מקבץ הלכות להושענא רבה ושמחת תורה

ליל הושענא רבה – תשפ"א

הלכה יומית מפי הגאון רבי עמרם פריד שליט"א

מקבץ הלכות להושענא רבה ושמחת תורה

דיני סעודה בהושענא רבא:

בכל יום מימי חוה"מ יש חובה לשתות יין שישפיע עליו (אפי' פחות מרביעית) ויש מצוה לאכול בשר ופת. בהו"ר רבים נהגו להוסיף מאכלים נוספים כמו בסעודת יו"ט, וכן רבים נוהגים לאכול לביבות ממולאות בשר הנקראות 'קרעפלאך', ויש מקור למנהגים אלו.

לכתחילה יש להתחיל לאכול את סעודת הו"ר לפני חצות, ואם לא הספיק אפשר להתחיל עד שעה עשירית (בב"ב 15:21), ואם התחיל אחר שעה עשירית אין להרבות בסעודה ומצוה לאכול רק שיעור מעט יותר מכביצה פת.

דיני הניעור בלילה:

צריך ליטול ידיו אחר עלות השחר השני (שהוא 72 דק' קודם הנץ, והוא העיקר לכל דיני עלות השחר, שלאחריו אסור לאכול כל דבר, וכן מחצי שעה קודם זמן זה אסור ללכת לישון אא"כ אם יישאר ער לא יכוון בתפילה כדבעי, שאז ילך לישון וימנה שומר שודאי יצליח להעירו לזמן קר"ש ותפילה). אמנם אין צריך למהר ליטול ידיו.

בן אשכנז הלומד בלילה והגיע זמן עלות השחר, יכול להמשיך בלימודו עד שיהיה מי שיוציא אותו בברכות התורה, או עד שיתפלל ויצא ידי חובה ב'אהבה רבה'.

ישנם מברכות השחר שהניעור בלילה אינו יכול לברכם, ואלו הן:

בן אשכנז אינו יכול לברך ברכת 'אלוקי נשמה' (ואם אין אחר שיוציאנו, יכוון בברכת 'מחיה המתים' בתפילת י"ח לפוטרה), וכן אינו מברך ברכות התורה (ואם אין אחר שיוציאנו, יכוון ב'אהבה רבה' שלפני קר"ש לפוטרם), וכן אינו מברך 'המעביר שינה' (ואם אין אחר שיוציאנו, לא יברך). ברכת 'על נטילת ידיים' יברך לאחר שעשה צרכיו וייגע במקום מטונף של צואה או מי רגליים או שייגע במקומות המכוסים, לאחמ"כ יטול ידיו, יברך ענט"י ו'אשר יצר'. שאר ברכות השחר יברך כרגיל.

בן ספרד מברך את כל הברכות כרגיל, חוץ מברכת 'על נטילת ידיים' שאינו מברך (ואם אין אחר שיוציאנו, לא יברך).

לפי האמור בן אשכנז ובן עדות המזרח שהיו ערים בלילה והזדמנו בבוקר למקום אחד, יכולים לצאת בכל ברכות השחר ע"י שכל אחד יוציא את חברו בברכות שאינו יכול לברך לשיטתו.

מי שהיה לבוש כל הלילה בציציתו אינו יברך בבוקר על הציצית, אלא אם יש לו טלית גדול יפטור את הציצית בטלית הגדול, ואם אין לו אזי או שיצא מברכה של אדם אחר (ואחר הברכה ימשמש בציציותיו) או שיחליף ציצית ויברך על הציצית האחרת.

דיני תפילה בהו"ר:

נוהגים להתיר את אגד הלולב בהו"ר. יש הנוהגים להתירו קודם נטילת הלולב ויש הנוהגים לאחר הנטילה קודם הלל, ויש הנוהגים לאחר הלל קודם הושענות, ומי שאין לו מנהג יסיר את הטבעות לאחר הנטילה לפני אמירת הלל.

דיני נטילת ערבה:

ביום הו"ר נהגו ליטול ערבה, ואף שמן הדין די בערבה אחת נהגו ליטול ה' ערבות עפ"י האריז"ל.

נוגים לקשור את ה' הערבות, ויותר טוב לקושרן בגבעול ערבה שלא השתמשו בה לנטילת לולב, ומי שאין לו גבעול ערבה יכול לאגוד בעלי לולב שלא השתמשו בו או בגומיה, אך אז יש להיזהר לאחוז בערבות ולא באגד ע"מ שלא תהא חציצה.

ניתן להשתמש בב' הערבות של הלולב ולקיים בהן את דין נטילת הערבה.

