הלכה יומית מפי הגאון רבי עמרם פריד שליט"א
פרשת פנחס
"אִישׁ כִּי יָמוּת וּבֵן אֵין לוֹ וְהַעֲבַרְתֶּם אֶת נַחֲלָתוֹ לְבִתּוֹ" (במדבר כז, ח)
האם בנות יורשות:
לפי דין תורתנו הקדושה אדם שנפטר והשאיר בנים ובנות – רק הבנים יורשים והבנות אינן יורשות, ודין זה נלמד מהפסוק "איש כי ימות ובן אין לו" – שהבנות אינן יורשות [כשלא נערכה צוואה ע"פ דין תורה].
אך להבדיל במדינות העולם החוק הוא שגם הבנות יורשות, ומכיון שכך אם הבנים רוצים לרשת לבדם לפי דין תורה, חובה עליהם להחתים את הבנות על ויתור חלקן בירושה.
ויש לדון האם הן רשאיות לדרוש כסף על החתימה, או שכיון שיש כאן דין השבת אבידה [כיון שע"פ ההלכה הכסף מגיע לבנים] הן חייבות לחתום לבנים כדי שיקבלו את חלקם, ונחלקו בזה האחרונים.
והעיקר להלכה שישנה חובה לחתום מדין השבת אבידה, וגם משום מידת סדום (עיין חו"מ סי' יב ס"ו).
[ויש שדורשים עבור חתימת הבנות שיתנו להם הבנים עשרה אחוזים מסך הירושה, עי' שו"ת שואל משיב מהדו"ת ח"א ס"א ושו"ת הרי בשמים ח"ב סי' צ"ט, ושו"ת בית שלמה או"ח פ"ה יו"ד ע"ט חו"מ קט, ומהרי"א הלוי ח"ב סס"א, שו"ת פני משה סי' ט"ו, שו"ת דברי חיים חו"מ ח"ב ס"ג, ספר חוקות חיים להגר"ח פלאג'י סע"ג].
האם אישה יורשת את הכספים המופקדים בחשבון הבנק של בעלה:
איש ואישה שיש להם חשבונות בנק נפרדים, והבעל הלך לעולמו, ועל פי החוק רק אשתו יכולה למשוך את הכספים המופקדים בחשבונו – יש לדון אם האישה יורשת את הכסף ואע"פ שאשה אינה יורשת את בעלה, מ"מ כאן כיון שכך תקנון הבנק על פי חוק המדינה שרק האשה יכולה למשוך את הכסף – א"כ כל מי שמפקיד הוא על דעת שאשתו תירש, או שנאמר שבסתמא אדם שמפקיד אינו חושב ע"ז – ולצד זה ירשו הבנים את הכסף.
ולמעשה נראה שהאשה אינה יורשת כיון שגם ע"פ תקנון הבנק האשה אינה יכולה לקחת את הכסף לעצמה אלא רק למשוך, כיון שמטרת תקנון הבנק למנוע תביעות נגד הבנק אם יעבירו את הכסף למי שאינו זכאי לקבלו, ולכן נקבע שרק האשה יכולה למשוך את הכסף, אבל אין זה קובע לגבי בעלות האישה על הממון, והוא נקבע ע"פ דיני ירושה הרגילים והצוואות [וע"ע בחידושי ר' שלמה היימן כתבים סי' ח'].
האם יש איסור העברת נחלה בצוואה שנותנים לבנות:
ח. איתא בגמ' (ב"ב קלג:) שצוה שמואל לר' יהודה תלמידו שלא ישתתף בהעברת נחלה ואפילו מבן רע לבן טוב, וכ"ש מבן לבת, ומבואר שאין לשנות את הירושה מכפי שאמורה להיות לפי דין התורה.
וא"כ יש להקשות איך נוהגים שעושים צוואה שבה הבנות מקבלות חלק או אפילו בשווה לבנים מהירושה.
אמנם כבר מצינו בפוסקים [חו"מ רפ"א אבן העזר סי' צ' וסי' קח' וסי' קי"ג, שו"ת שב יעקב חו"מ סי' כ', שו"ת מהר"ם פדאווה תשו' מה נא] שנוהגים לעשות שטר "חצי זכר", וביאורו של שטר חצי זכר הוא שהיה אבי הכלה נותן לבתו הכלה זכות בירושה חצי ממה שהזכר נוטל, ומבואר שלא חששו לאיסור העברת נחלה.
ויש אף שנוהגים לעשות אף שטר זכר שלם שתקבל הכלה חלק שווה לזכר (עיין קצוה"ח סי' לג ס"ק ג', שו"ת חת"ס חו"מ סי' צא), ויש להקשות איך נהגו לעשות כן ולמה אין איסור העברת נחלה.
והנה אף שבשטרות חצי זכר וזכר הנ"ל עשו אותם על מטלטלין ולא על קרקעות, אמנם כתב כסף הקדשים (חו"מ רפב) שלא שמענו גם מחסידי עולם שימנעו מלכתוב שטר חצי זכר גם מקרקעות.
המבואר מכל הנ"ל שלא חששו לאיסור העברת נחלה.
ונאמרו כמה דרכים למנהג להתיר העברת הנחלה: טעם א' שכל האיסור הוא רק אם מעביר לגמרי אבל אם מעביר רק חלק מהירושה אין איסור. טעם ב' שבמתנה מחיים אין איסור. טעם ג' שבנתינה באופן של הודאת בע"ד אין איסור, וטעמים אלו שייכים בצוואות שנותנים גם לבנות.