הלכה יומית מפי הגאון רבי עמרם פריד שליט"א
פרשת אמור:
"וספרתם לכם ממחרת השבת…" (ויקרא כג, ט"ו)
ידוע שנחלקו הראשונים האם נשים מחוייבות בספירה כגברים או לא.
דעת הרמב"ם (הל' תמידין ומוספין פ"ז הכ"ד) שנשים פטורות ממצות ספירת העומר, וביארו המפרשים שטעמו הוא מפני שהיא מצות עשה שהזמן גרמא.
לעומת זאת, דעת הרמב"ן (קידושין לד.) שנשים חייבות בספירת העומר.
וצ"ב בדעת הרמב"ן, מדוע לדעתו נשים מחוייבות, הרי זוהי מצות עשה שהזמן גרמא.
ונאמרו בדבר כמה ביאורים, וכדלהלן:
בספר שיטת הקדמונים (עמ"ס ב"ק) הובאו דברי בנו של המהר"ם חלוואה בשם אביו בביאור דעת הרמב"ן, וביאר שספירת העומר זוהי מצות עשה שאין הזמן גרמא, כיון שספירת העומר אינה תלויה בזמן מסוים אלא בהקרבת העומר, וכל מצווה שאינה תלויה בזמן אלא תלויה במעשה אחר – אפי' שהמעשה האחר תלוי בזמן מסוים – נחשבת למצוה שאין הזמן גרמא.
בספר דברי יחזקאל (סי' מה') תירץ באופן דומה, וכתב שמה שמתחילים לספור בט"ז ניסן, הוא משום הקרבת העומר שהייתה באותו זמן, ואילו הקרבת העומר הייתה בזמן אחר, אזי היינו סופרים ביום אחר, ולפיכך ספירת העומר אינה נחשבת שהזמן גרמא, אלא המעשה גרם.
ותירוץ הדברי יחזקאל, הוא כעין דברי הטורי אבן (מגילה כ:) בביאורו מדוע נשים נכללות במצוות ביכורים והיא אינה נחשבת מצ"ע שהזמן גרמא (אף ששייכת רק מעצרת עד חנוכה), וביאר הטורי אבן שזמן המצווה הוא מעצרת עד חנוכה, משום שבזמן זה יש פירות בשדה, וא"כ נמצא שאין מצות ביכורים תלויה בזמן, אלא תלויה במציאות. וכן כתב החכמת שלמה (בהגהות סי' תכו) לעניין קידוש לבנה שאינה נחשבת מ"ע שהזמן גרמא, כיון שהמצוה היא תמידית, אלא שהיא תלויה במציאות [בחידוש הלבנה], וכן כתב בשו"ת מהרי"ל דיסקין (קו"א סי' ה') לעניין ברכת החמה, שאינה נחשבת שהזמן גרמא, כיון שהיא תמידית אלא שהיא תלויה במציאות שגורמת את הברכה, ומציאות זו קיימת רק בזמן מסוים.
לפי"ז י"ל שגם ברכת האילנות אינה נחשבת למצות עשה שהזמן גרמא, משום שהיא מצווה תמידית התלויה בזמן הלבלוב.
בשו"ת אבני נזר (או"ח ח"ב שפד') ביאר באופן אחר את דברי הרמב"ן, וכתב שנשים מחוייבות בספירת העומר, משום שזמנה הוא 'ממחרת השבת' [דהיינו למחרת יו"ט ראשון של פסח], וכיון שנשים מחויבות במצוות הפסח, כך הן מחויבות בספירת העומר שתלויה בפסח.
לרפואת הרך הנולד בן בלה