אף שמן הדין מותר שכמה אנשים שונים יחבטו את אותן הערבות כמה פעמים, נהגו שכל אחד יחבוט ערבות המיוחדות לו, ומי שאין לו אפשרות יקל כעיקר הדין.

נוהגים שגם נשים חובטות ערבה ואף נהגו לחבוט עבור תינוק בן יומו, אך אין צריך לחבוט עבור עוברים.

המתפלל ביחידות יעשה הקפות בביתו ע"י שיניח ספר קודש על כיסא ויסתובב סביבו ז' הקפות.

בהו"ר אומרים פסוד"ז ככל שבת ויו"ט, אלא שמוסיפים 'מזמור לתודה' ולא אומרים 'נשמת'.

ערב שמחת תורה:

מותר לשטוף את הבית כרגיל.

הרגיל ליטול ציפורניו בכל ערב שבת, יכול ליטול ציפורניו בערב שבת זו עם כלי, אף לאשכנזים. ואף מי שלא רגיל – אם קצץ בערב חג סוכות, יכול לקצוץ בערב שמחת תורה (ספרדים ואשכנזים קטנים מותרים לקצוץ בכל חוה"מ).

ישיבה בסוכה בשמחת תורה:

עד צאת הכוכבים אסור לאכול מחוץ לסוכה.

אסור לאכול או לישון בשמחת תורה בסוכה. והרוצה לאכול או לישון בסוכה, יוריד לאחר שעת מנחה קטנה סכך בשיעור 40 ס"מ על 40 ס"מ, ואם אינו יכול להוריד או ששכח, יכניס סירים ריקים לסוכה, וכן יכול לסגור את הגג.

הלכות שניים מקרא:

אם קרא שמו"ת של 'וזאת הברכה' ממנחה של שבת סוכות יצא יד"ח, אך לכתחילה נח' הפוסקים האם זמן הקריאה הוא מליל הושענא רבה או מליל שמח"ת.

סוף זמן קריאת השמו"ת הוא עד שגומרים לקרוא בתורה את 'וזאת הברכה'.

ניתן לקרוא שמו"ת של פרשת בראשית לאחר שהציבור קרא את פרשת בראשית.

דיני שמחת תורה:

אומרים יזכור אף ביחידות.

השנה לא אומרים י"ג מידות מאחר שהחג חל בשבת.

אבל יכול להיות נוכח בעת הריקודים מבלי לרקוד, ויכול להקיף את הבימה עם ס"ת.

מותר לרקוד בשמח"ת אף כשחל בשבת.

דיני עליות:

עלייה לתורה בשמחת תורה היא רק בגדר מנהג ואינה חובה כלל (ואצל הגר"א כלל לא נהגו כן), ולכך מכל סיבה שהיא– ל"צ לעלות.

גם העלייה ל'כל הנערים' היא רק בגדר מנהג, והשנה אין צריך לנהוג כן, עכ"פ מכל צורך שהוא.

מי שרוצה בכל זאת לעלות לתורה מרחוק, יש להקל לבני אשכנז שאם נמצא באותה קומה יכול לעלות, אך כאמור אין צורך בזה. (המקל לעלות לתורה מביתו – אין למחות בידו, אך מוטב שלא לעשות כן).

השנה, ששמחת תורה חל בשבת יש לחלק את העלייה הראשונה לשניים, אך בחזרה על הקריאה אין צריך לקרוא ז' קרואים ואפשר לקרוא אף ה' או ו' קרואים.

אם נשארו שניים שלא קיבלו עליה, די לקרוא מ'ולזבולון אמר' ואין צורך להתחיל מ'וזאת הברכה'.

אם בקריאות הנוספות נשאר רק כהן אחד והשאר ישראלים או רק לוי אחד והשאר ישראלים (ואין עוד כהנים ולויים אפי' קטנים), בשעת הדחק אפשר לקרוא לישראל מיד לאחר הכהן או הלוי אך יותר נכון שלא לקרוא לכהן או ללוי כלל אלא רק לישראלים.

כהן או לוי יכולים להיות 'חתן תורה' ו'חתן בראשית', כמו כן מותר ששלושה כהנים או לויים יהיו 'חתן תורה' 'חתן בראשית' ומפטיר.

אם יש רק כהן אחד ורוצים להעלותו גם ל'חתן תורה' או ל'חתן בראשית', מותר שיעלה פעמיים.

אם יש הרבה כהנים ולויים, יעלו לתורה כהן, לוי, ישראל, כהן, לוי, ישראל, וחוזר חלילה.

אב ובנו יכלים לעלות האחד ל'חתן תורה' והשני ל'חתן בראשית', ויש להקל אף בס"ת אחד.