דיני ערב שביעי של פסח

הלכה יומית מפי הגאון רבי עמרם פריד שליט"א

דיני ערב שביעי של פסח:

בני ספרד וקטנים מבני אשכנז מותרים בקציצת ציפורניים בכל אופן.

בני אשכנז גדולים שקצצו בערב החג – יכולים לקצוץ היום, ואם לא קצצו בערב החג – יכולים לחתוך בשיניים או בידיים (ובמקום הצורך, יתחיל עם כלי וימשיך בשיניים או בידיים).

מותר לשטוף את רצפת הבית כרגיל.

שהחיינו בשביעי של פסח:

אין מברכים שהחיינו בשביעי של פסח (בין בהדלקת נרות ובין בקידוש)

היום צריך לעשות עירוב תבשילין, ולהלן דיני עירוב תבשילין:

יש להניח את העירוב ביום חמישי, ונראה שיש להקל גם ביום רביעי בלילה.

את העירוב תבשילין יש לכתחילה לעשות על ביצה [ויש עושים על חתיכת בשר או דג חשובה].

מי שלא אופה מיו"ט לשבת, מספיק שיעשה עירוב על תבשיל דהיינו ביצה וכנ"ל, ויאמר את נוסח העירוב.

מי שאופה, צריך לעשות את העירוב גם על כזית פת, ולכתחילה שיהיה בפת כביצה, והידור מצוה שיהיה פת שלמה.

לכתחילה יש לבשל את הביצה לשם העירוב.

מי שאינו מבשל ולא עושה שום מלאכה מיו"ט לשבת יניח עירוב תבשילין כדי שיוכל להדליק נרות שבת, אך לא יברך. [ולהלן יבואר באילו מקרים מניחים עירוב בברכה]

מי שמתארח בשבת יש לפניו כמה אפשרויות: או שיניח בעצמו עירוב תבשילין מעריו"ט אך לא יברך, או שהמארח יזכה לו את העירוב תבשילין ע"י שכן, או שיגביה את העירוב של מארחו בעצמו אם מגיע לביתו לפני כניסת החג (ובתנאי שהמארח עדיין לא הניח את העירוב) ויעָשה שותף בו ואז המארח יאמר על המאכל את נוסח העירוב.

העירוב צריך להיות קיים עד אחרי שגומר לעשות את המלאכות לשבת והדליק נרות שבת.

לכתחילה יש לאכול את העירוב בשבת (אך לא לפני). מי שבדרך כלל מברך בסעודות שבת על שתי כיכרות ובוצע את שתיהן – יאכל את העירוב בליל שבת, אך מי שבוצע רק ככר אחת – ישתמש בעירוב כלחם משנה בסעודת הלילה והיום, ויאכלנו בסעודה שלישית.

יש להקפיד לבשל ביום שישי – בעוד היום גדול בזמן שיוכל להנות ממנו ביו"ט, ונראה שגם שאר ההכנות שהותר לעשות מיו"ט לשבת, יש לעשותם גם כן בעוד היום גדול.

בשעת הדחק אפשר לבשל סמוך לשקיעה.

עירוב תבשילין בברכה:

כדי שיהיה אפשר לברך על עירוב תבשילין צריך שיעשה ביו"ט מלאכה ודאית, ואפילו היא אסורה מדרבנן – די בכך.

ובאופנים אלו יש להניח עירוב תבשילין בברכה –

א. אם מניח סיר ובו אוכל לא מבושל ומבשלו מיו"ט לשבת על אש מגולה או מכוסה או על פלטה חשמלית.

ב. המניח סיר ובו מים לא מבושלים על אש מגולה או מכוסה או על פלטה חשמלית.

ג. המחמם מאכלים מבושלים על אש גלויה או על פח ('בלעך') [לא בפלטה חשמלית].

ד. הכנת תה בכלי ראשון.

ובאופנים אלו יש להניח עירוב תבשילין בלי ברכה –

א. להדלקת נרות.

ב. המחמם מאכלים מבושלים על פלטה – בין יבש בין לח – ואף שנצטנן.

פיוט י-ה א-לי וגואלי בשש"פ:

מאחר ובשש"פ מזכירים נשמות, אין אומרים את הפיוט י-ה א-לי וגואלי.

תפילה בשבת אסרו חג:

אין אומרים 'לכו נרננה' ו'במה מדליקין' אלא רק 'מזמור שיר ליום השבת'.

אין אומרים 'אב הרחמים' אחר ההפטרה, ואין אומרים 'צדקתך צדק' במנחה.