הלכה יומית מפי הגאון רבי עמרם פריד שליט"א
זמני סעודות שבת
יש לדון האם יש זמנים מסוימים לסעודת השבת [לילה בקר וצהרים] או שאין זמן מסוים ואפשר לאכול את שלשת הסעודות ברצף באופן שלא יהיה ברכה שאינה צריכה. וכמה נפק"מ בדבר –
א. באדם שעשה קידוש בבקר על עוגות האם יכול לאכול את הסעודה אחרי חצות.
ב. אדם שאינו יכול לאכול בשבת ביום האם יאכל את כל הסעודות בלילה
ג. בערב פסח שחל בשבת (כמו השנה) האם אפשר לאכול שני סעודות בליל שבת ואחד בבקר.
והנה מצינו בתוס' שבת קיח'. ד"ה במנחה ובשו"ע רצא' סעי' ב' שאפשר לקיים סעודה שלישית רק אחרי שמגיע זמן מנחה גדולה. ואם אכל סעודה שלישית בבקר לא יצא יד"ח. ומבואר מזה שנקטינן להלכה שיש זמן לכל סעודה וסעודה. וא"כ לפי"ז האוכל סעודת שבת אחר חצות לא יד"ח סעודת שבת. וכבר האריך בזה הערוך השולחן סימן רפח' סעי' ב'.
אמנם מצינו בסימן רפח' במשנ"ב ס"ק א' וב' אופנים מסוימים שהתירו לאחר סעודת שבת אחר חצות. ומבואר שאינו מעכב זמנים מסוימים וצ"ע מאי שנא סעודה שניה שיוצאים ידי חובה אף לאחר חצות, מסעודה שלישית שלא יוצאים בה אם אכלה לפני זמן מנחה גדולה.
ואכן מצינו בב"ח סי' שלד' ומובא במשנ"ב (שם ס"ק ב') שאין מצילין מפני הדלקה לצורך סעודה שניה אחר חצות. ולכאו' נראה מזה שסובר שזה לעיכובא לאכול סעודה שניה לפני חצות. אולם הפרי מגדים (מובא במשנ"ב שם) חולק וסובר שמצילין אף לאחר חצות, ואף יש לדחות את הראיה מדברי הב"ח שגם מי שלא הספיק לאכול לפני חצות צריך לאכול אחר חצות ומקיים מצות סעודת שבת, בכל אופן כיון שעיקר הזמן הוא לפני חצות, לאחר חצות לא מצילין.
ומבואר בסי' רצא' סעי' א' שמי שלא אכל סעודה בליל שבת יאכל שלש סעודות ביום השבת ומשמע שאינו מדין תשלומין, שנראה שגם מי שלא אכל במזיד יש דין זה (עיין סי' רעא' סעי' ח' מנחת חינוך לא' לגבי מי שלא קידש בלילה).
ומצינו בסי' רעד' שנחלקו המג"א והפרי מגדים האם מי שנאנס קצת יכול לדחות את סעודת ליל שבת ולאוכלה ביום, או רק באונס גמור. ונראה דהכרעת המשנ"ב ס"ק ט' שאין להקל בקצת אונס, וצ"ב החילוק בין סעודת ליל שבת שרק במקום אונס אפשר לאכול ביום ואילו בסעודת הבקר אפשר אף לאחר חצות.
והנה מבואר בסי' תמד' (עיי"ש משנ"ב ס"ק ח') שבערב פסח שחל בשבת שיחלק את סעודת הבקר לשנים כדי להרויח את שיטות הראשונים שסוברים שאפשר לאכול את סעודה שלשית גם בבקר ולשיטתם נראה שאין זמן מיוחד לסעודות השבת. אך יש להעיר מדוע לא כתב אופן שיחלק את סעודת ליל שבת לשנים.
ולמעשה נראה שמי שאנוס ואינו יכול לאכול סעודת שבת ביום יאכל שלש סעודות בליל שבת באופן שלא יהיה ברכה שאינה צריכה.