דיני גילוי במשקים בזמננו – חלק ב

הלכה יומית מפי הגאון רבי עמרם פריד שליט"א

דיני גילוי במשקים בזמננו – חלק ב

להלן נביא כמה הלכות הנוגעות לאותם הנוהגים להחמיר בגילוי:

א. שיעור גילוי הוא שניות בודדות.

ב. משקה מגולה במקרר או בארון סגור, אין בו חשש גילוי. כמו כן, אם בכל זמן הגילוי היה אדם בחדר, אפילו אם הוא לא הסתכל על המשקה, אין בזה חשש גילוי. כמו כן, אם המשקה היה מכוסה בכל כיסוי שהוא, אפילו דף נייר וכדומה, אין בזה חשש גילוי.

ג. משקה בתוך כלי סגור, אך מנוקב – אם הנקב הוא כשיעור ראש אצבע קטנה של תינוק בן יומו, שהוא 2 מ"מ×2 מ"מ – יש בזה משום גילוי.

ולכן שקית חלב פתוחה שנשארה מחוץ למקרר – אם הנקב קטן מ-2×2 מ"מ – אין בה חשש גילוי. אך אם הנקב גדול מכך – יש בה משום גילוי. והוא הדין בקומקום עם מים מגולים.

כמו כן, יש לדעת שרשת שיש בה הרבה נקבים [וכמצוי בפיית הקומקום], אין בה חשש גילוי, כיון שבכל נקב בפני עצמו אין שיעור זה.

ד. דין גילוי נאמר רק במים, יין וחלב. גם יין מפוסטר ומיץ ענבים נחשבים יין לעניין זה.

ה. בכל סוגי השמן אין חשש גילוי. כמו כן, במיצי פירות טבעיים אין חשש גילוי. וכן אין חשש במים שהשתנה טעמם, וכגון פטל, קפה, תה, משקאות קלים וכדו', שבכל אלו אין חשש גילוי. כמו כן במרק לא נאמר דין גילוי, כיון שהשתנה טעמו.