דין חמץ שנמכר במכירת חמץ

הלכה יומית מפי הגאון רבי עמרם פריד שליט"א

דין חמץ שנמכר במכירת חמץ:

מעיקר הדין מותר לאכול לאחר הפסח חמץ שנמכר לגוי, אך דעת הגר"א להחמיר ולא לסמוך על מכירת החמץ. ולכן למעשה מעיקר הדין מותר, ויש מחמירים.

קמח: בזמננו הוא נחשב לפחות כספק חמץ, ולכן למעשה למחמירים שלא לאכול חמץ שנמכר, יש מקום להחמיר אף בקמח שנמכר [אף שקמח יותר קל מחמץ גמור, כיון שהוא רק ספק].

אנשים שקשה להם להקפיד שלא להשתמש בחמץ שנמכר לגוי [ובפרט בקמח, שפעמים רבות קשה להחמיר שלא לסמוך על מכירתו], יכולים לסמוך על עיקר הדין שמותר. אך אם יכול להשיג בקלות מאפים מקמח שנטחן לאחר הפסח או מטחינה יבשה, יש מקום להחמיר בזה.

קמח יבש או קמח מטחינה יבשה: פעמים רבות משפרי האפייה או חומרים אחרים שיש בהם חמץ נמכרו לגוי, ולפעמים דינם כמעמיד או כדבר שעביד לטעמא, שיש בהם איסור אף שהם בתערובת, ואף אם יש שישים נגדם – ולפיכך יש מקום להחמיר אף בהם.

כאמור, בשעת הצורך יש לסמוך על עיקר הדין שהמכירה מועילה. [במאמר המוסגר יש לדעת שעדיף לקנות אחר הפסח חמץ בעין שנמכר, מאשר למכור בעצמו חמץ בעין בפסח. טעם הדבר הוא משום שאם המכירה לא טובה, אזי אחר הפסח הוא נדון דרבנן, ובפסח הוא נדון דאורייתא].

מוצרים סגורים בהשגחת העדה החרדית, שמופיע עליהם שעשויים מקמח יבש, או מקמח שנטחן לאחר הפסח – הכוונה לכל הרכיבים, ומותר להשתמש לכתחילה.

חנות שעשתה מכירת חמץ אך מכרה חמץ בפסח, כל החמץ שבחנות זו אסור בהנאה.

שימו לב, ניתן להתעדכן על המאפיות והמוצרים שאין בהם חשש חמץ שנמכר בפסח, בקו בית ההוראה, שלוחה 400.