הלכה יומית מפי הגאון רבי עמרם פריד שליט"א
הדלקת נרות בערב יו"כ:
בערב יוה"כ יש 5 סיבות להדלקת נרות, ונפרטם בקצרה:
[א.] נרות יום כיפור – כבכל ערב שבת, גם בערב יו"כ יש להדליק נרות, ויברך 'להדליק נר של יום הכיפורים'.
ברכת 'שהחיינו': ישנן הנוהגות לברך בהדלקת נרות ויש הנוהגות שלא לברך בהדלקת נרות אלא רק לאחר 'כל נדרי' בבית הכנסת. מי שאין מנהג בידה – תברך עם הציבור בבית הכנסת ולא תברך בעת הדלקת נרות. המברכת בעת הדלקת נרות – צריכה להקפיד לחלוץ נעליים קודם ההדלקה, וכן תיזהר שלא לברך שנית לאחר 'כל נדרי'.
מאחר וצריך ליהנות מהנרות, על כן יקפיד להדליק נרות במקום שישתמשו בו ביו"כ.
כמו כן, ראוי מאד להדליק גם את תאורת החשמל יחד עם הנרות [ובאמת בכל שבתות השנה ראוי לעשות כן כשמדליק שלא במקום האכילה, שבאופן זה אין הנרות באים כ'תוספת אורה'], ויעשה באופן הבא:
יחשיך לגמרי את החדר [כולל כיבוי אורות וסגירת התריסים], ואז ידליק את החשמל, ומבלי להפסיק בדיבור ידליק את הנרות ויברך, ונמצא שהברכה הולכת גם על הדלקת הנרות וגם על הדלקת החשמל.
[ב]. נר נשמה – מי שאביו או אמו הלכו לעולמם, עליו להדליק עבורם נר נשמה לכפר עליהם בערב יו"כ [ואף אם שניהם נפטרו – די בנר נשמה אחד].
[ג]. נר הבריא [נר החיים] – כל איש נשוי מבני אשכנז ידליק נר אחד.
[ד]. נר ששבת – בהבדלה במוצאי יו"כ מברכים 'בורא מאורי האש' על נר ששבת [טעם הדבר הוא בכדי שיבדילו שיו"כ שונה מכל יו"ט, ואסור להדליק בו נר, ולכך מברכים במוצאי יו"כ על 'נר ששבת'], ועל כן יש להדליק נר בפני עצמו.
[ה]. נר בחדר שינה – כל זוג נשוי מבני אשכנז צריך להדליק נר בחדר שינה [ובמקום שיש חשש שריפה, די שישאיר תאורה בחדר]. אמנם ניתן להדליק את הנר הבריא או את הנר ששבת בחדר שינה, ולא צריך נר מיוחד בפני עצמו.
נמצא למעשה: כל אדם נשוי מבני אשכנז צריך להדליק שלושה סוגי נרות – נרות יו"כ [יחד עם התאורה, וכדלעיל], נר הבריא ונר ששבת [ואת אחד מהם ידליק בחדר שינה]. אם הוא יתום – עליו להדליק בנוסף לאלו גם נר נשמה.
בני ספרד מדליקים רק את נרות א,ב,ד.