הלכה יומית מפי הגאון רבי עמרם פריד שליט"א
פרשת וירא:
האם כשמזמינים קרובי משפחה וידידים מקיימים מצות הכנסת אורחים
"ויאמר.. אם נא מצאתי חן בעיניך אל נא תעבור מעל עבדך" (בראשית יח, ג)
מפסוק זה דרשו חז"ל (שבת קכז.) שגדולה הכנסת אורחים יותר מהקבלת פני שכינה, ולכן עזב אברהם את הקב"ה והלך להכניס אורחים.
וכתב התרומת הדשן (הובא ברמ"א או"ח סי' שלג סע' א) "…זימן חברו לסעוד אצלו לא מקרי אורחים, ואינו סעודת מצוה רק סעודת רשות".
ונראה מדברי הרמ"א שאדם המזמין את חבריו או קרובי משפחתו לביתו אינו מקיים בזה מצות הכנסת אורחים.
אולם מצינו בכמה פוסקים שכתבו שמקיימים בזה מצות הכנסת אורחים, עי' ספר החיים (לאחי המהר"ל (חלק ספר פרנסה וכלכלה פ"ג), ובספר יש נוחלין לאבי השל"ה (פ"ב, ז) ובהגהות בן השל"ה (שם אות כו), ועי' באהבת חסד לבעל החפץ חיים (ח"ג פ"א), ובפתחי תשובה (יו"ד סי' סט ס"ק יג).
ויש לבאר דאותם פוסקים סוברים שדברי התרומת הדשן והרמ"א אמורים רק לעניין איסור שבות (כמבואר בסי' שלג), משום שאין זה מצוה גמורה, אך ודאי שיש בזה מצות הכנסת אורחים.
ולעיתים מקיים אף מצות צדקה בהכנסת האורחים, וכגון שמארח אדם שכעת נמצא במקום שאין לו מזון ומקום ללון, שיש לדון שדינו כעני (וכדין עשיר העובר ממקום למקום, עי' פאה פ"ה מ"ד, ושו"ע יו"ד רנג סעי' ד).
ולעיתים מקיים מצוות נוספות של גמילות חסדים, 'ואהבת לרעך כמוך' וכו'.
יש לדעת שישנם פעמים שאדם המסיע את חברו ברכבו מקיים בזה מצות הכנסת אורחים.