גופיית ציצית
שאלה: האם מקיימים מצות ציצית בגופיית ציצית.
תשובה: לגדולים לכתחילה ראוי שלא ללבוש ציצית כזו, ולקטנים יש מקום להקל.
מקור: מצינו לעניין חובת ציצית בגופיית ציצית שעשויה לספוג את הזיעה, במסכת ציצית אות ה' "אפיקרסין פטורה ור"ע אומר חייבת". כמו"כ מצינו לענין חיוב קריעה לאבל על קרוביו "ואפיקרסותו אינה מעכבת" (מו"ק כב:), ואינו צריך לקרוע.
ובביאור ה"אפיקרסין" מהו, ברא"ש (מו"ק פ"ג סי' מג') מבאר דהיינו בגד שעשוי לקבל את הזיעה שלא יטנפו מלבושיו, ולפירושו נמצא שבגד זה פטור מציצית לת"ק, וממילא אין יוצאים יד"ח ציצית בגופיית ציצית, כיון שעשויה לספוג זיעה.אמנם לקטנים יש מקום להקל בזה כיון שזה מח' תנאים (ועי' ב"י או"ח סימן רס"ט, שאפשר להקל לקטנים בדבר שיש בו מח'), ויש גם מח' ראשונים בביאור המילה "אפיקרוסין", אך לגדולים לכתחילה ראוי לחוש וללבוש בגד שודאי חייב בציצית.
הקפדות בזמן עשיית הציצית
יאמר לפני תחיבת החוטים לבגד 'לשם מצות ציצית'.
יש להקפיד שהחוטים והבגד יהיו שייכים לאותו אדם, ולכן אם מביא טלית למוכר לקשור, והמוכר קושר את חוטי הציצית לבגד - זה לא כדין, כיון שהחוטים שייכים למוכר והבגד שייך לקונה (ביה"ל סימן יא ס"ו ד"ה בצמר גזול).
כמו כן יש להקפיד לשלם על חוטי הציצית לפני שקושרם בבד במזומן ולא בצ'ק או בכרטיס אשראי, וכן יש להקפיד לשלם למוכר גם על הבגד וגם על החוטים (אם קונה טלית שהחוטים לא קשורים).
טוב לעשות את החוטים בינוניים, לא עבים ולא דקים, משום 'זה א-לי ואנוהו' (משנ"ב סימן יא ס"ק ע"א).
חומרות בעשיית הציצית
חוטים ללא חשש חוטי פורגאן, שהוא שלב לפני הטוויה, שבזמן סירוק הצמר יוצא צורת חוט לא מגולגל אלא רפוי, ויש חשש שצריך ששלב זה יהיה לשמה כי נחשב כטוויה.
טוויה ידנית ועכ"פ ללא חשש כח כוחו במכונה.
גזיזת הצמר, כיבוס, ניפוץ – שיהיו נעשים לשמה.
צמר מכבש עם אליה.
יש להקפיד שלא לדבר בעת תחיבת החוטים בבגד (עיין ספר מדרש פנחס מקוריץ, ועיין עוד בלבוש סי"ד).
יש לתחוב את כל הד' חוטים בבת אחת בנקב הכנף, ולא בזה אחר זה (פת"ש סימן יא, כה"ח שם סק"מ בשם הפתחי עולם).
אף שלהלכה אפשר לקשור גם בלילה [כדלהלן], יש מדקדקים לקשור את הציצית דווקא ביום.
חיוב ציצית בצווארון של מעיל או סוודר
שאלה: האם צריך לעגל את פינות הצווארון של מעיל או סוודר שיש להם צווארון זקוף, כך שיש לבגד ארבע כנפות לפניו – שתים מלמטה ושתיים מלמעלה.
תשובה: מעיקר הדין לא צריך, וירא שמים יחמיר.
מקור: הבית יוסף (ס"ס י') כתב כמה טעמים לפטור מציצית בבגדים שארבע כנפותיהם מלפנים, אך טעמים אלו לא שייכים בנד"ד, ולדבריו המעיל והסוודר הנ"ל חייבים בציצית.
ובדרכי משה כתב שלא חייב בציצית כיון שאין שתיים לפנים ושתיים לאחור, וכתב המג"א והביאו המשנ"ב (סי' י' ס"ק לו') "יען שהלכה זו רופפת בידי הגאונים ולא מצאו טעם נכון (כי גם על טעם הדרכ"מ הנ"ל יש לפקפק הרבה וכמ"ש הפמ"ג), על כן ירא שמים יעשה קרן עגולה כמו שכתב הב"י בשם הזקנים". וכ"ה בבן איש חי פרשת נח שנה א' סעיף ט' ובכף החיים סי' י' אות כג'.
