בדין שנים מקרא ואחד תרגום
צורת הקריאה
בכל אופן וסדר שקוראים שנים מקרא ואחד תרגום יוצאים ידי חובה, אך ישנם שני אופנים לקריאת שמו"ת שהם מובחרים יותר -
א - לקרוא כל פסוק פעמיים ואח"כ התרגום של אותו פסוק.
ב - לקרוא כל פרשה פתוחה או סתומה פעמיים ואח"כ לקרוא את התרגום, ודעביד כמר עביד ודעביד כמר עביד (סי' רפ"ה משנ"ב ס"ק ב').
ויש הנוהגים לכתחילה לקרוא קריאה אחת (מלבד קריאה פעם שניה ותרגום הנקראת בנפרד) עם הבעל קורא, ויש להם על מה שיסמוכו (ספר המנהגים למהר"א טירנא עמ' כה', וע"ע סי' רפה' סע' ו' מג"א ח' - ט', ומ"ב טז' וט"ז שם ס"ק ב').
האם די בקריאת שנים מקרא עם פירוש רש"י
נחלקו בזה הראשונים ולהלכה נפסק שאם למד שנים מקרא רק עם פירוש רש"י יצא ידי חובה, אך ירא שמים יקרא גם תרגום וגם ילמד פירוש רש"י [סי' רפ"ה סעיף ב'].
האם צריך ללמוד דוקא עם פירוש רש"י או שאפשר גם שאר פירושי הראשונים
להלכה לכתחילה יש ללמוד דוקא עם פירוש רש"י.
כתב השו"ע (שם) וז"ל: "אם למד הפרשה עם פירוש רש"י חשוב כמו תרגום", ע"כ. וכתב במג"א (ס"ק ג') וז"ל: "שהוא עיקר שהוא בנוי על יסוד התלמוד" ע"כ. משמע מדברי השו"ע והמג"א שיש ללמוד דוקא פירוש רש"י שהוא מיוסד על יסוד התלמוד, אמנם מקור דברי השו"ע מדברי הרא"ש [פ"ק דברכות סי' ח'] וז"ל: "ונראה שהקורא בפירוש התורה יוצא בו ידי תרגום כיון שמפורש בו כל מלה ומלה", ע"כ. ומדברי הרא"ש נראה לכאו' שבכל פירוש ממפרשי התורה היה יוצא ידי חובה, וכן מבואר בשו"ת הרמ"א (סי' קכ"ט, ק"ל). ומדברי השו"ע נראה שיש ללמוד דוקא פירוש רש"י.
האם אפשר ללמוד שנים מקרא ואחד תרגום בלילה
לכתחילה אם יכול ללמוד מקרא ביום ילמד ביום, אבל אם אין לו זמן אחר לקרוא שמו"ת - יכול לקרוא אף בלילה.
והטעם, דכתב בשעה"צ (סי' רל"ח ס"ק א') וז"ל: "כתב הבאה"ט שאין לקרות מקרא בלילה, ובפמ"ג משמע שיכול לקרוא מקרא, ונראה דאפי' למחמירין לית בזה איסורא, אלא שלכתחילה יותר טוב ללמוד מקרא ביום. ונובע דבר זה ממה דאיתא במדרש "שהיה הקב"ה לומד עם משה מקרא ביום ומשנה בלילה" ע"כ. ומבואר במ"ב שסובר שאף לפי הקבלה אין בזה איסור.
דיני ברכת ברקים ורעמים
האם יש חיוב לברך על ברקים ורעמים
חובה לברך [שו"ע סי' ריח' סע' ג' שברכות הראייה חובה הם, ואף שמבואר בסי' רכג' סע' א' ברמ"א לגבי ברכת 'שהחיינו' וז"ל - "יש שכתבו שנהגו להקל בברכה זו, שאינה חובה אלא רשות", צ"ל שזה קאי רק על 'שהחיינו' ו'הטוב והמטיב', אבל ברכות על ברקים ורעמים חובה הם].
האם צריך לברך מיד לאחר שמיעת הרעם וראיית הברק הראשון
חובה לברך על כל שמיעת רעם וראיית ברק, רק שכשמברכים על הברק והרעם הראשונים זה פוטר את השאר. נמצא שאם לא בירך על הברק והרעם הראשון הפסיד את הברכה על ברק ורעם זה, ולכן חובה לברך לאחר שמיעת הרעם וראיית הברק הראשון [שו"ת נו"ב קמא או"ח מא'].
האם צריך לעמוד בברכת ברקים ורעמים
ברכה זו נאמרת בישיבה ואין צריך לעמוד [וראיה לדבר ממה שמצינו במסכת סנהדרין מב' ע"א שברכת קידוש לבנה נאמרת בעמידה כמו הקבלת פני שכינה, ומשמע שבלי זה אין צריך לעמוד בברכת השבח, ועיין פרמ"ג סי' תלב' שלא צריך עמידה. וע"ע מור וקציעה סי' ח' והיעב"ץ בסידוקו בהל' ברכות השחר].
