איסור רחיצה ביו"כ

יום רביעי ה' תשרי תשפ"ד

הלכה יומית מפי הגאון רבי עמרם פריד שליט"א

איסור רחיצה ביו"כ:

אסור להתרחץ ביום כיפור, בין בחמין ובין בצונן, ואפילו להושיט אצבעו במים אסור.

כשקמים בבוקר נוטלים ידיים עד סוף קשרי האצבעות [כולל קשרי האצבעות], ונוטל כדרכו כל השנה – ג' או ד' פעמים לסירוגין.

שטיפת פנים אסורה, וכן שטיפת העיניים אסורה, אלא אם כן יש בהן לכלוך, שאז מותר ללחלח אצבעו במים ולרחוץ את מקום הלכלוך בלבד.

רחיצת הפה אסורה, ואפילו במקום צער גדול, אך אם הקיא, אזי הרחיצה נועדה להסיר הלכלוך, ומותר.

רחיצה לאחר כניסה לבית הכסא: אם לא עשה צרכיו כלל – להלכה יקנח ידיו בלבד [אלא אם לבו תוהה עליו בשביל שאינו נוטל, שאז רשאי ליטול כדי שיוכל להתפלל בדעה מיושבת].

נכנס לבית הכסא ועשה צרכיו גדולים או קטנים: אם קינח לאחר עשיית צרכיו, או שפשף לאחר קטנים – מותר לרחוץ ידיו כיוון שהן מלוכלכות, אך אם לא שפשף וקינח – ביום מותר ליטול ידיו כיון שמתפללים במשך היום, אבל בלילה לאחר התפילה, יש מחלוקת האם משום ברכת 'אשר יצר' מותר לרחוץ ידיו. והנכון שיקנח או ישפשף, ואז יוכל ליטול ידיו. נטילה זו – באופן שהיא מותרת – היא עד סוף פרקי האצבעות [כולל].

ביו"כ אין נוטלים ידים לפני התפילה.

רחיצה לרפואה מותרת, ולכן מי שיש לו כאבי ראש חזקים, שהוא בגדר חולה שאין בו סכנה [דהיינו שנפל למשכב או חולה כל גופו שאינו יכול לתפקד], אם על ידי הרחיצה ירגיש יותר טוב, מותר לרחוץ במים צוננים.

חולים וקטנים האוכלים פת נוטלים ידיהם כרגיל, וכן כהנים העולים לדוכן נוטלים ידיהם כרגיל.

איסור סיכה:

אסור לסוך אפילו מקצת גופו, ואפילו אינו לשם תענוג, ואפילו הוא בשביל להעביר הזוהמא.

אסור לסוך בבושם, דאודורנט וכדו' [אבל אין איסור להתבשם מערב יו"כ].

סיכה לרפואה מותרת, ולכן חולה שאין בו סכנה, באופן שמותר לו לסוך ע"פ דיני רפואה בשבת וביום כיפור, מותר לו לסוך לרפואה חומר נוזלי.