הלכה יומית מפי הגאון רבי עמרם פריד שליט"א
פרשת ויצא:
"וַיִּירָא וַיֹּאמַר מַה נּוֹרָא הַמָּקוֹם הַזֶּה אֵין זֶה כִּי אִם בֵּית אֱלֹקִים וְזֶה שַׁעַר הַשָּׁמָיִם" (בראשית כח, יז)
אכילה בסעודת מצווה בבית הכנסת
סעודת מצוה מותרת בבית הכנסת ובבית המדרש (ירושלמי פסחים פרק א' הלכה א', תוס' בפסחים קא ע"א, שו"ע סי' קנא ס"ד).
נחלקו הראשונים האם מותר רק סעודת מצוה קטנה כמו סעודת עיבור החודש שהייתה רק בלחם וקיטנית בלבד, אבל בסעודות גדולות כגון סיום מסכת, וסעודת ברית מילה, ופדיון הבן, ובר מצוה אסור. (הגהות סמ"ק מצוה ו', מג"א שם סק"ה, משנ"ב שם סק"כ).
ישנם ראשונים המתירים אף סעודות גדולות ואף סעודות שבת (תלוי בגירסא ירושלמי פסחים שם, או"ז, וספר המנהיג, והובא בגליון אזמרה לשמך מס' 155 עיי"ש מה שנתבאר).
כתב במשנ"ב (שם סק"כ) שנוהגים להקל לעשות סעודת סיום הש"ס בבית המדרש, כשאין לו מקום אחר, אין למחות בידם, כי יש להם על מה לסמוך.
והטעם בזה כיון שלשיטת הרמב"ן והר"ן והרשב"א מועיל תנאי אף ביישובן בשעת הדחק, ולדעת רש"י והאור זרוע אף שלא בשעת הדחק (כמובא לעיל), וגם שיש שיטות שאף סעודת מצוה גדולה מותר, וכמו שנתבאר (שער הציון שם סקי"ד).
סעודת 'שלום זכר' – יש נוהגים לעשותה בבית הכנסת כיון שהיא סעודת מצווה שאין בה שכרות, ולפיכך היא מותרת בבית הכנסת.
אמנם יש לדון שכיון שאין התינוק נמצא שם, אין זה פשוט שזוהי סעודת מצווה, וגם יש לדון ש'שלום זכר' היא סעודת מצווה שאינה קשורה לבית הכנסת.
אמנם כיון שנתבאר שסומכים על שיטת הרמב"ן שהתנאי מועיל לבתי כנסיות אף בישובן בשעת הדחק, לפיכך יש להקל בזה אם אין מקום אחר, ונכון לעשותה בעזרת נשים, ויזהרו לא לדבר דברים בטלים.
ולגבי שאר סעודות מצווה [ברית, פדיון הבן, בר מצוה, שבע ברכות וסעודות שבת] – אין להקל בזה, אלא אם כן אין אפשרות אחרת, ונכון לעשות בעזרת נשים וייזהרו מדברים בטלים. [בסעודה שלישית יותר נהגו להקל, כיון שהיא סעודה קטנה ואין בה כ"כ חשש שכרות].
בשו"ת דברי חיים (חו"מ ח"ב סי' ל"ב) כתב שבית המדרש של צדיקים מתנים שלא יחול בו קדושת בית הכנסת כלל [וזה שונה מתנאי שעושים בבתי כנסיות, שנתבאר לעיל שמועיל לעניין שיוכלו להשתמש בו שימושי חול, אך כאן התנאי הוא שלא יחול עליו קדושה כלל], ולכן הוא נקרא "שטיבלאך", שזה בית פרטי שמשתמשים בו גם לתורה ולתפילה, ואין בו קדושה כלל ואפשר לאכול ולשתות בו כרגיל. ויל"ע לדינא.