ולפי זה צריך עיון למה בחולצות שלנו שיש להם ד' כנפות מלפנים לא מטילים ציצית או מעגלים את הכנף. וביאר הלבוש שכיון שהצווארון מקופל אינו נחשב כנף.
לפי"ז סוודרים ומעילים שמרובעים למעלה - ירא שמים יחמיר לעגלם.
לחילופין, ניתן להקנות את הבגד ליהודי אחר, ואותו אדם ישאיל בחזרה את הבגד, ואף שטלית קטן שאולה חייבת בציצית לאחר ל' יום, כיוון שחיובו רק מדרבנן (סי' י"ד), אפשר לסמוך על השיטות שצריך שתיים לפניו ושתיים לאחריו.
ואופן העיגול הוא ע"י חיתוך את הכנף בעיגול, ומבואר במנחות לז' ובסי' י' סע' ג' שלא מועיל לקפל ולתפור בעיגול, אך מבואר שם בבה"ל ד"ה 'לא נפטרה' שאם תפרו עד שאינו ניכר כלל התפר כדרך שהחייטים עושים, מהני.
ניפוץ לשמה
שאלה: האם צריך ללבוש טלית קטן שניפצו את הצמר שממנו נעשה חוטי הציצית לשמה.
תשובה: המנהג הנפוץ ללבוש ט"ק עם חוטי צמר שאינם מנופצים לשמה, ויש מחמירים לכתחילה (לשיטה זו מחמירים גם בכיבוס).
מקור: כתב המרדכי (מנחות סי' תתקנ') בשם המהר"ם "יש להחמיר לנפץ הצמר של ציצית לשמה", ומלשון המרדכי משמע שאף לשיטת מהר"ם אין הניפוץ לשמה מעכב.
והבית יוסף (סימן יא) כתב "ולא ידעתי למה מאחר שלא אמרו בגמרא אלא בעינן טויה לשמה, מנין לו להחמיר בלא ראיה, ושום אחר מהפוסקים לא כתב כן, ולא ראינו מי שחשש לכך" עכ"ד. והרמ"א (שם ס"א) כתב "ויש מחמירין אפילו לנפצן לשמן, והמנהג להקל בנפוץ".
והדרישה (שם סק"א) כתב בשם המהר"ל מפראג בביאור החילוק בין ניפוץ לשמה שאינו מעכב בדיעבד לטויה לשמה המעכבת בדיעבד, משום שניפוץ אינו [אלא] רק הסרת הפסולת מהצמר, ואינו מעשה בגוף הצמר, ולכן אינו מעכב בדיעבד.
קשירת ציצית בלילה
שאלה: האם מותר לקשור ציציות בלילה.
תשובה: מותר לקשור ציציות בלילה לשם מצווה (עי' פמ"ג סי' יח שדן בזה, ולהלכה אפשר).
ברכת 'שהחיינו' על טלית וציצית
שאלה: האם צריך לברך ברכת 'שהחיינו' על טלית גדול / קטן.
תשובה: על טלית גדול – מברכים. על טלית קטן - לא מברכים (סי' כב).
סידור כנפות הציצית בצד הגוף
שאלה: הנוהגים לסדר את שתי כנפות הציצית יחד בצד הגוף האם עושים כדין.
תשובה: צריך להניח את הציציות שישתלשלו שתים לפניו ושתים לאחוריו (לשון השו"ע סי' ח' סע' ד' – "מחזיר שתי ציציות לפניו ושתיים לאחוריו כדי שיהיה מסובב במצוות". ועיין סי' יז' סע' ג').
ברכה לאחר פשיטת הציצית לכמה שעות
שאלה: הפושט ציצית לשנת צהריים, או שמוריד את הטלית גדול בשבת כשמתארח לפני הסעודה, וכן ביום כיפור שמורידים את הטלית גדול לאחר מוסף, וכן אבי הבן או סנדק שלובשים את הטלית בזמן הברית שנעשה בבוקר, וכן המוריד את הציצית כשנכנס לבריכה או מקוה או מקלחת וכל כיוצא בזה. האם כשחוזר ולובש צריך לחזור ולברך.
תשובה: לא יברך, אלא אם הוריד למשך זמן ארוך כגון שמוריד בבוקר לאחר התפילה ומחזירו בצהריים (סי' ח סי"ד).
ציצית של קטן שנקרעה
שאלה: קטנים שנקרעו להם חוטי הציצית, האם מותר ללובשם.
תשובה: אם נשארו הקשרים אף שכל החוטים נקרעו, אפשר ללובשם.
מקור: שיטת ר"י בסימן י"ב ס"ג, ששיעור כדי עניבה הוא בגדיל, ולגבי קטנים מבואר בב"י סימן רסט שבדבר שיש מקילים, אפשר להקל לקטנים.
