הלכה יומית מפי הגאון רבי עמרם פריד שליט"א
פרשת מטות מסעי
עֲטָרוֹת וְדִיבֹן וְיַעְזֵר וְנִמְרָה וְחֶשְׁבּוֹן וְאֶלְעָלֵה וּשְׂבָם וּנְבוֹ וּבְעֹן (במדבר לב, ג)
נאמר בגמ' ברכות (ח.) "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הצבור שנים מקרא ואחד תרגום, ואפילו עטרות ודיבון, שכל המשלים פרשיותיו עם הצבור מאריכין לו ימיו ושנותיו".
ופירש רש"י "ואפילו עטרות ודיבון – שאין בו תרגום". כלומר, אע"פ שאין על פסוק זה תרגום, יקרא פסוק זה שלוש פעמים [פעמיים למקרא ואחד לתרגום].
ויש להקשות על פירוש רש"י, דהמעיין בתרגום אונקלוס ימצא שיש תרגום לפסוק זה, וז"ל האונקלוס "מכללתא ומלבשתא וכומרין ובית נמרין ובית חושבנא ובעלי דבבא וסימא וסיעת בית קברתא דמשה ובעון". וצ"ב בדברי רש"י שכתב שאין בפסוק זה תרגום.
וביאר המהר"ץ חיות (ברכות שם) וז"ל "ושמעתי להגיה.. דיבון ועטרות היינו פס' לד "וַיִּבְנוּ בְנֵי גָד אֶת דִּיבֹן וְאֶת עֲטָרֹת וְאֵת עֲרֹעֵר", ושמה לאתרגם אונקלוס מאומה, רק מעתיק ג"כ דיבון ועטרות". ותירץ עוד שם "ונראה מזה (מדברי הרא"ש) דגם על קרא 'עטרות ודיבון' לא היה תרגום, ורק איזה מעתיקים הוסיפו באונקלוס מן תרגום ירושלמי".
אמנם יש מחמירים לקרוא תרגום ירושלמי על פסוק זה, עפ"י דברי התוס' שהקשו על רש"י, מדוע נקטה הגמ' פסוק זה שאמנם אין עליו תרגום אונקלוס, אך יש עליו תרגום ירושלמי, היה עדיף לגמ' לנקוט פסוק המזכיר את שמות השבטים, שבפסוק זה אף אין תרגום ירושלמי. ותירצו "ויש לומר משום הכי נקט עטרות ודיבון אף על גב שאין בו תרגום ידוע אלא תרגום ירושלמי, וצריך לקרות ג' פעמים העברי, מכל מקום יותר טוב לקרות פעם שלישית בתרגום [ירושלמי]".
שבת שלום