האם צריך להפסיק באמצע הלימוד לברכת ברקים ורעמים
מכיון שחובה לברך וכנ"ל - צריך להפסיק, כמו שלכל מצווה עוברת שצריך להפסיק [מו"ק דף ט'].
האם מברכים על ברקים ורעמים באמצע פסוקי דזמרה
מברכים, ואף באמצע הפרק (עי' סי' נא').
מה מברכים על ברקים ורעמים
מעיקר הדין אפשר לברך בין 'עושה מעשה בראשית' ובין 'שכוחו וגבורתו מלא עולם', ויכול לברך גם על הברקים וגם על הרעמים את אותה הברכה - או 'עושה מעשה בראשית' על שניהם, או 'שכוחו וגבורתו מלא עולם' על שניהם.
אבל המנהג הוא שמברכים על הברקים 'עושה מעשה בראשית' ועל הרעמים 'שכוחו וגבורתו מלא עולם'.
וטעם המנהג ביאר הט"ז שע"י הרעמים נראה גבורתו של הקב"ה יותר מברק ולכן מברכים שכוחו וגבורתו מלא עולם על הרעמים.
אבל כאמור כל אחר מהברכות שייכת גם על ברקים וגם על הרעמים רק כדי שלא יברכו פעמיים אותה ברכה לכן נהגו לברך על הרעמים 'שכוחו וגבורתו' וכו' (סימן רכז').
האם מברכים על ברק ורעם באמצע ברכות ק"ש
מברכים רק בין הפרקים [בין ברכה ראשונה לשניה, ובין שניה ל'שמע', ובין 'שמע' ל'והיה אם שמוע', ובין והיה ל'ויאמר'], אבל באמצע הפרק לא יפסיק (עי' סי' סו' מ"ב ס"ק יט').
האם מברכים על ברק ורעם לאחר ברכת 'המפיל'
לא מברכים [נחלקו החיי אדם והבה"ל בסימן רלט' האם ברכת המפיל זה על מנהגו של עולם או שכיון שהנוסח של הברכה הוא 'המפיל חבלי שינה על עיני' א"כ היא ברכה על האדם עצמו, וכך צידד הבה"ל, ולכן אסור להפסיק בדיבור אף במצוה עוברת כגון אשר יצר וכדו' בין ברכת 'המפיל' לשינה. והמקל לברך ברכת ברקים ורעמים ו'אשר יצר' לאחר ברכת 'המפיל' - יש לו על מה לסמוך].
כמה פעמים מברכים באותו יום
אם נתפזרו העננים צריך לברך שוב כי נחשב היסח הדעת, ואם לא נתפזרו העבים מברכים רק ביום המחרת (סי' רכז').
חיוב ציצית בצווארון של מעיל או סוודר
האם צריך לעגל את פינות הצווארון של מעיל או סוודר שיש להם צווארון זקוף, כך שיש לבגד ארבע כנפות לפניו - שתיים מלמטה ושתיים מלמעלה
הבית יוסף (ס"ס י') כתב כמה טעמים לפטור מציצית בבגדים שארבע כנפותיהם מלפנים, אך טעמים אלו לא שייכים בנד"ד. ולדבריו, המעיל והסוודר הנ"ל חייבים בציצית. ובדרכי משה כתב שלא חייב בציצית שאין שתיים לפנים ושתיים לאחור, וכתב המג"א והביאו המשנ"ב (סי' י' ס"ק לו') "יען שהלכה זו רופפת בידי הגאונים ולא מצאו טעם נכון (כי גם על טעם הדרכ"מ הנ"ל יש לפקפק הרבה וכמ"ש הפמ"ג), על כן ירא שמים יעשה קרן עגולה כמו שכתב הב"י בשם הזקנים". וכ"ה בבן איש חי פרשת נח שנה א' סעיף ט' ובכף החיים סי' י' אות כג'.
ולפי זה צריך עיון למה בחולצות שלנו שיש להם ד' כנפות מלפנים לא מטילים ציצית או מעגלים את הכנף. וביאר הלבוש שכיון שהצווארון מקופל אינו נחשב כנף.
ולפי זה - סוודרים או מעילים שמרובעים למעלה ירא שמים יחמיר לעגלם.
ואופן העיגול הוא ע"י חיתוך את הכנף בעיגול, ומבואר במנחות לז' ובסי' י' סע' ג' שלא מועיל לקפל ולתפור בעיגול, אך מבואר שם בבה"ל ד"ה 'לא נפטרה' שאם תפרו עד שאינו ניכר כלל התפר כדרך שהחייטים עושים, מהני.
הנוהגים לסדר את שתי כנפות הציצית יחד בצד הגוף האם עושים כדין
צריך להניח את הציציות שישתלשלו שתים לפניו ושתים לאחוריו (לשון השו"ע סי' ח' סע' ד' - "מחזיר שתי ציציות לפניו ושתיים לאחוריו כדי שיהיה מסובב במצוות". ועיין סי' יז' סע' ג').