ואח"כ יתפלל כדרכו, אך כיון שבאמת ק"ש עם ברכותיה קודמת לתפילה בציבור שהיא קודמת לסמיכת גאולה לתפילה, לכן יקרא ק"ש עם ברכות, וכיון שיצטרך להפסיק זמן רב - יתפלל ביחידות.
בירור הסתירה מה קודם במעריב - ק"ש בברכותיה או תפילה בציבור
מבואר או"ח סי' רלה לגבי מי שמתפלל מעריב לאחר פלג המנחה שיש מחלוקת האם יתפלל כסדר וכיון שלא יוצאים יד"ח קריאת שמע לפני הלילה יקרא אח"כ ק"ש בלי ברכות, או שיתפלל רק שמו"ע עכשיו ואח"כ בצאת הכוכבים יקרא ק"ש עם ברכות. ולהלכה נראה שם שיתפלל כסדר ואח"כ יקרא ק"ש אף שהוא בלא ברכות.
ומבואר מכל זה שתפילה בציבור עדיף על ק"ש בברכות, וצ"ע בדברי השעה"צ סי' צ סקמ"א שמבואר בדבריו שק"ש בברכות עדיף על תפילה בציבור.
ויש מבארים שלעולם ק"ש בברכותיה עדיף על תפילה בציבור ומה שבסי' רלה מבואר שתפילה בציבור עדיפה מק"ש בברכותיה כי שם עדיין לא הגיע זמן ק"ש, ולא יכול לקיים מצוות ק"ש בברכותיה ולכן מעלת תפילה בציבור גוברת, אבל בעלמא מעלת ק"ש בברכותיה עדיפה על תפילה בציבור.
סדרי הקדימה בתפילת ערבית
- תפילה בציבור קודמת לסמיכת גאולה לתפילה (סי' רלו סע' ג ומ"ב סקי"ב).
- ק"ש עם ברכותיה קודם לתפילה בציבור (שעה"צ סי' צ סקמ"א ועיין בה"ל סי' מו סע' ט' ד"ה כי).
- סמיכת גאולה לתפילה, יש להסתפק האם קודמת לחיוב ענייה על דברים שבקדושה כגון קדיש וקדושה ולכן יש להסתפק האם חוץ מהקדיש שלאחר השכיבנו מותר לענות לדברים שבקדושה בין השכיבנו לשמו"ע. ומצינו באליה רבה ובפרי מגדים (סי' סו' ס"ק יג') שדעתם שמותר לענות לקדושה לקדיש וברכו בין השכיבינו לשמו"ע, ויל"ע אם נקטינן כן להלכתא, עיין מ"ב סי' קיא ס"ק ד, וע"ע סי' רלו, ובמ"ב סי' סו סק"נ הזכיר דברי האליה רבה שמותר לענות בשחרית בשבת בין גאולה לתפילה, ולא הביא דבריהם לגבי מעריב.
סדרי הקדימה בסו"ז תפילה בשחרית
אדם שנמצא בדקות האחרונות לפני סו"ז תפילה -
- תפילה בזמנה קודמת לתפילה בציבור (מ"ב מו סקל"ב).
- ברכות ק"ש בזמן קודם לשמו"ע בזמנה (מ"ב סי' עא סק"ד).
- ברכות ק"ש ושמו"ע בזמנה קודם לברכות השחר וברוך שאמר וישתבח.
- תפילה בזמנה קודם להנחת תפילין בק"ש ושמו"ע, (עיין מ"ב סי' כה סקי"ד, מו סקל"ג, נח סק"ה).
סדרי הקדימה בתפילת שחרית
- סמיכת גאולה לתפילה קודם לתפילה בציבור (סי' קיא ס"ג).
- ק"ש בתפילין קודם לתפילה בציבור (סו' משנ"ב סק"מ).
- ק"ש בברכות עדיף מתפילה בציבור (שעה"צ סי' צ סקמ"א)
- תפילה בנץ עדיפה על תפילה בציבור [אם רגיל בכך] (ברכות כב' בה"ל סי' נח ד"ה המתחיל במצווה).
- ק"ש ותפילה בנץ עדיפה על ק"ש בתפילין (ברכות כב, בה"ל סי' נח ד"ה המתחיל במצווה).