הלכה יומית מפי הגאון רבי עמרם פריד שליט"א
פרשת ויקהל
"כל נדיב לב" (שמות לה, כב)
מבואר בגמ' (שבועות כו:) שתרומה והקדש חלים במחשבה, ולמדו זאת גם מהפסוק הנ"ל.
ואף ניתן לקבל תענית במחשבה, משום שתענית היא במקום קרבן (שנחשב שמתנדב מחלבו ודמו לגבוה), ולכן דינו כהקדש שחל במחשבה (ברכות יז ע"א, רא"ש תענית פרק א סי' יג ו- טז, תוס' ע"ז לד, או"ח תקסב)
נחלקו הראשונים האם מחשבה לצדקה מחייבת כמו הקדש שחל במחשבה או שצדקה דינה כחולין ואינו מחייב
להלכה נפסק שמחשבה לצדקה מחייבת (רמ"א יו"ד סי' רנח, חו"מ סי' ריב), ולדעת השו"ע אין מחשבה לצדקה מחייבת אלא רק אמירה בפה.
אף שלאשכנזים מחשבה לצדקה מחייבת, אם חשב לתת צדקה לעני מסוים ואותו עני הלך – יכול ליתן לעני אחר (אזמרה לשמך 157 – פרשת תרומה)
חשב לעשות דבר מצוה: אף שיש הסוברים שמחשבה מחייבת באופן זה, להלכה נפסק שרק בתענית ובצדקה מחשבה מחייבת אבל בשאר מצוות אין מחשבה מחייבת (שו"ת חת"ס יו"ד רכב, יעב"ץ יבמות מח, שערי תשובה או"ח תס)
מחשבה מוחלטת: אף מחשבה המחייבת (באופנים דלעיל) זהו דווקא במחשבה מוחלטת, אבל אם רק עלה בליבו לעשות זאת, כגון לצום או לתת צדקה, וזה לא היה במחשבה מוחלטת – אין המחשבה מחייבת (ערוה"ש יו"ד רנח, חו"מ סי' ריב)