הלכה יומית מפי הגאון רבי עמרם פריד שליט"א
פרשת פקודי – הפטרת פרשת פקודי בשנה מעוברת:
שאלה: איזו הפטרה יש לקרוא השבוע פרשת פקודי, היות ושנה זו היא שנה מעוברת, ופרשיות ויקהל ופקודי נפרדות, ובשבוע שעבר פרשת ויקהל קראו את הפטרת שקלים ולא את הפטרת ויקהל.
תשובה: מן הדין יש לקרוא את הפטרת השבוע פרשת פקודי, אף על פי שדילגו את הפטרת ויקהל, ויש שנהגו לקרוא בשבת זו את הפטרות ויקהל ופקודי יחדיו.
מקור: למנהג האשכנזים נהגו להפטיר לפרשת ויקהל ב"ויעש חירום" (מלכים א, ז , מ), ולפרשת פקודי ב"ותשלם המלאכה" (שם, נא), כמבואר בלבוש (סי' תרפה), וכן מבואר במנהגי מהר"ש מנוישטט (סי' קמז), ובמהרי"ל (מנהגים הלכות טבת שבט אדר), ולמנהג הספרדים נהגו לקרוא בויקהל ב"וישלח המלך שלמה" (שם, פס' יג) ולפקודי ב"ויעש חירום", כמבואר באשכול (הלכות קריאת התורה דף סז ע"ב) וברמב"ם (סדר תפילות, המפטיר בנביא) ובאבודרהם (סדר הפרשיות וההפטרות).
וכאשר ישנם ב' פרשיות מחוברות, נחלקו הראשונים אם מפטיר הפטרת פרשה ראשונה או אחרונה. יש שכתבו שמפטיר בפרשה ראשונה כמבואר בראבי"ה (חלק ב סימן תקנז), ובאור זרוע (חלק ב סימן שצד) ובמרדכי (מגילה סימן תתלא) הביא את דברי הראבי"ה שמפטיר בראשונה, והביא שם שבמנהגים כתוב להפטיר באחרונה, וכן הביא באבודרהם (שם) שברוב המקומות שבספרד נהגו להפטיר בראשונה, ויש מקומות שמפטירין באחרונה, וברמב"ם (שם) כתב "כל שבת שקורין בה שתי פרשיות מפטירין בה מענין פרשה אחרונה וזו המנהג ברוב המקומות", וכן כתב בשבלי הלקט (סימן פ) שכן נכון שהרי בה אנו מפסיקין ובה קורא המפטיר בתורה, וכן הכרעת השולחן ערוך (סימן רפד ס"ז) והרמ"א (סימן תכח ס"ח), ומטעם זה בשנה רגילה היה ראוי כאשר ויקהל ופקודי מחוברות להפטיר את הפטרת פקודי שהיא למנהג האשכנזים "ותשלם המלאכה", ולמנהג הספרדים "ויעש חירום" [ואמנם מקרה כזה אינו במציאות שכן לעולם כאשר ויקהל ופקודי מחוברות קוראים בהם או פרשת פרה או פרשת החודש].
ואולם בשנה מעוברת שפרשיות ויקהל ופקודי נפרדות ופרשת ויקהל הייתה שבת שקלים והפטירו בהפטרת שקלים, כתב במנהגי מהר"ש נוישטט (סימן קמז) שגם למנהג האשכנזים קוראים בהפטרת "ויעש חירום" שהיא הפטרת ויקהל, ולא "ותשלם המלאכה" שהיא הפטרת פקודי, וכתב שם שיש להוסיף עוד ב' פסוקים מ"ותשלם" משום שהוא גמר המלאכה, וכן העתיקו המהרי"ל (מנהגים הלכות טבת שבט אדר), ומלבושי יום טוב (סימן תרפה סק"ה), וכן הביא גם באליה רבה (שם סקכ"ג), ומזה נדפס בחומשים שיש לקרוא בשנה כזו להפטרת פקודי ב"ויעש חירום" [ולפלא שהשמיטו את המנהג לקרוא עוד ב' פסוקים ב"ותשלם" שהוא המשך ל"ויעש חירום"].
ואמנם טעמו של המהר"ש הוא משום שהפטרת "ותשלם המלאכה" של פרשת פקודי היא גם הפטרת יום טוב שני של סוכות [ואמנם שביום טוב שני של סוכות מתחילים לאחר ב' פסוקים, אותם כתב המהר"ש להשלים כשמפטירים "ויעש חירום"], ומשום כך כתב המהר"ש שאם יפטירו בפרשת פקודי ב"ותשלם המלאכה", נמצא שקראו הפטרה זו ב' פעמים, ואילו "ויעש חירום" לא קראו כלל, ולכן כתב לקרוא להפטרת פקודי ב"ויעש חירום", ולטעם זה נמצא שבארץ ישראל שלא נהגו ביום טוב שני, ואין קוראים בסוכות את הפטרת "ותשלם המלאכה", חזר הדין למקומו וקוראים להפטרת פקודי את ההפטרה הראויה לה ב"ותשלם המלאכה", ולפיכך מעיקר הדין יש לקרוא בארץ ישראל בשבת זו למנהג האשכזים ב"ותשלם המלאכה".
ואולם בלוח ארץ ישראל כתב שהנהיגו גדולי ירושלים לקרוא את ב' ההפטרות יחד, שכן הפטרת ויקהל "ויעש חירום" והפטרת פקודי "ותשלם המלאכה" הם המשך אחד בפרק ז דמלכים, שהפטרת פקודי מסתיימת בפסוק נ והפטרת פקודי מתחילה בפסוק נא, ולכן כתב לקרוא את ב' ההפטרות את הפטרת פקודי שהיא ההפטרה העיקרית לפרשה זו, ולצאת את דברי המהר"ש ומהרי"ל ומלבושי יום טוב ואליה רבה שכתבו לקרוא בשבת זו ב"ויעש חירום", ובפרט שמנהג הספרדים ומנהג פפד"מ שהפטרת פקודי היא "ויעש חירום".
וכן נמצאה תשובה מכתב יד הגאון האדר"ת (בספר שנות דור ודור חלק ב), שכתב שם שכן שמע גם מהגאון רבי שמואל סלנט, שמן הדין יש להפטיר ב"ותשלם המלאכה", ושלא לשנות מן המנהג המבואר בראשונים לקרוא ב"ויעש חירום" יש לקרוא את ב' ההפטרות, וכן נהגו גם בבית מדרשו של מרן החזון איש.
ואולם בשנים בהם ישנם ב' שבתות לחנוכה [הפעם הבאה שקיימת קביעות זו היא בשנת תשפ"ז], מפטירים בשבת השנייה של חנוכה ב"ויעש חירום", ועל כן בשנה מעוברת שיש בה ב' שבתות לחנוכה, ושקלים בפרשת ויקהל, לכאורה יש לקרוא לפקודי רק ב"ותשלם המלאכה" שהרי כל הטעם לקרוא גם את "ויעש חירום" בכדי שלא להפסידה, וכיון שכבר קראו אותה בחנוכה, שוב יש לקרוא לפקודי את ההפטרה הראויה לה לבדה.
וראה עוד באזמרה לשמך גיליון 40.