ברכה על החלפת הטלית קטן
שאלה: האם אדם שמחליף טלית קטן (כמצוי שמחליפים ביום שישי) צריך לברך.
תשובה: צריך לברך (שו"ע סי' ח סע' יד).
ברכה לאחר החלפת חוטים בטלית קטן
שאלה: הוריד את הטלית קטן בכדי להחליף בו חוטים, וחוזר ולובשו. האם צריך לברך.
תשובה: עליו לברך רק אם החוטים נפסלו לכל השיטות, אבל אם מחליף חוטים בגלל שחוט אחד נקרע או אפי' אם נקרעו כמה חוטים באופן שלחלק מהשיטות זה כשר - לא מברכים.
מקור: ביה"ל ס' כה ס' יב.
ויש לחלק בין החלפת חוטים שלא מברך לבין החלפת טלית שמברך (כמבואר בתשובה הקודמת), משום שבהחלפת טלית הוא מחליף את עיקר המצווה ולכן מברך, משא"כ כשמחליף חוטים אזי אינו מחליף את המחייב במצווה [-הבגד], ולכך אינו מברך (ועי' שו"ת מהרש"ג חלק א' סימן נז ושו"ת מהר"ם שיק יו"ד רפ"ה).
גניזת טלית וציצית
שאלה: האם צריך לגנוז טלית קטן או גדול.
תשובה: את הבגד אפשר לזרוק לפח, ואת החוטים המחמיר לגנוז תבוא עליו ברכה (סי' כא).
ברכת ציצית לאחר מנוחת צהריים
שאלה: אדם ההולך לנוח בצהריים על מיטתו למשך שעתיים ופושט את הציצית, האם עליו לברך לכשיקום.
תשובה: לא יברך כשלובש בשנית, ולכתחילה יש להניח את הט"ק באופן שלא יסיח דעתו ממנה ע"י שיתכסה בה (סי' ח ס"ק מב).
קיצור חוטי הציצית עם ברזל
שאלה: האם כשמקצרים את החוטים וכן כשמורידים את החוטים מותר לחתוך עם ברזל.
תשובה: מותר
מקור: כתב המשנ"ב סי' י"א ס"ק ס"א שיש לחתוך את חוטי הציצית בשיניו ולא בסכין.
ויש להסתפק האם כשרוצים לקצר את חוטי הציצית כשהם ארוכים מדי (סי' י"א סעי' ד'), וכן כשרוצים להוריד את הציצית לגמרי מהבגד, האם גם במקרים אלו יש להקפיד שלא לחתוך בסכין.
והנה מקור דברי המשנ"ב הנ"ל הוא מדברי המטה משה (הלכות ציצית אות י"ג) והשל"ה (מסכת חולין) ודבריהם הם לגבי החוט הארוך שממנו עושים (כיום במפעלים) ארבע חוטים לצורך עשיית הציצית.
ומבואר שם שהטעם שלא לחתוך בברזל הוא כעין שמצינו לגבי המזבח שנאמר 'לא תניף עליהם ברזל', וכיון שמזבח מאריך ימיו של אדם וברזל מקצר ימיו של אדם (שהחרב עשויה מברזל), אינו בדין שיונף המקצר על המאריך. וכיוון שגם ציצית מאריכה חיי אדם (עי' בגמ' שבת ל"ב:) אינו בדין שיונף עליה ברזל המקצר חיי אדם.
ונראה שכל הקפידא היא רק בעשיית הציצית, וכמו בעשיית המזבח, אבל לאחר שהחוטים עשויים ורוצה לקצרם או כשמסיר את הציצית לגמרי - לא צריך להקפיד על כך.
ויש להסתפק האם במפעלים שחותכים את החוט הארוך לארבע חוטים, האם אפשר לכתחילה לחתוך בסכין אבן או פלסטיק.
והנה מבואר במטה משה ובשל"ה (שם) שיש לחתוך בשיניים כי מספר החוטים הוא ל"ב כמספר השיניים.
אך אם קשה לחתוך בשיניים, יש להקפיד שעל כל פנים לא יחתכו בסכין מברזל וכנ"ל, אלא יחתכו בסכין אבן או פלסטיק או ע"י אש.
שיעור ציצית
שאלה: מהו שיעור אורך ורוחב הציצית.
תשובה: לכתחילה שיעורו הוא 1.20 מטר אורך ו- 60 ס"מ רוחב, כולל החור.
מקור: סימן ט"ז סק"ד. ואף שלדעת המשנ"ב צריך את השיעור הנ"ל לא כולל את החור, למעשה המנהג כדעת החזו"א (או"ח ס"ג) שזה כולל את החור.