פרשת עקב

הלכה יומית מפי הגאון רבי עמרם פריד שליט"א

פרשת עקב:

בפרשתנו נאמר "ואכלת ושבעת וברכת את השם אלקיך על הארץ הטובה אשר נתן לך" (דברים ח,י)

יש לחקור האם העיקר זה ה"ואכלת" או העיקר זה ה"ושבעת", וכמה נפק"מ בדבר:

א. אדם שאכל פחות מכזית ושבע – האם התחייב בברכת המזון כיון שהתקיים 'ושבעת', או שכיון שאין כאן 'ואכלת' הוא לא התחייב (שו"ת חת"ס או"ח סי' מט).

ב. אדם שאכל כזית יותר מכדי אכילת פרס ושבע – האם התחייב בברכת המזון כיון שהתקיים 'ושבעת', או שכיון שאין כאן 'ואכלת' לא התחייב (מג"א ופמ"ג ומשנ"ב סי' רי, ומנח"ח תל).

ג. קטן שאכל לפני השקיעה של יום הבר מצווה שלו ושבע לאחר השקיעה – האם ברכת המזון שהוא מברך בגדלותו היא מהתורה [כיון שה'ושבעת' הוא העיקר, והוא התקיים לאחר שהגדיל], או שכיון שה'ואכלת' היה בקטנותו, הוא לא התחייב בברכת המזון מדאורייתא (רע"א בגליון שו"ע או"ח קפו).

ד. קטן שאכל ושבע לפני השקיעה של יום הבר מצווה שלו ובירך בקטנותו, האם צריך לברך שוב בגדלותו, כיון שהברכה שבירך בקטנותו הועילה רק מדרבנן, וכיון שלאחר שהגדיל הוא עדיין שבע, לכאורה הוא התחייב שוב ברכת המזון מן התורה, משום שהברכה שבירך בזמן החיוב דרבנן לא מועילה לזמן החיוב דאורייתא (רע"א בגליון שו"ע או"ח קפו).

ה. אונן שאכל ושבע ונקבר המת לפני שעבר שיעור עיכול, האם צריך לברך ברכת המזון כיון שה'ושבעת' התקיים לאחר הקבורה, או שכיון שבזמן ה'ואכלת' היה פטור ממצוות, אינו חייב לברך (רע"א בגליון שו"ע או"ח קפו).

ויש חילוק בין האופנים השונים, והדברים נכתבו רק כדי לעורר. 'תן לחכם ויחכם'